בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר
השבוע צפויים להיפגש נציגי בית החולים הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר במטרה לפתור את המשבר הכספי שבית החולים נקלע אליו, ולא לראשונה. רק לפני שנים ספורות הסתיימה בהצלחה לכאורה תוכנית הבראה שלו, בעקבות משבר שהחל ב־2008. כיום, אחרי שורה של הסדרים זמניים, חוב המדינה כלפי בית החולים עומד על 700 מיליון שקל. המשבר הנוכחי אומנם נראה חמור פחות מזה הקודם, אך בין הצדדים יש אי־הסכמות מהותיות בנוגע לפתרונו.
● החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות
● "אולי אם הייתה לי קרחת, היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים, אבל המדינה לא ערוכה לזה
מה הרקע למשבר?
הדסה, מבתי החולים הוותיקים והגדולים בישראל, נקלע ב־2014 למשבר תזרימי חמור, שהגיע עד הקפאת הליכים וצמצום זמני בשירותים שניתנו לציבור.
הסיבות לקריסה היו רבות. ראשית, הארגון הפילנתרופי האמריקאי נשות הדסה, שבית החולים נמצא בבעלותו, נפגע מתרמית ברני מיידוף ב־2008, ולכן התקשה אז להזרים סכומים משמעותיים לכיסוי גירעון בית החולים.
בבקשה להקפאת הליכים שהגיש אז בית החולים נטען גם כי הסכמי השכר בהדסה היו נדיבים, וכי ניתנו לקופות החולים תנאים טובים מהמקובל, וכך נוצר הגירעון מלכתחילה.
תוכנית ההבראה הפנימית שהחלה בבית החולים כשלה, והגירעון העמיק והגיע ליותר מ־3.5 מיליון שקל.
ב־2014 נחתמה תוכנית ההבראה מול המדינה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. לבית החולים מונה חשב מלווה, גורם מטעם המדינה המפקח על החלטות המנכ"ל, והוא המשיך ללוות את בית החולים עד סוף 2021.
"אנחנו ממש לא במצב הזה היום", אומר גורם בכיר בהדסה ששוחח עם גלובס. "אבל דווקא בגלל הניסיון שלנו מהעבר, חשוב לנו להרים את הדגל כמה שיותר מהר".
מה קרה בשבוע האחרון?
לפני כשבוע כתב מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' יורם וייס, לעובדים כי קשיים תזרימים עלולים לעכב את משכורות ינואר. כתוצאה מכך, הסתדרות העובדים הכריזה על סכסוך עבודה עם אופציה לשביתה.
מה טוענים בהדסה?
בהדסה טוענים כי בית החולים מנוהל ביעילות ובשמרנות כספית, אך הגירעון נובע משני סעיפים בהסכמים מול המדינה. הסעיף הראשון נוגע לכך שבית החולים מקבל את התשלומים מקופות החולים בשלושה חודשים איחור (שוטף + 90), וכך נוצר פער תזרימי מול המשכורות המשולמות בתחילת כל חודש. פער זה, אומרים בבית החולים, יוצר חוב של 70 מיליון שקל בכל שנה, וחוב מצטבר של 700 מיליון שקל.
"באוצר אומרים לנו קחו הלוואה לגישור על הפער. אבל אם נעשה זאת, נשלם ריבית של עשרות מיליוני שקלים כל שנה ונעמיק את הגירעון, ואז יגידו לנו, למה לקחתם הלוואות?", אומר גורם בהנהלת בית החולים.
הסעיף השני נוגע להנחות לקופת החולים. בהדסה אומרים כי משרד הבריאות דורש מהם לתת הנחות גבוהות מאחרים. "ההנחה הממוצעת שנותנים בתי החולים לקופות החולים מול מחיר השוק של השירות היא 25%, אבל בחישוב של האוצר יוצא שאנחנו צריכים לתת הנחה גדולה יותר, והמנגנון אינו שקוף".
מה טוענים באוצר?
באוצר טוענים כי הדסה אינו מתנהג כבית חולים במצוקה, ואם הבעיה היחידה שלו היא תזרימית, הוא אכן צריך לממן את הפער התזרימי באמצעות הלוואות. "לכל הגופים במשק יש פער תזרימי כזה, כולל לכל בתי החולים העצמאיים האחרים, ביניהם שערי צדק הדומה בגודלו ובמיקומו להדסה, אבל הם לא מתלוננים". בהדסה עונים על כך שבתי החולים האחרים מפחדים מן האוצר.
באוצר טוענים עוד כי ההנחה שנותן הדסה לקופות החולים זהה לזו שנותנים בתי החולים האחרים, וכי החישוב שעל בסיסו הגיע בית החולים להחלטה שהוא נותן הנחה גדולה יותר, הוא מוטעה. יותר מכך - במסגרת מודל תקצוב בתי החולים שנחתם ב־2022 מועברת להם תמיכה לפי מפתחות מסוימים (למשל, מספר הסטודנטים שעוברים בהם הכשרה), ודווקא הדסה מקבל תקצוב גבוה מאוד - 161 מיליון שקל בהשוואה ל־50 מיליון לאיכילוב למשל.
בהדסה מכירים בנתון הזה אך טוענים כי בתי חולים ממשלתיים או של קופות החולים "מצ'ופרים" בדרכים אחרות. "התמיכה התזרימית לבתי החולים הממשלתיים אוטומטית ואפילו לא נספרת כתמיכה", נמסר מבית החולים. "בתי החולים הממשלתיים זוכים לתמיכות עקיפות שאינן נסקרות בדוחות המוצגים".
לבסוף, ישנה שאלת ההתנהלות. גורמים באוצר טוענים כי "בכל פעם שבית החולים כועס עלינו, הוא מאיים לא לשלם לעובדים, ואז העובדים מאיימים על הציבור בשביתה".
בהדסה אומרים בתגובה: "המשבר אמיתי ולאורך זמן. בכל פעם המדינה סיפקה פתרון פרוביזורי ורגעי. המשבר הוא לא פייק, ובית החולים משלם מחיר על כך (על העלאת האפשרות לא לשלם לעובדים - ג"ו) בפגיעה ביחסים עם העובדים והציבור. המצב הזה נכפה עלינו ולא נעשה מבחירה".
מה לגבי מקורות הכנסה אחרים? בהדסה מתנהל שר"פ, כלומר שירותי רפואה פרטיים בתוך בית החולים, אולם הגורם מהדסה אומר כי בית החולים משלם "קנס" של 40 מיליון שקל בשנה עבור האפשרות להציע שר"פ, ובתנאים הללו השר"פ לא מאוד רווחי.
האם המודל צריך להשתנות?
במערכת הבריאות יש קולות שקוראים לשנות את מבנה הבעלות על בית החולים בטווח הארוך. "המודל הזה, של גוף עצמאי שמספק שירותים חיוניים למדינה ותלוי בה לחלוטין, לא עובד", אומר בכיר לשעבר בהדסה. "אולי המדינה או קופת חולים צריכות להיכנס כשותפות בבית החולים או לרכוש אותו מנשות הדסה".
אבל אם יש הסכמה אחת בסכסוך הנוכחי, היא שאף צד אינו מתלהב מהתרחיש הזה. גורמים בבית החולים אומרים: "נשות הדסה עומדות בכל ההתחייבויות שלהן במאה אחוז ומזרימות מיליונים לפיתוח בית החולים ואפילו יותר מזה. דוגמה לכך היא מרכז השיקום שנפתח שנה לפני התכנון המקורי, מיד אחרי ה־7 באוקטובר. ולכן, במקום לזרוק לאוויר אמירות כאלה, פשוט שהמדינה תעמוד גם היא בהתחייבויות שלה".
ואילו באוצר אומרים כי אין להם עניין בעוד בית חולים ממשלתי. גם במשרד הבריאות לא מתלהבים מהרעיון.
עם זאת, גורמים נוספים במערכת הבריאות תמכו היום בטענה כי מערכת היחסים בין בתי החולים העצמאיים למדינה היא בעייתית: "אם בתי החולים בישראל הם גירעוניים בהגדרה, באופן שהוכתב על־ידי המדינה, הרי שיש לארגן גם מנגנון של המדינה לתמוך בגירעון הזה באופן קבוע".
מנשות הדסה נמסר: "הארגון תומך באופן מלא בהנהלת בתי החולים של הדסה ובפעילותה להתמודדות עם האפליה ארוכת־השנים נגד בתי החולים הציבוריים בירושלים.
"עיכוב משרד הבריאות ומשרד האוצר בהחזר כספים לבתי החולים בירושלים פוגע לא רק בבתי החולים עצמם, אלא בכל תושבי העיר. בתי החולים של הדסה ממשיכים לפעול באחריות פיסקלית ובמחויבות חזקה לשקיפות".