בזמן שהרוחות סוערות סביב חוק הגיוס לחרדים, גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה. זאת, למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה.
● המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה
● בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"
תחילה, משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו על הפסקת צו 8 המתמשך, שבמסגרתו מגייס הצבא מילואים ללא הגבלה מאז תחילת המלחמה. במקומו, נקבע מתווה עקרוני לגיוס מילואים רגיל, שנכנס לטיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2026. ואולם הייעוץ המשפטי התנגד, והתוכנית נפלה מהחוק.
בהיעדר פלטפורמה זו, ניסו באוצר לצמצם את מה שהם רואים כבזבוז יקר של ימי מילואים במערכת הביטחון, דרך החלטת ממשלה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ.
לפי טיוטת החלטת הממשלה, שהגיעה לידי גלובס, הפעם נכתבו מספרים קונקרטיים לימי הגיוס המרביים. נקבע כי "בשנת 2026 צה"ל יוכל לזמן משרתי מילואים לתקופה שלא תעלה על: 55 ימים לחייל מילואים, 62 ימים למפקד שאינו קצין ו-69 ימים לקצין".
החלטה זו הייתה אמורה בפועל לשלש את מכסת הגיוס הקבועה כיום בחוק שירות המילואים (להבדיל מצו 8 שנועד למצבי חירום ועל כן אינו קצוב בזמן).
החלטה שעשויה להשתנות בהמשך
אלא שההצעה לא סיפקה את מערכת הביטחון. כ"ץ לא חתם על החלטת הממשלה, שהועברה לגנזך. במקום החלטה מחייבת, הסתפק כ"ץ בהנחיה כללית לצבא שלפיה "התקציב יתבסס על הנחת הפעלה של כ-40 אלף אנשי מילואים בממוצע לשנת 2026".
לא הוגדר מקסימום ימי גיוס שנתי לחייל, צו ה-8 צפוי להישאר פתוח לאורך 2026, ובאוצר מטילים ספק במחויבות של מערכת הביטחון להתכנס ל-40 אלף מגויסים למילואים בכל רגע נתון.
לסיכום, הצעת החוק בתקציב צומצמה לכדי הצעה להחלטת ממשלה, שכשלעצמה שונמכה לכדי דירקטיבה עצמאית של שר הביטחון, שעשויה להשתנות בהמשך כרצונו.
עוד באוקטובר ריעננו באכ"א את מדיניות הגיוס למילואים, בעקבות הפסקת האש בעזה. השינויים היו אמורים להוביל לצמצום בהיקף המילואים. אולם לפי נתונים שעלו בממשלה בליל אישור תקציב המדינה בשבוע שעבר, סד"כ המילואים העדכני של צה"ל עדיין גבוה מהיעד של 40 אלף בעשרות רבות של אחוזים (המספר המדויק מסווג).
סיכום "לא מאוד ריאלי"
אחד המשתנים המכריעים בתקציב המדינה שעבר בממשלה הוא סד"כ המילואים הממוצע. במציאות הביטחונית הפכפכה של מדינת ישראל, קשה להתחייב למספר כזה מראש. במערכת הביטחון רצו לכתוב בתקציב 60-70 אלף, באוצר נעמדו על הרגליים האחוריות, ובסוף סוכם על 40 אלף מגויסים בכל רגע נתון. במשיכת עט אחת, תקציב הביטחון ל-2026 ירד ל-112 מיליארד שקל, לעומת דרישות מערכת הביטחון ל-144 מיליארד שקל.
סיכום זה הצטייר כהישג של האוצר, שמורגל דווקא בהפסדים במשאים ומתנים מול מערכת הביטחון. אלא שגם באוצר יודעים שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה. גורם בכיר באוצר מגדיר את הסיכום על 112 מיליארד שקל כ"לא מאוד ריאלי", ורואה בכך נקודה פסימית לביצוע התקציב בפועל. זאת, כאשר באוצר כבר למודי ניסיון אחרי שנתיים שבהן נפרצו תקציבי המדינה שוב ושוב להגדלת תקציב הביטחון, למימון הוצאות המלחמה החריגות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
