מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber
14 מנהיגים אירופיים הגיעו לברלין בתחילת השבוע, למה שהוגדר כ"סבב שיחות מכריע" על עתיד אוקראינה. על השולחן עדיין ניצבת ההצעה האמריקאית להפסקת אש, שנכון לעכשיו כוללת ויתורים טריטוריאליים נרחבים מצד אוקראינה לטובת רוסיה, ללא הרבה הבטחות לקייב.
● השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה
● באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה
● כותרות העיתונים בעולם|האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?
הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ הזמין לברלין את נשיא אוקראינה זלנסקי ואז את מנהיגי המדינות הגדולות באיחוד, ביחד עם ראש ממשלת בריטניה ומנהיגי האיחוד האירופי. ברגע האחרון, הצטרף גם נשיא פינלנד אלכסנדר שטאוב, שנחשב לדמות אהודה בצד האמריקאי ("הלוחש לטראמפ" הוא מכונה בתקשורת האירופית). הוא שכר סוויטה במלון "אדלון" והצטרף לשיחות. הנוכחות החשובה ביותר, אולי, היתה של זוג המתווכים מטעמו של טראמפ - סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר.
ועידת ברלין ניסתה להשיג כמה מטרות. היא היתה בראש ובראשונה כוריאוגרפיה בהשתתפות ראשי מדינות האיחוד שנועדה להציג חזית אחידה של אירופה, ותמיכה חסרת־פשרות באוקראינה. היא היתה גם ניסיון לקבוע "קווים אדומים" מול ההצעה האמריקאית, ולהראות לוושינגטון ולמוסקבה על אילו דברים קייב אינה מוכנה להתפשר, בגיבוי אירופי. והיא היתה גם ניסיון של קנצלר גרמניה לבסס את מעמדו כמי שמוביל את האיחוד האירופי המפוצל והמפולג בתהליך הזה. "זו היתה ועידה שהעניקה מחדש לאירופה מקום בשולחן הדיונים", כתב ה"שפיגל" הגרמני.
היום שאחרי המלחמה מתחיל להתבהר?
עם מסוקים באוויר, צוללנים בתעלות השפרה והרבה מאוד אבטחה, המנהיגים נכנסו ויצאו מלשכת הקנצלר, הנמצאת סמוך לבונדסטאג הגרמני, לא רחוק משער ברנדנבורג וממלון "אדלון", שהפך גם הוא לזירת התייעצויות. האורות בלשכה, כך דיווחו כלי התקשורת, נשארו דולקים עד שעת לילה מאוחרת. פורסמו המון תצלומים: זלנסקי מתקבל על ידי מרץ, ואז המנהיגים האירופיים נפגשים עם הקנצלר, וצמד המתווכים האמריקאי מתרועע עם מנהיגים ונכנס לפגישות. בשלב מסוים ביום השני, כל תשתית האינטרנט של הפרלמנט הגרמני קרסה והחשד נפל על התקפת סייבר רוסית. לאחר מכן התברר כי היא פשוט לא עמדה בעומס.
מה בכל זאת יצא מהוועידה? כחלק מהמאמצים האירופיים לקחת חלק בדיונים בין אוקראינה לארה"ב, תסריט "היום שאחרי" - במקרה שהסכם הפסקת האש ייכפה על כל הצדדים - הלך להתגבש. לראשונה, הוסכם בברלין כי מדינות אירופה יגבשו "כוח בינלאומי" שיפעל בתוך אוקראינה, ולא במדינות שכנות. הכוח יובל על ידי האיחוד האירופי. המעורבות האמריקאית בכוח, נושא לדיונים אינסופיים בין וושינגטון לאירופה בשנה האחרונה, תתמצה ב"תמיכה אמריקאית". בריטניה וצרפת צפויות לשלוח חיילים לכוח המוצע, בעוד גרמניה עדיין מהססת. אירופה ניסתה במאמץ מוגבל להביא גם את האמריקאים לשטח, אך הוועידה מסמלת ויתור על שאיפה זו.
גם בנושא הערבויות הביטחוניות לאוקראינה, נראה שאפילו זלנסקי עצמו כבר לא מדבר על חברות עתידית בנאט"ו, ויסתפק במחויבות "בסגנון סעיף 5 לברית ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו", לפיה ארה"ב תיחלץ לעזרת אוקראינה אם תותקף שוב. עדיין לא ברור מה כוללת המחויבות הזו, ואם מדובר בעזרה מודיעינית, דיפלומטית, או כמו שרוצים האירופאים - סיוע צבאי.
הצד האמריקאי הגיע לברלין עם הצעה חדשה, שהוגדרה כ"מסלול פלטינום" - ערבויות ברמה גבוהה אך לזמן מוגבל, ותתממש רק בתמורה לוויתורים אוקראינים. מרץ וזלנסקי שניהם היללו את ערבויות הביטחון שהוסכמו בוועידה. אבל האמריקאים בהירו כי מדובר בהצעה לזמן מוגבל, ושהיא תתממש רק בתמורה לוויתורים אוקראינים.
בנוסף, בניגוד למתווה האמריקאי שקרא להקטין את הצבא האוקראיני בכשליש, ועידת ברלין הציעה דווקא לחזק אותו. במסגרת ההצהרה המשותפת של מנהיגי אירופה, הצבא האוקראיני אמור לכלול גם בעתיד כ־800 אלף חיילים, כמו היום, ואירופה תדאג שלאוקראינה יהיה "צבא מודרני וחזק".
כסף רוסי, שטחים אוקראינים
ההצהרה גם מתייחסת לבנייה מחדש של אוקראינה, שכיום מרוששת כלכלית ונתמכת כספית על ידי אירופה, אחרי קרוב לארבע שנות מלחמה. היא קובעת ש"על רוסיה לפצות את אוקראינה" על ההרס שנגרם לה. עם זאת, אירופה עדיין מפוצלת בשאלה אם אפשר להשתמש בנכסים הפיננסיים הרוסיים המוקפאים, המוערכים ביותר מ־250 מיליארד דולר, לשם כך. האיחוד האירופי נדרש להרגיע את החששות של בלגיה מפני תביעה רוסית, שכבר הוגשה, כדי לקבל את הסכמתה לניצול הכספים. הנושא צפוי לעלות שוב בפסגה של מנהיגי האיחוד האירופי בסוף השבוע.
בערב חתימת ההצהרה המשותפת, אחרי ארוחת ערב חגיגית, פיזרו המנהיגים שלל הערכות חיוביות. המסר שנועד לצאת מברלין היה ברור: צעד נוסף בדרך להפסקת אש ולשלום, כפי שרוצה הנשיא טראמפ. לשם כך, הם אפילו מחלו על העלבונות שטראמפ הטיח בהם לפני כמה ימים, כשכינה אותם "חלשים", והבטיח לעודד את האופוזיציה באירופה כחלק ממדיניות הביטחון החדשה של ארה"ב. בפועל, אמרו מקורות אוקראינים ל"בילד" הגרמני כי המטרה העיקרית היתה לא להרגיז את טראמפ, להציב את פוטין בפני הכרעה ולמשוך זמן.
הבעיה המרכזית נותרה חלוקת השטחים מחדש באוקראינה - כאן אין ממש הסכמה. האמריקאים דורשים שקייב תוותר על שטחים נוספים עליהם הצליחה להגן בדונבאס, ודווח כי שני הנציגים האמריקאים היו ברורים בהקשר זה. "יש עדיין עמדות שונות בנוגע לדיאלוג הטריטוריאלי", הודה זלנסקי. הנשיא זלנסקי עצמו הכיר בכך כי "יש עדיין עמדות שונות בנוגע לדיאלוג הטריטוריאלי". ייתכן שהנושא ידחה לשלבים מתקדמים יותר במגעים ואף יובא למשאל עם פנים־אוקראיני. המסר האירופי העולה מבין השורות הוא שלא מדובר בקו אדום מבחינתם.
תקווה חדשה לנס חג המולד
בסופו של דבר, היה מדובר בעיקר באופטיקה. האיחוד האירופי יכול לנסות למקסם את הנראות שלו, אבל עתידה של אוקראינה יוכרע בבית הלבן, במוסקבה ובקייב. עצם כינוס ועידת ברלין יצא לדרך רק אחרי שוויטקוף וקושנר הסכימו לבוא לברלין, ולא להמשיך את השיחות בשווייץ או במדינות המפרץ.
בסופה של ארוחת הערב ביום שני, הפציר מרץ בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להפסיק את האש במהלך חג המולד. "אם להנהגה רוסית נותר שמץ של הוגנות אנושית, עליהם לפחות להניח בשלום את האוכלוסייה (באוקראינה) למשך כמה ימים סביב חג המולד", אמר מרץ. בשלב זה, כלפי מוסקבה וואשינגטון, כל מה שאפשרי מבחינתו הוא להפציר ולקוות, ולהעביר את הכדור למגרש הרוסי. מבחינה זו, נראה שהוועידה עשתה את העבודה: "היא הציתה מחדש את התקוות לנס חג מולד", כתב הבוקר ה"טאגסשפיגל".