גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock
הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

לפני כחצי שנה השיקה רשות ניירות ערך בקול תרועה רמה מוצר השקעה חדש: קרן כספית מתחדשת. אלא שמבדיקת גלובס עולה כי החוסכים בישראל לא נהרו למוצר שנועד להתחרות בפיקדונות הבנקאיים. זאת, בזמן שפיקדונות הציבור בבנקים, הנושאים ריבית נמוכה יותר, המשיכו לתפוח, וקרנות כספיות מתחרות שמנפיקים בתי ההשקעות גייסו מיליארדי שקלים. אז מה קרה למוצר שרבים בשוק תלו בו תקוות?

על מה ממליצים בחברת הביטוח שהשיגה לחוסכים את התשואה הכי גבוהה השנה בכל האפיקים
"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

בחודש יוני האחרון השיקו ברשות ניירות ערך, בראשות היו"ר ספי זינגר, את הקרנות הכספיות המתחדשות. למעשה, מדובר במוצר דומה לקרן כספית, רק עם נזילות מוגבלת ועם תשואה ידועה מראש. קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות סחירה, שמשקיעה את הכסף בנכסים סולידיים וקצרי־טווח - כמו מק"מ (מלווה קצר־מועד של המדינה), פיקדונות בבנקים ואג"ח ממשלתיות קצרות ולכן התשואה שלה נגזרת לרוב מריבית בנק ישראל, אך לא מובטחת מראש. בנוסף, הן מציעות לחוסכים נזילות (ניתן למשוך את הכסף בכל שלב).

כדי להעניק למשקיעים ביטחון, ברשות הציעו שהקרן המתחדשת תציג מראש את התשואה הצפויה להם, על פני תקופת ההשקעה (חודש עד שנה), בניגוד לקרנות הכספיות הקיימות. הם אמנם נאלצו לוותר על יתרון הנזילות שקיים בקרנות הקיימות, אך מציעות תמונה ברורה יותר ביחס לתשואה העתידית. בכך, אמורה הייתה הקרן לספק אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים, הנושאים ריבית נמוכה יותר, ולייצר תחרותיות בתחום.

אלא שזה כאמור לא קרה. מאז השקת המהלך הוקמו בסך־הכול שתי קרנות מתחדשות, בידי בית ההשקעות מיטב ואלטשולר שחם. יחד, שתיהן מנהלות סכום של כ־24 מיליון שקל בלבד, פרומיל ביחס לנכסי הקרנות הכספיות "הרגילות" שמנהלות כיום סכום של מעל 180 מיליארד שקל. כלומר, הקרנות המתחדשות מהוות כעת קצת יותר מ־0.1% מתעשיית הקרנות הכספיות.

באותה תקופה (מאז יוני) זרם אל תוך הקרנות הכספיות הרגילות סכום של כ־10.6 מיליארד שקל. בפיקדונות הבנקאיים, בינתיים, מוחזקים כיום לא פחות מכ־786 מיליארד שקל (נכון לסוף חודש אוקטובר).

"לבנקים אין אינטרס למכור"

"מדובר במוצר נהדר", מגן ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, על הקרנות הכספיות המתחדשות. "המהפכה בסלולר חסכה לאנשים 200־300 שקל בחודש - מהפער בין הריבית בפיקדונות החודשיים לבין התשואה של הקרנות נקבל חיסכון עוד יותר משמעותי".

בשוק הקרנות, תולים את חוסר ההצלחה של המוצר בבנקים, שלדבריהם לא מציגים אותו ללקוחות בצורה הוגנת: "כשלקוח מחפש פתרון בדמות פיקדונות בנקאיים, הוא נכנס לאתר בבנק או מתקשר לפקיד, ומקבל את כל סוגי הפיקדונות עם הריביות. הרגולטור מחייב את הבנקים לשקף ללקוחות גם את הקרנות הכספיות, אבל נתנו להם ארכה מסוימת ולכן לפחות בתחילת הדרך, זה לא קורה והיקף הגיוסים לקרנות האלה הוא מאוד מצומצם", אומר שי ירון, מנכ"ל קרנות נאמנות וראש חטיבת לקוחות ניהול תיקים באלטשולר שחם.

דברים חריפים אפילו יותר משמיע כגן ממיטב. לדבריו, "הבעיה היא שלבנקים אין אינטרס למכור את המוצר. הרי ברור שעדיף להם להציע ללקוחות לסגור את הכסף בפיקדונות שלהם. התקנות של בנק ישראל שנועדו לעשות סדר נכנסו לתוקף באוקטובר, והייתה לנו תקווה שאולי באמת נראה שהמוצר הזה מגיע לציבור, אבל בינתיים זה לא קרה. בסוף זה פשוט, אם למרות הפוטנציאל האדיר זרמו רק 20 מיליון שקל, זה אומר שהציבור לא חשוף למוצר הזה. ברור שאנחנו לא מרוצים וציפינו להרבה יותר".

כדי להתמודד עם הבעיה, ברשות ניירות ערך פעלו יחד עם בנק ישראל להוציא הוראה, שנכנסה כאמור לתוקף באוקטובר. בה, הוגדר לבנקים שהם צריכים להציג בצורה ברורה ונגישה טבלה עם המוצרים לצד הפיקדונות. אלא שבשוק מספרים, כי גם ברשות התאכזבו מהיישום של התקנות על ידי הבנקים, שאמנם יצרו טבלת השוואה, אך זו לא זוכה למקום בולט ולעיתים החוסכים אף נדרשים ללחוץ על קישור נוסף כדי להגיע אל הקרנות.

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

בפיקוח על הבנקים, אומרים בתגובה, כי הם "מקיימים הליך בקרה לצורך בחינת היישום". לדבריהם, "הכניסה של הוראה המחייבת את הבנקים להצגת מידע מרוכז ללקוחות על מוצרי שוק הכסף מדורגת - החל מאוקטובר הבנקים נדרשו להציג ריכוז של מחירי מוצרי שוק הכסף באזור האישי של הלקוח באתר ובאפליקציה. בפברואר הם יציגו זאת גם באתרים הפומביים".

חוסר ההצלחה של המוצר בא לידי ביטוי גם בכך שמנהלי קרנות נוספים לא מעוניינים להיכנס לתחום, וגם שני הקיימים לא מעוניינים להרחיב את הפעילות. "היו לנו תוכניות לצאת עם עוד כמה קרנות כספיות כאלה, וכרגע הקפאנו את זה", מספר כגן ממיטב. "המוצר הזה דורש הרבה יותר משאבים, ואם אנחנו רואים שיש פה חסם שמונע מהכסף להגיע, אז כרגע אנחנו נשארים עם המוצר הקיים ולא מעבר. אם נראה התקדמות מצד הרגולטור נשקול להתרחב".

"בסוף זה עסק יקר", מוסיף ירון מאלטשולר שחם. "אם אני רוצה להתחרות באמת בבנק בטווח של חודש, אני צריך עשרים קרנות בערך, שיכסו את רוב ימי המסחר. אנחנו בעד פיתוח השוק, ולפעמים עושים דברים שהתמורה עבורם היא לא מיידית. אז בינתיים יצאנו לדרך רק עם קרן אחת ולא עם יותר, למרות שאנחנו חושבים שכדי שזה יהיה באמת רלוונטי צריך יותר קרנות".

חביבות המשקיעים מאבדות גובה

בשנתיים וחצי האחרונות, בצל הריבית הגבוהה במשק, הפכו הקרנות הכספיות לחביבות המשקיעים, שהזרימו אליהן עשרות מיליארדי שקלים. גם ב־2025 המגייסות הגדולות בתעשייה הן הקרנות הכספיות שהוסיפו כמעט 26 מיליארד שקל עד סוף נובמבר, למרות שבחודשיים האחרונים יצאו מהן במצטבר קצת יותר ממיליארד שקל. נכון להיום מהוות הכספיות הרגילות כרבע מתעשיית הקרנות ומנהלות 180 מיליארד שקל.

חרף הזינוק המשמעותי בהיקף הנכסים המנוהלים בכספיות, הן נותרו הרבה מאחורי המתחרה המרכזי שלהן - הפיקדון הבנקאי. זאת, למרות שכבר תקופה ארוכה הן מציעות תשואה גבוהה יותר, נזילות וגם הטבת מס. כך, בעוד הריבית הממוצעת בפיקדונות בבנקים (לתקופה של 6 חודשים עד שנה) נעה בשנה האחרונה בין 3.4%־3.6%, הקרנות הכספיות השיאו לחוסכים ריבית של כ־4.5%, בדומה לריבית בנק ישראל עד החודש שעבר. הקרנות המתחדשות אגב, מציעות לחוסכים תשואה שנתית צפויה של כ־4% (לא כולל דמי ניהול של 0.2% - בדומה לקרנות הכספיות הרגילות).

עוד כתבות

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור