בטקס רשמי שנערך הבוקר (ה') הניחו משרד התחבורה וחברת נת"ע את אבן הפינה להקמת רשת המטרו בגוש דן - אחד מפרויקטי התשתית הגדולים והיקרים שבוצעו בישראל.
האירוע התקיים במטרו "סגולה" בפתח תקווה, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב, הנהלת משרד התחבורה ונת"ע וראשי רשויות לאורך תוואי הקווים. משמעות האירוע היא מעבר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון בפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ.
● בלעדי | דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג'ן למכרזי הענק של המטרו
● מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"
● שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן
לפי התכנון, רשת המטרו תכלול 3 קווים, שיחברו בין 24 רשויות, אזורי תעסוקה, מוסדות חינוך ורפואה ומוקדי מגורים. בסך-הכול מדובר על 300 ק"מ של מנהרות ו-109 תחנות תת-קרקעיות.
במטרו עתידות להתבצע למעלה מ-600 מיליון נסיעות בשנה, ובחיבור עם רשת הרכבת הקלה - יותר מ-800 מיליון נסיעות מדי שנה. בנת"ע מדגישים כי לאחר אישור התוואי והקמת מנהלות לקווים, החלו השנה העבודות בשטח: דפו ראשונים ב-M1, דפו סגולה ב-M2 בגולדה מאיר בחולון וביגאל אלון באור יהודה במסגרת M3.
שלל אתגרים בדרך
ואולם מאחורי היום החגיגי מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה: המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים.
לוחות הזמנים הרשמיים מדברים על פתיחת המקטע הראשון רק בשנת 2037 והשלמת הרשת עד 2042 - מועדים שכבר נדחו בעבר ונחשבים לשאפתניים במיוחד בקנה-מידה ישראלי.
חוסר הוודאות התחדד לפני כחודשיים עם פרישתו של עוזי יצחקי מתפקיד מנהל רשות המטרו, הגוף הממשלתי שאמור להסיר חסמים ולאפשר לנת"ע לקדם את הפרויקט במהירות וביעילות.
במקביל, ישנם אתגרים הנדסיים ולוגיסטיים כבדי-משקל, החל ביבוא מלט, דרך ייצור לוחות הבטון למנהרות ועד פינוי כמויות עתק של עפר וחול - לצד מוקשים מוכרים של פוליטיקה, התנגדויות מקומיות וחוסר תיאום מתמשך בין גופי התשתית, שכולם יחד יקבעו אם המטרו יעמוד בלוחות הזמנים או יהפוך לפרויקט מתמשך ודחוי.
