גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי
נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מיה אייזן צפריר, מנכ"לית לאומיטק, זרוע ההייטק של בנק לאומי, מסבירה מהו דיפ טק, ולמה הוא בולט דווקא עכשיו.

דיפ טק הוא קטגוריה טכנולוגית הכוללת תחומים שונים המבוססים על מדע והנדסה עמוקה, ולא על התאמות של טכנולוגיות קיימות. מדובר בתחומים כמו שבבים ומוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, רובוטיקה, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, פוד טק ואגריטק. אלה תחומים שמחייבים מחקר ארוך, פיתוח מורכב, רגולציה ולעתים גם ניסויים קליניים, ולכן מחזורי ההבשלה בהם ארוכים יותר מעולמות הסייבר והתוכנה.

הסכום נחשף: כמה תשלם אנבידיה על הקרקע של הקמפוס היוקרתי שלה?
פלטפורמת הלימודים שהקימה הישראלית רוכשת את המתחרה בעסקת מיליארדים

לדברי אייזן צפריר, הנתונים משקפים תשתית דיפ טק עמוקה אשר נבנתה בישראל לאורך שנים, בשילוב הדוק בין אקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה. "זה לא רק כסף שזורם פנימה, אלא בסיס שמאפשר לחברות לצמוח לאורך זמן ולייצר פתרונות משמעותיים", היא אומרת.

ההאצה של השנתיים האחרונות

התמונה מתחדדת כשמחברים את התשתית הזו להתפתחויות של השנתיים האחרונות. דיפ טק נשען על טכנולוגיות ליבה, וכאשר המציאות משתנה במהירות, פיתוחים שהיו בשלבי מחקר או פיילוט עוברים לשימוש מואץ בשטח.

אייזן צפריר מסבירה כי כך קרה בתחומים רפואיים כמו טיפול בפצועים, שיקום ורפואה מתקדמת, וגם בעולמות הרובוטיקה והחישה.

במקביל, תחום הדיפנס טק קיבל האצה עולמית עוד לפני האירועים בישראל, בעיקר על רקע המלחמה באוקראינה. רחפנים, מערכות מיפוי, חישה תת-קרקעית ושינוי תפיסת שדה הקרב הפכו לטכנולוגיות מבוקשות, ובהמשך גם הוסבו לשימושים אזרחיים כמו תשתיות, בנייה וניהול קרקע.

בנוסף, בעיות חדשות שעלו בתקופה הזו, בהן בריאות הנפש ושיקום ארוך טווח, יצרו עניין גלובלי שמזין פיתוחים בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה. "לישראל כבר ישנן תשתיות דיפ טק משמעותיות, ולכן יש כאן הזדמנות לקחת טכנולוגיות קיימות לשלב יישומי מואץ ולהציע פתרונות רלוונטיים לאתגרים עולמיים", אומרת אייזן צפריר.

התאמה של האקוסיסטם

עם זאת, דיפ טק אינו דומה לרוב תחומי התוכנה. הפיתוח ארוך יותר, ההשקעה הראשונית גבוהה יותר, והסיכונים כוללים גם רגולציה ומדע. לכן נדרשת התאמה של כל האקוסיסטם, מהמשקיעים ועד למערכת הפיננסית.

לדברי אייזן צפריר, בשנים האחרונות מתחזק מודל משולב שבו קרנות הון סיכון, גופים מוסדיים והמערכת הבנקאית פועלים יחד כדי לגשר על שלבי הפיתוח הארוכים. "בדיפ טק יש צורך במעטפת פיננסית רחבה יותר, שמאפשרת לחברות להבשיל את הטכנולוגיה לכדי עסק אמיתי ופתרון סקיילבילי", היא אומרת.

גם ברמת המדינה ניכרת היערכות, עם תפקיד מרכזי של רשות החדשנות ותמיכה ממוקדת בתחומים עתירי ידע. הנתונים המצטברים מאותתים לשוק שההייטק הישראלי, לפחות בזירת הדיפ טק, ממשיך להיתפס כבר השקעה גם בתקופות מאתגרות.

לפי נתוני IVC, בישראל פועלות כיום 292 חברות דיפ טק פעילות. כ-25% מהן מציגות צמיחה מהירה בהכנסות, לעומת כ-11% בלבד בכלל תעשיית ההייטק. עוד לפי הנתונים, גם שיעורי השרידות גבוהים במיוחד. בעוד שבסטטיסטיקה הכללית רק 20% עד 30% מהחברות הפרטיות שורדות מעל עשור, בדיפ טק שיעור השרידות מוערך בכ-60% עד 70%.

מה המשמעות לכסף שלכם

בתוך התמונה הזו בולט ממד הזמן. עבור משקיעים, דיפ טק הוא לא מסלול של אקזיטים מהירים, אלא של בניית ערך לאורך זמן. הסיכון גבוה יותר, אך גם עומק הטכנולוגיה, החסמים לכניסה ושיעורי השרידות יוצרים פוטנציאל לתשואות משמעותיות, במיוחד בתחומים שמטפלים בבעיות הגדולות בעולם, כמו מזון, חקלאות, בריאות, אנרגיה ומחשוב קוונטי.

בניגוד לתחומים שהתפתחו במהירות בעשור האחרון סביב תוכנה, אפליקציות או מודלים עסקיים קלים להעתקה, בדיפ טק היתרון כאמור נבנה לאורך שנים וקשה לשכפול.

הידע המדעי, הקניין הרוחני, צוותי המחקר והקשרים עם מוסדות אקדמיים, כל אלה יוצרים חסמי כניסה גבוהים, שמקנים לחברות יתרון תחרותי מתמשך.

ומבחינתם של המשקיעים, משמעות הדבר היא בעצם פחות רגישות לטרנדים קצרי-טווח, ותלות רבה יותר ביכולת ביצוע ובהבשלה טכנולוגית, מה שהופך אולי את התחום לתנודתי פחות בהשוואה לחלקים אחרים של מגזר ההייטק.

השורה התחתונה היא שהנתון הזה מצביע על תחום שממשיך לצמוח גם כששאר השוק מהסס, ומסמן את הדיפ טק כאחת מזירות ההשקעה המעניינות, וכשמו של התחום כן הוא - העמוקות של ההייטק הישראלי כיום.

*** גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם

עוד כתבות

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

ועדת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

"שינוי כיוון מרהיב של נתניהו": כך מסקרים בעולם את עסקת הגז עם מצרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את עסקת הגז הגדולה של ישראל ומצרים, שגריר ארה"ב בצרפת מדבר על האנטישמיות הגואה במדינה, איך משפיעה אסטרטגיית הביטחון של טראמפ על ישראל, ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר במאמר מאלף לאטלנטיק: "הפסקת התמיכה בישראל - טעות אסטרטגית" ● כותרות העיתונים בעולם

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

הארנונה שתגיע לקריית טבעון והמועצה שתקבל פרס ניחומים: 5 הערות על הקמפוס החדש של אנבידיה

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

הדמיה של קמפוס אנבידיה העתידי בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

"ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

בהמשך לחשיפת גלובס, אנבידיה מאשרת כי תקים בקריית טבעון קמפוס על 90 דונם שתרכוש מרמ"י, אשר יהפוך אותה למעסיק הפרטי הגדול במדינה ● הענקית מבקשת להקיף אותו באזורי מסחר ומסעדות ולהשקיע בטיפוח שטחים ירוקים, וכמו כן נוכחותה צפויה לחייב חיזוק של תשתיות האנרגיה והתחבורה באזור ● האכלוס הראשוני: רק בעוד כשש שנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא