גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר
בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

השבוע צפויים להיפגש נציגי בית החולים הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר במטרה לפתור את המשבר הכספי שבית החולים נקלע אליו, ולא לראשונה. רק לפני שנים ספורות הסתיימה בהצלחה לכאורה תוכנית הבראה שלו, בעקבות משבר שהחל ב־2008. כיום, אחרי שורה של הסדרים זמניים, חוב המדינה כלפי בית החולים עומד על 700 מיליון שקל. המשבר הנוכחי אומנם נראה חמור פחות מזה הקודם, אך בין הצדדים יש אי־הסכמות מהותיות בנוגע לפתרונו.

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות
"אולי אם הייתה לי קרחת, היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים, אבל המדינה לא ערוכה לזה

מה הרקע למשבר?

הדסה, מבתי החולים הוותיקים והגדולים בישראל, נקלע ב־2014 למשבר תזרימי חמור, שהגיע עד הקפאת הליכים וצמצום זמני בשירותים שניתנו לציבור.

הסיבות לקריסה היו רבות. ראשית, הארגון הפילנתרופי האמריקאי נשות הדסה, שבית החולים נמצא בבעלותו, נפגע מתרמית ברני מיידוף ב־2008, ולכן התקשה אז להזרים סכומים משמעותיים לכיסוי גירעון בית החולים.

בבקשה להקפאת הליכים שהגיש אז בית החולים נטען גם כי הסכמי השכר בהדסה היו נדיבים, וכי ניתנו לקופות החולים תנאים טובים מהמקובל, וכך נוצר הגירעון מלכתחילה.

תוכנית ההבראה הפנימית שהחלה בבית החולים כשלה, והגירעון העמיק והגיע ליותר מ־3.5 מיליון שקל.

ב־2014 נחתמה תוכנית ההבראה מול המדינה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. לבית החולים מונה חשב מלווה, גורם מטעם המדינה המפקח על החלטות המנכ"ל, והוא המשיך ללוות את בית החולים עד סוף 2021.

"אנחנו ממש לא במצב הזה היום", אומר גורם בכיר בהדסה ששוחח עם גלובס. "אבל דווקא בגלל הניסיון שלנו מהעבר, חשוב לנו להרים את הדגל כמה שיותר מהר".

מה קרה בשבוע האחרון?

לפני כשבוע כתב מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' יורם וייס, לעובדים כי קשיים תזרימים עלולים לעכב את משכורות ינואר. כתוצאה מכך, הסתדרות העובדים הכריזה על סכסוך עבודה עם אופציה לשביתה.

פרופ' יורם וייס, מנכ''ל בית החולים הדסה / צילום: אבי חיון

מה טוענים בהדסה?

בהדסה טוענים כי בית החולים מנוהל ביעילות ובשמרנות כספית, אך הגירעון נובע משני סעיפים בהסכמים מול המדינה. הסעיף הראשון נוגע לכך שבית החולים מקבל את התשלומים מקופות החולים בשלושה חודשים איחור (שוטף + 90), וכך נוצר פער תזרימי מול המשכורות המשולמות בתחילת כל חודש. פער זה, אומרים בבית החולים, יוצר חוב של 70 מיליון שקל בכל שנה, וחוב מצטבר של 700 מיליון שקל.

"באוצר אומרים לנו קחו הלוואה לגישור על הפער. אבל אם נעשה זאת, נשלם ריבית של עשרות מיליוני שקלים כל שנה ונעמיק את הגירעון, ואז יגידו לנו, למה לקחתם הלוואות?", אומר גורם בהנהלת בית החולים.

הסעיף השני נוגע להנחות לקופת החולים. בהדסה אומרים כי משרד הבריאות דורש מהם לתת הנחות גבוהות מאחרים. "ההנחה הממוצעת שנותנים בתי החולים לקופות החולים מול מחיר השוק של השירות היא 25%, אבל בחישוב של האוצר יוצא שאנחנו צריכים לתת הנחה גדולה יותר, והמנגנון אינו שקוף".

מה טוענים באוצר?

באוצר טוענים כי הדסה אינו מתנהג כבית חולים במצוקה, ואם הבעיה היחידה שלו היא תזרימית, הוא אכן צריך לממן את הפער התזרימי באמצעות הלוואות. "לכל הגופים במשק יש פער תזרימי כזה, כולל לכל בתי החולים העצמאיים האחרים, ביניהם שערי צדק הדומה בגודלו ובמיקומו להדסה, אבל הם לא מתלוננים". בהדסה עונים על כך שבתי החולים האחרים מפחדים מן האוצר.

באוצר טוענים עוד כי ההנחה שנותן הדסה לקופות החולים זהה לזו שנותנים בתי החולים האחרים, וכי החישוב שעל בסיסו הגיע בית החולים להחלטה שהוא נותן הנחה גדולה יותר, הוא מוטעה. יותר מכך - במסגרת מודל תקצוב בתי החולים שנחתם ב־2022 מועברת להם תמיכה לפי מפתחות מסוימים (למשל, מספר הסטודנטים שעוברים בהם הכשרה), ודווקא הדסה מקבל תקצוב גבוה מאוד - 161 מיליון שקל בהשוואה ל־50 מיליון לאיכילוב למשל.

בהדסה מכירים בנתון הזה אך טוענים כי בתי חולים ממשלתיים או של קופות החולים "מצ'ופרים" בדרכים אחרות. "התמיכה התזרימית לבתי החולים הממשלתיים אוטומטית ואפילו לא נספרת כתמיכה", נמסר מבית החולים. "בתי החולים הממשלתיים זוכים לתמיכות עקיפות שאינן נסקרות בדוחות המוצגים".

לבסוף, ישנה שאלת ההתנהלות. גורמים באוצר טוענים כי "בכל פעם שבית החולים כועס עלינו, הוא מאיים לא לשלם לעובדים, ואז העובדים מאיימים על הציבור בשביתה".

בהדסה אומרים בתגובה: "המשבר אמיתי ולאורך זמן. בכל פעם המדינה סיפקה פתרון פרוביזורי ורגעי. המשבר הוא לא פייק, ובית החולים משלם מחיר על כך (על העלאת האפשרות לא לשלם לעובדים - ג"ו) בפגיעה ביחסים עם העובדים והציבור. המצב הזה נכפה עלינו ולא נעשה מבחירה".

מה לגבי מקורות הכנסה אחרים? בהדסה מתנהל שר"פ, כלומר שירותי רפואה פרטיים בתוך בית החולים, אולם הגורם מהדסה אומר כי בית החולים משלם "קנס" של 40 מיליון שקל בשנה עבור האפשרות להציע שר"פ, ובתנאים הללו השר"פ לא מאוד רווחי.

האם המודל צריך להשתנות?

במערכת הבריאות יש קולות שקוראים לשנות את מבנה הבעלות על בית החולים בטווח הארוך. "המודל הזה, של גוף עצמאי שמספק שירותים חיוניים למדינה ותלוי בה לחלוטין, לא עובד", אומר בכיר לשעבר בהדסה. "אולי המדינה או קופת חולים צריכות להיכנס כשותפות בבית החולים או לרכוש אותו מנשות הדסה".

אבל אם יש הסכמה אחת בסכסוך הנוכחי, היא שאף צד אינו מתלהב מהתרחיש הזה. גורמים בבית החולים אומרים: "נשות הדסה עומדות בכל ההתחייבויות שלהן במאה אחוז ומזרימות מיליונים לפיתוח בית החולים ואפילו יותר מזה. דוגמה לכך היא מרכז השיקום שנפתח שנה לפני התכנון המקורי, מיד אחרי ה־7 באוקטובר. ולכן, במקום לזרוק לאוויר אמירות כאלה, פשוט שהמדינה תעמוד גם היא בהתחייבויות שלה".

ואילו באוצר אומרים כי אין להם עניין בעוד בית חולים ממשלתי. גם במשרד הבריאות לא מתלהבים מהרעיון.

עם זאת, גורמים נוספים במערכת הבריאות תמכו היום בטענה כי מערכת היחסים בין בתי החולים העצמאיים למדינה היא בעייתית: "אם בתי החולים בישראל הם גירעוניים בהגדרה, באופן שהוכתב על־ידי המדינה, הרי שיש לארגן גם מנגנון של המדינה לתמוך בגירעון הזה באופן קבוע".

מנשות הדסה נמסר: "הארגון תומך באופן מלא בהנהלת בתי החולים של הדסה ובפעילותה להתמודדות עם האפליה ארוכת־השנים נגד בתי החולים הציבוריים בירושלים.

"עיכוב משרד הבריאות ומשרד האוצר בהחזר כספים לבתי החולים בירושלים פוגע לא רק בבתי החולים עצמם, אלא בכל תושבי העיר. בתי החולים של הדסה ממשיכים לפעול באחריות פיסקלית ובמחויבות חזקה לשקיפות".

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות