גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber
מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

14 מנהיגים אירופיים הגיעו לברלין בתחילת השבוע, למה שהוגדר כ"סבב שיחות מכריע" על עתיד אוקראינה. על השולחן עדיין ניצבת ההצעה האמריקאית להפסקת אש, שנכון לעכשיו כוללת ויתורים טריטוריאליים נרחבים מצד אוקראינה לטובת רוסיה, ללא הרבה הבטחות לקייב.

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה
באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה
כותרות העיתונים בעולם|האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ הזמין לברלין את נשיא אוקראינה זלנסקי ואז את מנהיגי המדינות הגדולות באיחוד, ביחד עם ראש ממשלת בריטניה ומנהיגי האיחוד האירופי. ברגע האחרון, הצטרף גם נשיא פינלנד אלכסנדר שטאוב, שנחשב לדמות אהודה בצד האמריקאי ("הלוחש לטראמפ" הוא מכונה בתקשורת האירופית). הוא שכר סוויטה במלון "אדלון" והצטרף לשיחות. הנוכחות החשובה ביותר, אולי, היתה של זוג המתווכים מטעמו של טראמפ - סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר.

ועידת ברלין ניסתה להשיג כמה מטרות. היא היתה בראש ובראשונה כוריאוגרפיה בהשתתפות ראשי מדינות האיחוד שנועדה להציג חזית אחידה של אירופה, ותמיכה חסרת־פשרות באוקראינה. היא היתה גם ניסיון לקבוע "קווים אדומים" מול ההצעה האמריקאית, ולהראות לוושינגטון ולמוסקבה על אילו דברים קייב אינה מוכנה להתפשר, בגיבוי אירופי. והיא היתה גם ניסיון של קנצלר גרמניה לבסס את מעמדו כמי שמוביל את האיחוד האירופי המפוצל והמפולג בתהליך הזה. "זו היתה ועידה שהעניקה מחדש לאירופה מקום בשולחן הדיונים", כתב ה"שפיגל" הגרמני.

היום שאחרי המלחמה מתחיל להתבהר?

עם מסוקים באוויר, צוללנים בתעלות השפרה והרבה מאוד אבטחה, המנהיגים נכנסו ויצאו מלשכת הקנצלר, הנמצאת סמוך לבונדסטאג הגרמני, לא רחוק משער ברנדנבורג וממלון "אדלון", שהפך גם הוא לזירת התייעצויות. האורות בלשכה, כך דיווחו כלי התקשורת, נשארו דולקים עד שעת לילה מאוחרת. פורסמו המון תצלומים: זלנסקי מתקבל על ידי מרץ, ואז המנהיגים האירופיים נפגשים עם הקנצלר, וצמד המתווכים האמריקאי מתרועע עם מנהיגים ונכנס לפגישות. בשלב מסוים ביום השני, כל תשתית האינטרנט של הפרלמנט הגרמני קרסה והחשד נפל על התקפת סייבר רוסית. לאחר מכן התברר כי היא פשוט לא עמדה בעומס.

מה בכל זאת יצא מהוועידה? כחלק מהמאמצים האירופיים לקחת חלק בדיונים בין אוקראינה לארה"ב, תסריט "היום שאחרי" - במקרה שהסכם הפסקת האש ייכפה על כל הצדדים - הלך להתגבש. לראשונה, הוסכם בברלין כי מדינות אירופה יגבשו "כוח בינלאומי" שיפעל בתוך אוקראינה, ולא במדינות שכנות. הכוח יובל על ידי האיחוד האירופי. המעורבות האמריקאית בכוח, נושא לדיונים אינסופיים בין וושינגטון לאירופה בשנה האחרונה, תתמצה ב"תמיכה אמריקאית". בריטניה וצרפת צפויות לשלוח חיילים לכוח המוצע, בעוד גרמניה עדיין מהססת. אירופה ניסתה במאמץ מוגבל להביא גם את האמריקאים לשטח, אך הוועידה מסמלת ויתור על שאיפה זו.

גם בנושא הערבויות הביטחוניות לאוקראינה, נראה שאפילו זלנסקי עצמו כבר לא מדבר על חברות עתידית בנאט"ו, ויסתפק במחויבות "בסגנון סעיף 5 לברית ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו", לפיה ארה"ב תיחלץ לעזרת אוקראינה אם תותקף שוב. עדיין לא ברור מה כוללת המחויבות הזו, ואם מדובר בעזרה מודיעינית, דיפלומטית, או כמו שרוצים האירופאים - סיוע צבאי.

הצד האמריקאי הגיע לברלין עם הצעה חדשה, שהוגדרה כ"מסלול פלטינום" - ערבויות ברמה גבוהה אך לזמן מוגבל, ותתממש רק בתמורה לוויתורים אוקראינים. מרץ וזלנסקי שניהם היללו את ערבויות הביטחון שהוסכמו בוועידה. אבל האמריקאים בהירו כי מדובר בהצעה לזמן מוגבל, ושהיא תתממש רק בתמורה לוויתורים אוקראינים.

בנוסף, בניגוד למתווה האמריקאי שקרא להקטין את הצבא האוקראיני בכשליש, ועידת ברלין הציעה דווקא לחזק אותו. במסגרת ההצהרה המשותפת של מנהיגי אירופה, הצבא האוקראיני אמור לכלול גם בעתיד כ־800 אלף חיילים, כמו היום, ואירופה תדאג שלאוקראינה יהיה "צבא מודרני וחזק".

כסף רוסי, שטחים אוקראינים

ההצהרה גם מתייחסת לבנייה מחדש של אוקראינה, שכיום מרוששת כלכלית ונתמכת כספית על ידי אירופה, אחרי קרוב לארבע שנות מלחמה. היא קובעת ש"על רוסיה לפצות את אוקראינה" על ההרס שנגרם לה. עם זאת, אירופה עדיין מפוצלת בשאלה אם אפשר להשתמש בנכסים הפיננסיים הרוסיים המוקפאים, המוערכים ביותר מ־250 מיליארד דולר, לשם כך. האיחוד האירופי נדרש להרגיע את החששות של בלגיה מפני תביעה רוסית, שכבר הוגשה, כדי לקבל את הסכמתה לניצול הכספים. הנושא צפוי לעלות שוב בפסגה של מנהיגי האיחוד האירופי בסוף השבוע.

בערב חתימת ההצהרה המשותפת, אחרי ארוחת ערב חגיגית, פיזרו המנהיגים שלל הערכות חיוביות. המסר שנועד לצאת מברלין היה ברור: צעד נוסף בדרך להפסקת אש ולשלום, כפי שרוצה הנשיא טראמפ. לשם כך, הם אפילו מחלו על העלבונות שטראמפ הטיח בהם לפני כמה ימים, כשכינה אותם "חלשים", והבטיח לעודד את האופוזיציה באירופה כחלק ממדיניות הביטחון החדשה של ארה"ב. בפועל, אמרו מקורות אוקראינים ל"בילד" הגרמני כי המטרה העיקרית היתה לא להרגיז את טראמפ, להציב את פוטין בפני הכרעה ולמשוך זמן.

הבעיה המרכזית נותרה חלוקת השטחים מחדש באוקראינה - כאן אין ממש הסכמה. האמריקאים דורשים שקייב תוותר על שטחים נוספים עליהם הצליחה להגן בדונבאס, ודווח כי שני הנציגים האמריקאים היו ברורים בהקשר זה. "יש עדיין עמדות שונות בנוגע לדיאלוג הטריטוריאלי", הודה זלנסקי. הנשיא זלנסקי עצמו הכיר בכך כי "יש עדיין עמדות שונות בנוגע לדיאלוג הטריטוריאלי". ייתכן שהנושא ידחה לשלבים מתקדמים יותר במגעים ואף יובא למשאל עם פנים־אוקראיני. המסר האירופי העולה מבין השורות הוא שלא מדובר בקו אדום מבחינתם.

תקווה חדשה לנס חג המולד

בסופו של דבר, היה מדובר בעיקר באופטיקה. האיחוד האירופי יכול לנסות למקסם את הנראות שלו, אבל עתידה של אוקראינה יוכרע בבית הלבן, במוסקבה ובקייב. עצם כינוס ועידת ברלין יצא לדרך רק אחרי שוויטקוף וקושנר הסכימו לבוא לברלין, ולא להמשיך את השיחות בשווייץ או במדינות המפרץ.

בסופה של ארוחת הערב ביום שני, הפציר מרץ בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להפסיק את האש במהלך חג המולד. "אם להנהגה רוסית נותר שמץ של הוגנות אנושית, עליהם לפחות להניח בשלום את האוכלוסייה (באוקראינה) למשך כמה ימים סביב חג המולד", אמר מרץ. בשלב זה, כלפי מוסקבה וואשינגטון, כל מה שאפשרי מבחינתו הוא להפציר ולקוות, ולהעביר את הכדור למגרש הרוסי. מבחינה זו, נראה שהוועידה עשתה את העבודה: "היא הציתה מחדש את התקוות לנס חג מולד", כתב הבוקר ה"טאגסשפיגל".

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית