דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג’ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים • בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק • מי עומד מאחורי החברה?

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך
חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

בישראל תמיד היו מתווכים שפעלו מאחורי הקלעים, מחברים בין פרויקטי תשתיות ענק לחברות זרות. שמותיהם כמעט ולא נשמעו בציבור. הפעם, עם פרסום מכרזי המטרו בשווי השיא של 65 מיליארד שקל, הכללים משתנים.

מכרזי המטרו מתחילים, ומנכ"ל נת"ע מבטיח: "עבודות בהיקף שעוד לא ראינו"
המטרו בסכנה? בענף התשתיות נערכים להמשך החרם האירופי

בשוק התשתיות בולטים מזה חודשים ארוכים צמד הפועל בנושא ומוכר לציבור היטב: דדי שמחי, לשעבר נציב הכבאות ופנים קבועות בפאנלים בטלוויזיה, וחיים גליק, מנכ"ל נת"ע לשעבר. השניים ניסו לרתום חברות טורקיות אל הפרויקט, אך אלה מוגבלות על־ידי השלטון מלפעול בישראל. עד לאחרונה שמרו השניים על פעילותם מתחת לרדאר, אך לגלובס נודע כי כעת יצרו קשר עם נציגי חברת אקורד (Akkord) מאזרבייג'ן במטרה להתמודד על מכרזי המטרו.

אצולה אזרית עם היסטוריה בעייתית

אקורד היא חברת בנייה אזרית המסונפת למשפחת אלייב, השלטת בבאקו מאז 1993. תחילה עמד בראשה הנשיא המנוח היידר אלייב, וב־2003 ירש אותו בנו, אילהם, שנחשב לידיד קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאורך השנים הקימה החברה מספר מיזמים אסטרטגיים, בהם כביש מבאקו לגבול רוסיה ב־2008, ובהמשך הצטרפה לקונסורציום עם חברת SICIM האיטלקית וחברת יוקסל הטורקית להקמת צינורות הגז TANAP ו־TAP, שמעבירים גז מאזרבייג'ן דרך טורקיה לאירופה.

מיזמים נוספים של החברה התבצעו באוקראינה, באוזבקיסטן ובגאורגיה. בגאורגיה עומדת אקורד במרכז פרשה לאומית הקשורה לקריסת גשר בכביש סמטרדיה־גריגולטי. לפי התביעה המקומית, אקורד, שזכתה בחוזה ממשלתי לפרויקט, הייתה מעורבת בהונאה: אנשי החברה, לטענת התביעה, זייפו אישורי פיקוח כדי ליצור מראית עין של השלמת שלבים בבנייה, בעוד שבפועל הם לא הושלמו.

במרכז הפרשה עומד זוראב קופטשווילי, סגן ראש אגף הכבישים הגאורגי לשעבר, שעשוי לקבל עונש של 11 שנות מאסר במקרה שיורשע. לפי התביעה, הוא אישר במודע מסמך כוזב וחתם על תשלומים מופקעים לקבלנים הקשורים לגשר שקרס, כולל תשלום של 428 אלף דולר למומחה על עבודה שלא בוצעה. אקורד מואשמים בקבלת 1.4 מיליון דולר עבור עבודות שלא הושלמו או שבוצעו באיכות ירודה.

מנכ"ל החברה הוא אייהאן קסקינקיליץ', אזרח טורקי ויו"ר קבוצת הבנייה הטורקית היאפ. קודם לכן ניהל מיזמי תשתיות וסכרים בקבוצת דוע'וש, ובשבע השנים שלאחר מכן שימש כמנכ"ל החברות אייסון גאו טקניק ודניז. לגלובס נודע כי קסקינקיליץ' ביקר בימים האחרונים בישראל.

פעילותה של חברת אקורד בישראל החלה במאי האחרון, על רקע הצורך המיידי של המדינה בידיים עובדות בתחום הבנייה. באותו חודש זכתה החברה במכרז של משרד הבינוי והשיכון להבאת 1,600 פועלים. לגלובס נודע כי ב־27 בנובמבר הודיע המשרד לאקורד על סיום בדיקת הנאותות בהצלחה, והחברה מתבקשת כעת להתקדם לרישום כקבלן מורשה - צעד מהותי לקראת הקמת מיזמים אסטרטגיים בישראל.

הצמד שפועל מאחורי הקלעים

גליק ושמחי, שיצרו קשר עם אקורד, הכירו בעת הקמת הקו האדום בגוש דן: גליק הוביל את עבודות חברת נת"ע, ושמחי כיהן כנציב כבאות, אחד הרגולטורים שאמונים על פרויקט תשתיתי מורכב. לפי גורמים בענף, השניים פיתחו קשרי חברות ובסוף גם שותפות עסקית. בחודשים האחרונים גליק פעיל בעיקר בתחום העסקי, בעוד שמחי מתמקד בזירה הפוליטית.

לא רק חברות אזריות מתעניינות במכרז המטרו: גם חברות הודיות וקוריאניות, ובכלל זה ענקית התחבורה יונדאי, לוטשות עיניים לפרויקט. מנגד, חברות אירופיות שהובילו בעבר את פעילות התשתיות הרכבתיות בישראל מתקררות, במיוחד מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

הפרויקט הגדול ביותר שהיה בישראל

חברות ממשלתיות סיניות פעלו אף הן בישראל, אך לא ברור אם תוכלנה להתמודד במכרזים, לנוכח מדיניות של אי־הכרזה על חברות סיניות כזוכות. כך לדוגמה, במאי האחרון, הממשל האמריקאי הפעיל לחצים שהובילו לעצירת תהליך רכש קרונות רכבת קלה לירושלים מחברה סינית.

העזיבה - או לכל הפחות ההתקררות - של החברות הזרות פותחת את הדלת לשחקנים חדשים, אך למדינה אין ניסיון עמם, והפרויקט שישמש להם כמגרש ניסוי הוא הגדול והחשוב ביותר שנבנה כאן: המטרו. מכרזי המטרו, שפורסמו החודש בהיקף אדיר של 65 מיליארד שקל, נכנסו כבר לשלב המיון המוקדם לביצוע חפירת מנהרות כפולות באורך 150 קילומטרים מתחת ל־24 רשויות בגוש דן.

החברות שיעברו את שלב המיון ייכנסו לפול הקבלנים ויוכלו להתמודד על השלב הראשון של הפרויקט, הכולל 78 קילומטרים של מנהרות ו־59 תחנות. בשנה הבאה ייצאו לדרך מכרזי הביצוע, במסגרת התמחרות על 11 חבילות עבודה. כל קבוצה שתיכלל בפול תוכל להגיש הצעה, כאשר כל חבילה תתומחר בין 3 ל־10 מיליארד שקל - בסך־הכול 65 מיליארד שקל לכלל המכרז.

דדי שמחי מסר לגלובס: "אני יזם פעיל בארץ ובעולם בתחומים שונים, וככלל פועל לסייע לשגשוג ישראל".