גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי
מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

הנתונים המעידים על הקיפאון בענף הנדל"ן ממשיכים להצטבר, והתמונה באשר לביקוש הנמוך לדירות הולכת ומתחדדת.

מעל 83 אלף דירות על המדף: מה כדאי לדעת על הנתון החריג של שוק הנדל"ן?
לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות
הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

על-פי נתוני משרד האוצר, אוקטובר 2025 נחשב לאחד מהחודשים הנמוכים ביותר בעשורים האחרונים מבחינת היקף העסקאות שהתבצעו בו - ירידה המשקפת היסוס עמוק מצד הרוכשים.

זאת, במקביל להיצע הדירות החדשות הלא מכורות בחודשים אוגוסט-אוקטובר, שירד לראשונה מאפריל 2022, מה שעשוי להעיד על כך שהקבלנים התחילו להוריד את הרגל מהגז.

נתונים אלה מתקבלים למרות סיום המלחמה ותחילתו של תהליך הפחתת הריבית מצד בנק ישראל, ומעלים את השאלה: האם הפחתות הריבית בלבד יצליחו להחזיר את הקונים למשרדי המכירות?

הניסיון ממדינות אחרות אינו מעודד

"כשבוחנים מדינות אחרות בעולם, אפשר לראות שהפחתות הריבית לא החזירו את הביקושים בשוק הנדל"ן", מסביר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב.

זבז'ינסקי בחן את מחירי הדירות בשנתיים האחרונות בכלכלות אחרות, כגון גוש האירו, בריטניה, קנדה, שווייץ ושבדיה, שם תהליך הפחתת הריבית החל כבר לפני שנה וחצי, באמצע שנת 2024.

"ברוב המדינות, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקוש לדירות לא התחדש משמעותית בתגובה להורדת ריבית", מסביר זבז'ינסקי.

"בניגוד לישראל, שהייתה שרויה במצב של מלחמה, בשאר העולם תהליך הפחתות הריבית התחיל כבר באמצע שנת 2024, כאשר שיעורי האינפלציה הגבוהים החלו להתמתן לאחר משבר הקורונה", מוסיף זבז'ינסקי.

"עם זאת, משבר הקורונה הוא זה שהוביל לזינוק חד במחירי הדירות, ולמעשה היכולת והנגישות לרכישת דירה קטנו באופן משמעותי בצורה גורפת בכלל הכלכלות המערביות", הוא אומר.

נקודה נוספת שזבז'ינסקי בחן היא ביצועי מדדי המניות של חברות הנדל"ן בארה"ב, באירופה, בקנדה ובבריטניה. אלה, לדבריו, "המשיכו להציג תת-ביצוע ביחס למדדים הכלליים, גם אחרי שהריבית כבר התחילה לרדת".

לדבריו, מגמה זו משקפת את הדשדוש בענף ומעידה על כך שהשוק ככל הנראה אינו צופה צמיחה משמעותית בחברות הנדל"ן.

הקשר בין מחירי הדירות וגובה הריבית נחקר בעבר מספר פעמים בעולם, וגם בישראל. כך, בשנת 2021 ביצע בנק ישראל ניתוח שבדק את קשרי הטווח הארוך והדינמיקה של הטווח הקצר בשוק הדיור בישראל.

באותו מחקר נמצא כי הריבית הריאלית הקצרה (ריבית בנק ישראל בניכוי הציפיות לאינפלציה) הסבירה כרבע מהעלייה במחירי הדירות בשנים 2008-2011, אך בשנים שלאחר מכן נמצא כי תרומתה אפסית.

ההשפעה האמיתית של הריבית מינורית מאוד

עוד נמצא באותו מחקר כי הגורמים למגמה דאז נתמכו בשל מחסור בדירות ועלייה בהכנסתם של משקי הבית, כאשר אלה היו שני הגורמים העיקריים שתמכו בעליית מחירי הדירות ולא גובה הריבית.

במחקר בינלאומי אחר, המשותף לבנק הלאומי של צ'כיה, לאוניברסיטת צ'ארלס בפראג ול-CEPR, המרכז האירופי לחקר מדיניות כלכלית, שהתפרסם בשנת 2022, עלה כי ההשפעה האמיתית של העלאת ריבית למשל על מחירי הדיור היא מינורית מאוד.

המחקר אז בחן מתי המדיניות המוניטרית מניעה את מחירי הבתים, בתקופה שבה מדינות רבות החלו לעלות את הריבית במטרה להילחם באינפלציה הגואה לאחר הקורונה.

מתוך המחקר עלה כי "השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדירות אינה ודאית, אינה יציבה וחלשה בדרך-כלל".

בנק ישראל בעצמו התייחס לאותו מחקר וציין כי "מחקר חדש, שבנוי בצורה של מטה-אנליזה של 31 מחקרים על 45 מדינות, מראה כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדירות חלשה יחסית".

לטענת מנסחי המחקר, העלאת הריבית בנקודת אחוז אחת על-ידי הבנק המרכזי הביאה, בממוצע, לירידה של 0.7% בלבד במחירי הדירות, כאשר הירידה הגיעה לשיאה רק כשנתיים לאחר אותה העלאת ריבית.

בדוח של בנק ישראל, שכאמור ציטט את המחקר, נכתב כי "רבעון אחד לאחר העלאת הריבית, השפעתה אינה מורגשת כלל".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

שילוב של מחירים גבוהים ושכר נמוך

למחקר הנ"ל הייתה חשיבות רבה באותה תקופה בכל הנוגע למדיניות הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. זאת, משום שלא מעט מהבנקים נקטו גישה של העלאת הריבית, לעתים מעבר לצורך, משום שהסתמכו על ההנחה שלפיה שהעלאת הריבית משפיעה באופן ישיר ואפקטיבי על שוק הדיור.

זבז'ינסקי מעריך כי שוק הנדל"ן בישראל יתקשה להתאושש, למרות סיום המלחמה והתחלת תהליך הורדת הריבית, וזאת בעיקר בשל בעיית נגישות הציבור הרחב לרכישת דירה.

לדבריו, הבעיה המרכזית אינה בהכרח בגובה הריבית, אלא בשילוב של מחירים גבוהים ורמות שכר שאינן מספקות לרוב הציבור את היכולת להתמודד עם עלות רכישת הדירה.

מה כן יצליח לעודד את הביקוש בשוק?

לפי הערכתו, כדי לראות חזרה משמעותית בביקוש לדירות, יש צורך בשילוב של שלושה תנאים חיוניים: ראשית, על השכר הממוצע לעלות באופן משמעותי, כך שתהיה לרוכשים יכולת כלכלית להתמודד עם עלות הדירה.

שנית, עלויות המימון צריכות להיות זולות יותר; ולבסוף, המחירים עצמם צריכים להתייצב ברמות נמוכות יותר, כך שיגדילו את נגישות השוק וימנעו מחסום כלכלי לרוב הקונים.

בנוגע להשפעת הורדות הריבית, זבז'ינסקי מציין כי כדי שהריבית תתחיל להשפיע באופן משמעותי על הביקוש לדירות, היא צריכה לרדת לרמה של כ-2% לפחות, אך בפועל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמדרגה הזו.

במילים אחרות, הפחתות ריבית של כ-75 נקודות בסיס בשנה הקרובה, כפי שהשוק מתמחר, יביאו את הריבית הגלומה לשיעור של כ-3.5%, רמה שאינה מספיקה לשנות את תמונת המצב בשוק.

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?

שני פסקי דין הפוכים בנוגע לאפשרות מימון תביעה ייצוגית ע"י קרן פרטית ניתנו לאחרונה, והסוגיה תוכרע בעליון ● הראשון קבע כי קרן הפועלת למטרת רווח תנהל את ההליך לא תמיד לטובת התובע, ואילו לפי השני איסור מימון הוא מחסום לתביעות שמצריכות משאבים כלכליים

הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ של מתחזים / צילום: צילום מסך

הונאת הרשת החדשה: הבטיחו תשואה חלומית, ואז המניה נפלה בכ־90%

מתחזים ברשת שכנעו משקיעים ישראלים להשקיע במניה של קבוצת מסעדות מלזית ● הם התחזו לדמויות מוכרות בשוק, וכך זינקה המניה בכ־150% - אך קרסה לאחר בריחת מארגני ההונאה שמכרו את החזקותיהם ● ברקע, פלטפורמות כמו מטא מתקשות לבלום את התופעה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות שערים באירופה; המניות הביטחוניות נופלות

מדד הדאקס יורד בכ-0.5% ● בורסת הונג קונג נפלה בכ-1.6% ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, כאשר המשקיעים המשיכו לצאת ממניות הטכנולוגיה - הבוקר החוזים העתידיים אדומים ● שחקניות ה-AI המרכזיות ברודקום ואורקל סיימו את היום בירידות של כ-5.5% וכ-3%, בהתאמה ● מחירי הנפט בשפל של כארבע שנים ● מחיר הזהב עלה אתמול לשיא חדש של כל הזמנים

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

אדלטק משכה את התביעה: הוסר החסם להקמת תחנת הכוח שבסכסוך

קבוצת אדלטק משכה את תביעתה נגד ההרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון - כך הודיעו השותפים האחרים ובראשם קבוצת לוזון ● אם דוראד אכן תורחב, הדבר ימנע הקמה של תחנת כוח אחרת - זאת לאור מגבלה של רשות החשמל

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם, והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו, וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

אילוסטרציה: Shutterstock

חברות הביטוח בראש, ומי בתחתית? בדקו מה עשו החסכונות שלכם בנובמבר

חברות הביטוח הן המנצחות הגדולות בתשואות של חודש נובמבר, מנורה מבטחים וכלל מובילות גם מתחילת השנה ● בתחתית: הגופים שחשופים לחו"ל - אלטשולר שחם וילין לפידות ● הסיבה היא זינוק של יותר מ-4% בשוק המקומי לעומת יציבות בארה"ב ● ומה קורה בינתיים בדצמבר?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

מלך ירדן עבדאללה השני / צילום: ap, Gonzalo Fuentes

שיא היסטורי בחוב הציבורי: הכלכלה הירדנית תחת לחץ הולך וגובר

ברקע מלחמת "חרבות ברזל", מתקפות החות'ים והאטה מבנית ממושכת, החוב הירדני מטפס לשיא כל הזמנים ● שוק עבודה חלש וגלי פליטים מציבים את עמאן בפני מבחן יציבות כלכלי-פוליטי

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

מניית נקסט ויז׳ן שוברת שיאים: התגובות לעסקת הענק

יצרנית המצלמות המיוצבות לסקטור הביטחוני קיבלה הזמנת ענק בהיקף של כ-77 מיליון דולר, פי שניים מהעסקה הגדולה ביותר שלה עד כה ● לידר: "מדובר בעסקה פנומנלית שמהווה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית" ● מניית נקסט ויז'ן ממשיכה לטפס: זינקה 250% בשנה האחרונה

בשאר אל אסד / צילום: ap, Baz Ratner

"כבר לא רלוונטי לפוטין": פרטים חדשים על החיים של אסד במוסקבה

כשנה לאחר נפילת משטרו של הדיקטטור, ה"גרדיאן" הבריטי מספק פרטים חדשים והצצה נדירה לחיי משפחת אסד ● "מנהלים חיים מבודדים ושקטים של יוקרה במוסקבה ובאיחוד האמירויות"

השנה בה נשברו כל המיתוסים בשוק הרכב / צילום: AI

הסיניות השתלטו, החשמליות נזנחו: הנתונים שמאחורי השנה הדרמטית בשוק הרכב

בשנה החולפת השתנו חוקי המשחק בגזרת הרכב הישראלי: מלאים עצומים הכבידו על השוק ועיוותו את תמונת המכירות, המכוניות החשמליות נזנחו לטובת פלאג-אין, הסינים כבשו את השוק, ומותגים ותיקים נדחקו לקרן זווית ● האם 2026 צפויה להיות סוערת יותר?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

קפיצה של 60% באקזיטים - במחיר הפסד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש חושף את מכירת החיסול בהייטק הישראלי

האקזיטים של וויז וסייברארק אומנם הזניקו את שווי העסקאות הישראליות ב-340% השנה - אך יחד עם זאת, בנטרול העסקאות הללו, גודל עסקת הרכישה הממוצעת ירד ב-40%: מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון דולר בלבד

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

רוב המומחים מעריכים שהשקל יוסיף להתחזק. לפי סיטי הוא צריך ליפול ב־20%

בבנק האמריקאי טוענים, בניגוד לקונצנזוס, כי המטבע הישראלי אמור להיחלש לרמה של 3.87 שקלים לדולר ● כלכלן מקומי בכיר: "לא הייתי מייחס למודל שלהם חשיבות גדולה מדי, אלא אם הנאסד"ק ייפול ב־30%, או אם הולכים למלחמה עם איראן עם תוצאות מאוד גרועות לישראל"

הדמיית פארק ''טבעון טק'' / הדמיה: Oilin

הסכום נחשף: כמה תשלם אנבידיה על הקרקע של הקמפוס היוקרתי שלה?

לגלובס נודע כי אנבידיה תשלם 90 מיליון שקל לפני מע"מ והוצאות פיתוח על החלק הראשון של הקרקע, בשטח של כ-90 דונם ● המרכז של החברה צפוי לקום במרכז תעסוקה חדש בקריית טבעון בשם "טבעון טק" שנמצא כעת בשלבי תכנון, והעסקה צפויה להיחתם בימים הקרובים

רבקה לויפר / צילום: דנה בר סימן טוב

המועמדת שכמעט הפכה לחשכ"לית, עד שחלה תפנית במינוי עבאדי-בויאנג'ו

לפני שהודיע על בחירתו במיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ריאיין בשבועות האחרונים כעשר נשים לתפקיד ● אחת המועמדות הבולטות שהגיעו לקו הגמר היא רבקה לויפר, שמסיימת בימים אלה קדנציה כסמנכ"לית כלכלה ופיננסים ברשות החשמל