פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל
מאז 7 באוקטובר 2023 נקלטו באגף השיקום במשרד הביטחון יותר מ־22 אלף פצועי ופצועות צה"ל ומערכת הביטחון. רבים מהם חוו פגיעות שמגבילות את חייהם, והאתגר צפוי ללוות את ישראל שנים רבות.
● שוק העבודה הדוק: שיא של שלוש שנים בשיעור המשרות הפנויות
● איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026
במקום מדי צה"ל, אותם פצועים מחפשים כעת משמעות חדשה לחיים. עבור זאת החליטו במשרד הביטחון לפתוח בשנה החולפת תוכנית הכשרה ייחודית לשילוב נכי צה"ל בשירות המדינה, הכוללת הכשרה בתחום הסייבר בהובלת אגף התכנון במשרד ובשיתוף מערך הסייבר הלאומי, נציבות שירות המדינה וארגון נכי צה"ל. בשבוע שעבר הסתיים המחזור השני של הקורס בו היו 23 משתתפים, כאשר במחזור הראשון השתתפו 27 איש.
"זה מרגיש כמו לעשות תואר בארבעה חודשים"
"יש תחושת ריקנות כשחוזרים מהמלחמה", משתף עמית בן גור (36), אב לשלושה מאביאל, שהשתתף בקורס. בן גור, שבמהלך המלחמה שבר את כתפו בלבנון, עסק עד אז ביהלומים בחברה שהקים ומכר לחברה גדולה. הוא המשיך באותה חברה, אבל התמקד בשיווק ופרסום. בתום שלושה חודשי שיקום, השגרה כבר לא הרגישה לו אותו הדבר. "זה כבד כשאתה לא מוצא את עצמך עם החזרה לעולם הרגיל", הוא משתף.
הוא החליט להתפטר, חתם אבטלה, ומודה שלא בדיוק מצא את עצמו. "חיפשתי משהו טכנולוגי, אבל בהייטק אין סיכוי בלי רקע. תוך כדי שאני מחפש את עצמי, המלווה מהשיקום סיפרה לי על התוכנית והציעה שארשם. בהתחלה אמרתי 'מה אני קשור לסייבר?' אבל בתור חייל ממושמע נרשמתי. לאחר כחודש התקשרו אליי ואמרו שהתקבלתי. הייתה תחושה שנבחרנו בפינצטה".
ההכשרה אורכת כארבעה חודשים מהבוקר עד אחר הצהריים, כשהמסיימים בהצלחה מקבלים תעודת מיישם הגנת סייבר. ההכשרה ממומנת על ידי משרד הביטחון, ובמקביל המשתתפים מקבלים במהלך הקורס דמי קיום שעומדים על כ־10,000-7,000 שקל, ארוחות בוקר וצהריים, וליווי מקצועי מטעם אגף השיקום עבור שיח וסיוע בקשיים. בסיום ההכשרה, מובטחת למשתתפים עבודה במשרד הביטחון או במערך הסייבר הלאומי.
"הקורס נותן סל כלים והמטרה היא שהמשתתפים והמשתתפות יתקדמו במערכת", מסבירה רונית אסא, סגנית ראש אגף תכנון במשרד הביטחון. "אם משתתף יתקבל לחברה אחרת, אני אשמח ואפרגן. כאגף התכנון נמשיך להיות שם בשבילו. קרה לי שחבר'ה לא האמינו, ושאלו המון שאלות. באתי אליהם, הבאתי את אגף השיקום, ישבנו ודיברנו. אני שמחה שאין תחרות אחד עם השני בקורס, ונוצר גיבוש חברתי".
הילה אלמוג (24) מרמת גן שירתה כמש"קית שלישות בחיל האוויר. במהלך השירות היא עברה ניתוח בצוואר, שבסיומו יצאה עם פגיעה עצבית. על קיומה של התוכנית היא למדה ממודעה באינסטגרם של משרד הביטחון. "עשיתי בתיכון רק שלוש יחידות מתמטיקה", היא מספרת. "ניגשתי בכל זאת לתוכנית, ואחרי שבוע התקשרו ועשו לי ראיון וכן סימולציה שבודקים בה אם יש לנו יכולת. התקבלתי, והקורס עצמו הרגיש כמו לעבור תואר בארבעה חודשים. זה עבר מהר, כי הלימודים מעניינים ורוכשים חברים מכל הגילים. היו משתתפים גם בני 50 פלוס".
הקצבה החודשית שלה עומדת על כ־4,000 שקל בחודש, ובנוסף אליה קיבלה במהלך הקורס דמי קיום ("כדי לצאת מהמעגל של לשבת בבית"). לאחר סיום הקורס, היא מספרת, "מקבלים חודש שכר עד לתחילת העבודה".
מאור אקוקה (30) מקריית אתא התחבר מאז ומתמיד לטכנולוגיה, אך מאז הצבא נאלץ לעבור שישה ניתוחי מוח שמנעו ממנו להתקדם למימוש שאיפותיו. "חיפשנו את הקאטצ'", הוא משתף על החשדות שליוו את המשתתפים בנוגע לתוכנית, "אבל לא מצאנו. יש בפרויקט גישה 'אמהית' כזו, ממש ישבו איתנו מול הבעיות האישיות ופתרנו אותן יחד".
חלקם של מתמודדי הנפש הולך ועולה
האתגר הכלכלי של אגף השיקום במשרד הביטחון הוא חסר תקדים. בשנתיים הראשונות של המלחמה, נקלטו בו 22 אלף פצועי ופצועות צה"ל, כ־58% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות. לצורך ההשוואה, מכלל מערכות ישראל גם יחד, נקלטו כ־82.4 אלף, מהם כ־38% מתמודדי נפש ופוסט טראומה.
בצל זאת, תקציב אגף השיקום זינק בתקופה הזאת ב־53% ל־8.3 מיליארד שקל, 4.1 מיליארד שקל מתוכו מוקדשים לטיפול במתמודדי הנפש. על פי הערכות אגף השיקום, עד שנת 2028 יטפל האגף ב־100 אלף פצועים, בהם 50 אלף פצועי נפש.
עבור חלק מהמשתתפים, הקורס ממש שינה את נתיב החיים, מספר אקוקה. "היו שם אנשים בדיכאון, עם התקפי זעם, שנמצאים היום במקום אחר. ממצב שישבו בבית בהתקפי חרדה, הם עברו תהליך שיקום אדיר בתוך ארבעה חודשים. יש נכים נפשיים, שמרגישים שקופים, ונתנו להם תחושה שרואים אותם ומאמינים במה שהם יכולים להיות. אנשים חזרו לעצמם".
"אנחנו מרוויחים כוח אדם שחסר, זה Win-Win"
אסא ממשרד הביטחון אומרת כי ה־Win־Win בפרויקט נובע גם מהיבטי כוח האדם. "האגפים מודים על המיזם, כי מרוויחים כוח אדם שחסר. מערך הסייבר הכין בעצמו תוכנית הכשרה עבורם, כדי לוודא היכן יישבו. ברמתנו, הצלחנו להגיע למצב שבו יותר מ־90% מהמשתתפים התקבלו למקום שהם רצו להגיע אליו".
לבן גור היו מספר הזדמנות עבודה באזרחות, אבל זה לא משך אותו. "רציתי להגיע למקום עם משמעות", הוא מספר. "להיות שוב מנהל מותג זה מתגמד אחרי לבנון". הוא רצה להגיע למשרד הביטחון, וקיבל את מבוקשו. "על המשכורת הגבוהה ויתרתי מראש. יש קושי אבל אני מסתכל קדימה. האישה בעננים מזה שאני נמצא בגוף גדול שבו אני יכול לתרום. זה הגיע עבורי כמו קסם כשהרגשתי שאני אבוד".
בדומה אליו, עד שהגיע לקורס, אקוקה הרגיש מבוזבז. "הייתי על סף להסתפק בזה שאחיה בקטן", הוא מסביר. כשאל השיעור הראשון הוא לא הגיע, התקשרו אליו ושכנעו אותו להגיע בכל זאת. כך, הוא החל בכל פעם לנסוע 3.5 שעות מקריית אתא אל הקורס שהתקיים בבני ברק.
"הביאו אנשים עם זיקה לטכנולוגיה ואהבה למדינה. אנחנו מכנים את עצמנו 'יהלומים מבוזבזים'. הפציעה פגעה בנו", מסכם אקוקה. "הייתי בטוח שמוכרים חלומות, אבל הופתעתי לטובה. כעת, אני רוצה להשתלב במשרד הביטחון. שכחתי כמה אני אוהב ללמוד, להיות בסביבה של ריגוש. אני מתעורר בסיפוק, עם רעיונות ושאיפות".