תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן
דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, ידעה סכסוכים קשים בין שותפיה שמנעו ממנה להתרחב. אך כעת, בעקבות משיכת שתי תביעות של אדלטק (המחזיקה בהיקף ייצור החשמל הפרטי הגדול ביותר בישראל), נראה שהיא חוזרת למרוץ להקמת תחנת כוח פרטית נוספת.
● שאלות ותשובות | מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים
● לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת
הרגולציה של רשות החשמל קובעת מספר מוגבל של תחנות כוח שיוכלו להיפתח בשנים הקרובות, מה שצפוי להפוך בקרוב ל"משחק כיסאות" בשווי מיליארדים בו אחד מהמתחרים יאבד את מקומו ברשת - וההכרעה תשפיע ישירות על קצב ההקמה ועל חשבון החשמל של כולנו.

סכסוך בלתי־נמנע הודות למגבלה הרגולטורית
תכנון תחנת הכוח דוראד יצא לדרך ב־2002 והיא החלה לייצר חשמל ללקוחות פרטיים כבר ב־2014. היא הוקמה בידי שותפות של קבוצת אדלטק (אורי אדלסבורג), דורי אנרגיה (של הקבלן אורי דורי, היום בבעלות עמוס לוזון בשותפות עם קרן אלומיי), חברת זורלו מטורקיה וקצא"א הממשלתית (שהתחנה הוקמה על קרקע בבעלותה). אך התערערות יחסי ישראל־טורקיה וקשיים בזורלו עצמה הביאו לפרישתה מהתחנה.
הסכסוך בין אדלטק, בעלת מניות המיעוט בתחנה אך בעלת פוזיציה גדולה במיוחד בשוק החשמל בישראל, לבין שאר השותפות, נובע מכמה סיבות. הראשית נוגעת למגבלה הרגולטורית, הקובעת שאסור לאף יצרן פרטי להחזיק בתחנת כוח בעלות יכולת ייצור מצטברת של יותר מ־20% מהייצור במשק. המגבלה לא משתנה בין אם ההחזקה היא מלאה, של מניות רוב או אפילו של מניות מיעוט של 5% מהתחנה. המטרה היא למנוע תיאום מחירים נרחב בין מתחרים שונים ברשת ולשמור על השוק תחרותי.
אך עבור אדלטק, מדובר בבעיה גדולה: אם תחנת דוראד תורחב (למעשה, תוקם תחנת כוח נוספת בשם "דוראד 2" בשטחה) זה יביא את אדלטק קרוב מדי לגבול ה־20%, מה שימנע ממנה להקים תחנות כוח נוספות. אולם, התמורה שהיא תקבל בתמורה לכך תהיה קטנה בשל עמדת המיעוט שלה בחברה המשותפת המנהלת את התחנה - 18.75% בלבד.
עבור לוזון־אלומיי, לעומת זאת, הרחבת דוראד היא צעד מתבקש. הקרקע כבר קיימת, והקמת יכולת ייצור נוספת עליה כשהביקוש לחשמל צפוי לזנק בשנים הקרובות היא הדבר המובן מאליו לעשות. זה נכון גם לקצא"א, חברה ממשלתית תחת חיסיון. היא מעוניינת לממש את מלוא השווי של הנכס שברשותה - ובכך לגרוף מעל מיליארד שקל עבור המדינה.
הסכסוך הבסיסי והבלתי־נמנע הזה הוליד כמה סכסוכי משנה: על ניפוח עלויות הקמת התחנה (שהסתיים בתשלום של 135 מיליון דולר מצד אדלטק וזורלו לקופה המשותפת) ועל המניות של זורלו כאשר זו עזבה את המיזם המשותף. בחודש נובמבר אדלטק משכה את התביעה בנושא, והמניות עבור באופן רשמי ללוזון־אלומיי, שעלו בכך לעמדה של 33.75% בתחנה, שניים רק לקצא"א שמחזיקים ב־37.5% ממנה.
יחד הם מהווים מעל 70%, ולאחר שינוי בתקנות החברה - זה רוב שמאפשר להם לקחת קדימה את הקמת דוראד 2, על אפה ועל חמתה של אדלטק. זו ערערה על ההחלטה להקים את התחנה, אך ב־15 בדצמבר נאלצה למשוך גם את התביעה הזו. בעוד שהיא שומרת לעצמה את הזכות להגיש את התביעה מחדש, על פניו - הדרך של דוראד לעבר הקמה בפועל פנויה.
כמובן, לא מדובר במכשול האחרון. ייתכן שהחברה תצטרך גיוס הון מהשותפים כדי להעמיד את ההון העצמי הנדרש להרחבה, אך מהצד השני ייתכן שהכסף ששולם לקופת החברה בסכסוך על עלויות ההקמה יספיק כדי לשמש כהון עצמי, בזמן שרוב ההון יועמד כהלוואה בידי אחד הבנקים.
המתחרות עדיין לא התגברו על הקשיים
דוראד תעמוד בנוסף בפני הקשיים האובייקטיביים שכל תחנת כוח חדשה עומדת בפניהם: הסכם גז (מה שכנראה יוקל משמעותית בזכות הסכם הגז שנחתם כעת), קניית טורבינה וציוד (אתגר בשוק העולמי) וכאמור - לסגור פיננסית עם גורם מממן.
אך מהצד השני, חלק מתחנות הכוח שאמורות לקום בישראל עד 2030 עוד לא התגברו על הקשיים הפרקטיים הללו. בעוד שתחנת הכוח "קסם" כבר סגרה פיננסית מול בנק הפועלים והחלה את ההקמה בפועל, ותחנת הכוח דליה 2 השיגה חוזה גז מול אנרג'יאן וחוזה טורבינה מול סימנס, התחנות OPC חדרה וריינדיר לא מחזיקות באף אחד מהנ"ל.
זה שם אותן תחת לחץ גדול: רשות החשמל תהיה מוכנה לשלם "תשלומי זמינות" לארבע תחנות הכוח הבאות שיסגרו פיננסית עד 2030. קסם כבר תפסה את המקום הראשון, מה שמשאיר שלושה מקומות לתחנות כוח שיוקמו - וארבעה יזמים שמתחרים עליהם: דליה 2, OPC חדרה, ריינדיר ודוראד. משום שדליה נמצאת בשלב מתקדם יחסית, מדובר למעשה על שלושה יזמים שמתחרים על שני מקומות בלבד.
כל עוד דוראד הייתה משותקת בשל הקרבות המשפטיים, שאר המתחרים הרגישו בנוח. אך אם היא חוזרת למשחק, זה אומר שבהכרח אחד מהם ימצא את עצמו בחוץ.
מבחינת רשות החשמל לא מדובר במצב רע, שכן זה אומר שהיזמים יתחרו זה בזה על סגירה והקמה מהירה. אך מבחינת היזמים, זה מכניס הרבה לחץ. האינטרס של צרכני החשמל בישראל, הן הביתיים והן המסחריים, הוא שיקימו כמה שיותר תחנות כוח כמה שיותר מהר כדי להוריד את המחירים, וחזרת דוראד למירוץ היא צעד משמעותי בדרך לכך.