הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock
שנת 2025 עוד רגע מסתיימת ובכל יום שעובר היא שוברת עוד ועוד שיאים. הזינוק שהחל לאחר מבצע הביפרים, והשיפור במצב הביטחוני של ישראל מאז ועד היום, סיפקו לבורסה המקומית שנה מהסרטים.
● ראיון | הוא רק בן 27, אבל כבר גורו של מעל 100 אלף עוקבים: "אנשים רואים שכל ירידה נמשכת חודש, וזו בעיה"
● הסכם הענק של פאלו אלטו והמניה הישראלית שצנחה ב־90% מתחילת השנה
למעשה, הבורסה משלימה השנה "דאבל" כאשר נשברו 60 שיאים חדשים השנה במדד ת"א 35, ואלו הגיעו במקביל לעלייה פנומנלית של כ־53%. גלובס בדק מה קרה בשנים הקודמות בהיסטוריה שבהן ראינו כמות שיאים כזו. הבדיקה מגלה כי שיאים רבים ותשואות גבוהות לא תמיד מגיעים יחד. במונחי תשואה, לא ראינו שנה כזו מאז שנת 2009, אז הבורסה זינקה ב־75% עם היציאה ממשבר הסאב־פריים. אלא שהעובדה שהעלייה הפנומנלית הגיעה אחרי ירידה היסטורית, הובילה לכך שלא נרשם שום שיא באותה השנה, והיא חזרה לשבור שיאים רק בשנה שלאחר מכן.
לא ראינו שנה כזו מעל 30 שנה
כשמסתכלים על מספר השיאים שנשברו, הבורסה לא ראתה שנה כזו כבר מעל 30 שנה. למעשה, השנה היחידה בהיסטוריה שבה מדד ת"א 35 שבר יותר שיאים מהשנה הייתה השנה שבה הוא הושק - 1992. אז, נשברו 73 שיאים ונרשמה בו תשואה מטאורית של 104% בזכות ההייפ סביב המדד החדש ומהפכת האינטרנט.
בחנו את 7 הפעמים עם מספר השיאים הגבוה ביותר במדד ת"א 35. התשואה הממוצעת עמדה על 46%. עם זאת, התשואה הממוצעת בשנה העוקבת, עמדה על 2% בלבד, כאשר משבר הסאב־פריים, והשוק הדובי של 2022 משכו את הנתון כלפי מטה. אבל גם בלי עיוותי הממוצע, השנה העוקבת לשנת שיאים חריגה נוטה להיות שנה של תשואות נמוכות יותר. רק בפעם אחת מבין אותן 7 שנות שיאים, השנה העוקבת הציגה תשואה גבוהה יותר - שנת 2006 (30 שיאים). בישראל היה זה השילוב של היציאה מהאינתיפאדה השנייה עם התנפחות בועת הסאב־פריים. הפריחה ההיא הגיעה לשיא בשנת 2007, אך מיד אחריה הגיעה גם אותה התרסקות מהדהדת שהיכתה ברחבי העולם.
לבורסה בתל אביב לקח עשור וחצי לשחזר שנה עם 30 שיאים וזו התרחשה רק בשנת 2021, עם היציאה ממשבר הקורונה. אז מדד ת"א 35 זינק ב־32% ובשנה שלאחר מכן ירד ב־9% בעקבות התפרצות האינפלציה והעלאת הריבית בעולם.
איך תיראה שנת 2026? "עליות, אך איטיות יותר"
הבורסה המקומית אומנם התנתקה מוול סטריט ומייצרת השנה תשואה חזקה משמעותית מאשר בארה"ב, אך בשוק מעריכים במידה רבה של ודאות שאם יגיעו ירידות מעבר לים - זה יגיע גם לישראל. על דבר אחד מסכימים כנראה כל המומחים שדיברנו איתם בשנה האחרונה: הסיכוי שבשנה הקרובה הבורסה תשחזר את השיאים הללו לא גבוה.
ובכל זאת, מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס, מעריך כי הביצועים העודפים ביחס לחו"ל יכולים להימשך גם בשנה הבאה. לדבריו, למרות שאין סטטיסטיקה ארוכה בישראל כמו בארה"ב, "ב־73% מהשנים נרשמה בישראל תשואה חיובית וב־50% מהמקרים התשואה הייתה דו־ספרתית (מעל 10%)". עוד הוא מציין כי "לא רק שהפער בביצועים מול המדדים האמריקאים נסגר לחלוטין, אלא שבמבט של שלוש השנים האחרונות, ואף חמש השנים האחרונות, נרשמו ביצועים עודפים מובהקים לטובת השוק הישראלי".
שטרית מעריך כי "בהתחשב בכך שרמת פרמיית הסיכון כיום עדיין גבוהה מזו ששררה ערב המלחמה, אנו מעריכים כי פוטנציאל הירידה טרם מוצה".
"להערכתנו, המגמה החיובית צפויה להימשך, אך בקצב מתון בהרבה", אומר שטרית, כשהוא מציין לצד הירידה הצפויה בריבית בנק ישראל והצמיחה החזקה הצפויה ב־2026, ברמה של כ־5%, את "האפשרות להמשך ירידה בפרמיית הסיכון... פוטנציאל לסנטימנט חיובי נוסף מהתרחבות הסכמי אברהם ומהמשך שיפור באמון המשקיעים הזרים שכבר הזרימו לשוק המקומי מעל 2.3 מיליארד דולר מתחילת השנה".
הוא מעריך כי "המדדים בישראל אכן מתומחרים ברמות גבוהות ביחס לעבר, עם מכפילי רווח מעל הממוצע ההיסטורי, אך לא ברמות חריגות המעידות על תמחור יתר קיצוני... בדקנו האם קיים קשר סטטיסטי בין סביבת המכפילים לבין הביצועים בשנה העוקבת. התוצאות, באופן לא מפתיע, מצביעות על קשר חלש מאוד עד זניח. במילים אחרות, שוק 'יקר' אינו מנבא בהכרח שנה חלשה קדימה". ולסיום הוא מציין כי הקשר בין ביצועי מדד ת"א 125 ל־S&P 500 עומד על 44%, מתאם נמוך ביחס למדדים אחרים. לכן, "השוק המקומי עשוי להפגין דינמיקה שונה, ולעתים אף עמידות יחסית, על רקע הרכב סקטוריאלי שונה, רגישות נמוכה יותר לתמחור ה־AI, ומתאם נמוך יותר לשוק האמריקאי".
המניות שהגיעו לגבהים שלא דמיינו
בתוך גל השיאים של השנה הנוכחית, יש מספר מניות וסקטורים בולטים. מדד הביטוח משלים זינוק של 177%, ועל פי נתוני הבורסה זו השנה הטובה ביותר שלו לפחות מאז שנת 2000. מדד הבנקים הרחב טס ב־64%, וזו השנה הטובה ביותר שלו מאז 2009.
בנוסף, שלוש מניות שברו לאחרונה שווי של 100 מיליארד שקל: הבנקים לאומי ופועלים שעשו זאת לראשונה בהיסטוריה (פועלים כעת נמוך מעט מכך) וטבע המתאוששת וחוזרת לשווי הזה לראשונה משנת 2017.
אך הראלי כמובן לא מסתיים רק בהן. החברה הביטחונית אלביט מערכות כבר נסחרת בשווי של 83 מיליארד שקל, בנק מזרחי טפחות נסחר בשווי של 61 מיליארד שקל ודיסקונט, טאואר ועזריאלי נסחרות כולן בשווי של 40 מיליארד שקל ומעלה. לשם השוואה, 50 מיליארד שקל היה השווי של בנק לאומי רק בתחילת שנת 2022 כשהוא היה החברה הגדולה ביותר בבורסה. חברת הביטוח הפניקס הפכה להיות התשיעית בשווי בבורסה עם שווי שוק של 36 מיליארד שקל וגם הראל ומנורה נמצאות במקומות ה־11 וה־12 בהתאמה. לפני שנים בודדות החברות הללו נסחרו בשווי של 5־6 מיליארד שקל בלבד.