גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בעקבות רווחי השיא שמציגים הבנקים הגדולים בישראל, והדיבידנדים הנדיבים שהם מחלקים, הפך מדד מניות הבנקים לאחד המצטיינים בבורסה בתל אביב ב־2025, עם זינוק של קרוב ל־70% מתחילת השנה. ביום א' נסחר מדד הבנקים בירידה של פחות מ־1%, לאחר שצוות בין־משרדי שהוקם בהוראת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצורך בחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פרסם ביום שישי את הדוח הסופי שלו.

פרשנות | איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025
הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל־2026

הצוות קבע כי קיימות הצדקות להטלת מס על רווחי היתר של הבנקים: "ככל שהדרג המדיני יחליט להטיל מס כזה, המודל הנכון הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים". כלומר ההמלצה היא למס שיגדל ככל שהבנקים יציגו עלייה ברווחים ביחס לתקופת הבסיס.

הדרך להטלת מס על רווחי היתר, כך מסתמן, תצטרך לעבור דרך חקיקה ראשית, שסיכוייה אינם ברורים.

לפי חישוב שמוצג בדוח הוועדה, עבור נתוני 2023 הגבייה של המס הדיפרנציאלי הייתה עומדת על בין 665 ל־928 מיליון שקל בשנה, בהתאם לשיעור המס על רווחי היתר. זאת, נזכיר, לאחר שנתיים שבהן חויבו הבנקים על פי חוק בתשלום מס מיוחד, שהצטבר לסכום של 2.5 מיליארד שקל.

התומכים: חוסר סימטריה בגלגול הריבית לציבור

בראש הצוות הבין־משרדי עמד יורם מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, וכן השתתפו בו בכירים באוצר, ברשות המסים ובבנק ישראל. יצוין כי בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר הסתייגו ממתווה המיסוי.

הדוח קובע כי רווחי הבנקים הגדולים, שצפויים לחצות השנה את רף ה־30 מיליארד שקל, נובעים מסביבת הריבית הגבוהה במשק שסייעה דרמטית לפעילותם העסקית. הרווחיות הושפעה גם מיחס תמסורת נמוך בין הריבית שנגבית על האשראי שמעניקים הבנקים לציבור, לזו שהם מעניקים בפיקדונות.

המודל שמציע הצוות הבין־משרדי בדוח, נועד לדבריו "ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר מס, ובשנים של רווחיות מתונה לא ייווצר נטל עודף על פעילותם. הצעה זו מצליחה לבטא היטב את הרגישות לסביבת הריבית, כך שדה־פקטו רק בשנים שבהן הריבית תימצא בשיעור גבוה במיוחד, ורווחי הבנקים יגיעו למספרים גבוהים מהרגיל, ייגבה מס נוסף מהבנקים".

בדוח מצוין כי הבנקים העלו בחדות את הריבית על ההלוואות שהעמידו. לפי הדוח מדובר היה ב"תמסורת מהירה ו'כמעט מלאה' בריבית על האשראי". בעוד שהריבית שהם מעניקים על הפיקדונות זחלה כלפי מעלה באופן איטי. אך עם זאת, בוצעה השוואה בינלאומית שהראתה שהבנקים בארץ אינם חריגים בכך ביחס לארה"ב, אך חוסר הסימטריה המדוברת פגע בעיקר במשקי הבית ובעסקים הקטנים, ששילמו את המחיר על הייקור המהיר של ההלוואות.

בין הטיעונים התומכים בהטלת מס חריג על הבנקים, מצוין בדוח כי מדובר בסקטור עם חסמי כניסה גבוהים שמקשים על כניסת מתחרים חדשים, שפועל ביציבות ובסיכון עסקי נמוך (ולכן יכול לספוג העלאות מסים), וגם ב"סביבה רגולטורית מיטיבה". כלומר העלאת הריבית על ידי בנק ישראל נועדה להילחם באינפלציה שזינקה, שסייעה להם להזניק את רווחיהם.

מבין הצעדים שבחן הצוות הייתה הצעה להטלת מס חד־פעמי לשנה נוספת, דבר שהצוות מתנגד לו. הוצעו מגוון חלופות להטלת מס קבוע על הבנקים, כאשר החלופה המומלצת היא למסות במס רווח דיפרנציאלי, לרווחים שעולים על 50% מתקופת הבסיס שנקבעת. זהו מס שיושפע בין היתר מסביבת הריבית במשק, וכן לא יהיה "שרירותי" לדברי הוועדה.

המתנגדים: "מי זה הבנקים? הציבור"

באיגוד הבנקים מצביעים על כך שחברי הצוות שניסחו את הדוח היו בעצמם מסויגים לגבי הצורך בהטלת המס: "לא רק שהצוות אינו מגיע להמלצה חד משמעית שיש מקום להטיל מס על הבנקים, אלא ששני הגופים הכלכליים, המקצועיים והמשמעותיים החברים בו - אגף התקציבים ובנק ישראל - מתנגדים להטלת המס באופן חד משמעי", מסרו מהאיגוד.

גורם בכיר אחר המקורב לבנקים טוען כי "בסוף זו תהיה החלטה של השר סמוטריץ בלבד. דעתו של הצוות המקצועי, ככל שאני מתרשם, אפילו באוצר עצמו, מראה שאין ממש סיבה למיסוי חריג. עמדת הצוות נעה בין התנגדות לבין אי־תמיכה. אם היו רוצים לעשות מהלך של מיסוי רוחבי, היה צריך לבדוק כל ענף וענף, ולראות מי מרוויח יותר. להגיד שרק הבנקים מרוויחים הרבה, בלי לבדוק את כל הענפים האחרים, זה לא רציני. לא נקבעו פרמטרים לבדיקה מקיפה (משקית) בדוח".

בנקאי בכיר במשק הגיב למסקנות הדוח ואמר כי הבנקים מאוימים במס יתר משום שאינם אהודים בלשון המעטה. "אבל מי זה הבנקים? זה הציבור. אז ממסים את כולנו - הציבור, דרך קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלנו". לדבריו: "אני לא מכיר את ההגדרה הזאת 'רווחי יתר' כשמתייחסים לסקטור מסוים. זו הגדרה שיש לה יותר כותרת פופוליסטית מאשר מציאות ממשית".

מוטי ציטרין, סמנכ"ל ראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג, טוען כי "מדובר במיסוי סקטוריאלי שיתגלגל בסופו של יום ללווים... בנוסף, מיסוי שכזה צפוי לפגוע במשקיעים (בעיקר גופים מוסדיים, ח"ש), לשנות את טעמי המשקיעים ולהדיר משקיעים זרים מהשוק המקומי".

בדוח הוועדה לבחינת המיסוי על הבנקים נכתב כי "העלייה ברווחיהם בשנים 2022־2025 קשורה בעליית ריבית בנק ישראל, כלומר עיקר הגידול בהכנסות נבע מגורמים חיצוניים להחלטות העסקיות של הבנקים, ולא בזכות החלטות או צעדים עסקיים אלה ואחרים".

עם זאת נכתב כי "עם העלייה ברווחיות, נרשמת גם עלייה בסך המס המשולם על ידי הבנקים". כתוצאה מהמס המיוחד שהוטל עליהם בשנתיים האחרונות, נכתב בדוח, עלה המס האפקטיבי שמשלמים הבנקים על רווחיהם מ־34.2% ל־37.4%.

למה בנק ישראל מתנגד? "מיסוי בררני"

הדוח כולל שתי דעות מיעוט שמתנגדות לעיקריו, והוצגו על ידי ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל ואגף התקציבים באוצר. בבנק ישראל סבורים כי הטלת מיסוי נוסף בגין רווחיות גבוהה, היא בעייתית ברמה המשקית. "אין הבדל עקרוני בין רווחיות שנוצרה מהשקעה מוצלחת בנכס לבין רווחיות שנוצרה מבחירת אסטרטגיה פיננסית", אומרים שם.

בנוסף לכך טוענים בבנק ישראל כי מדובר בעצם במיסוי הציבור שמושקע במניות הבנקים, לכן זהו מיסוי של החיסכון ארוך הטווח. בנוסף נטען כי הבנק מתנגד למיסוי סקטוריאלי לצרכים הפיסקאליים השוטפים, של השלמת התקציב. "צעד כזה עומד בסתירה לעקרונות של שוויון, יעילות והגינות. זהו מיסוי בררני העשוי ליצר עיוות בהקצאת המקורות במשק".

עמדת המיעוט של אגף התקציבים מסתייגת גם היא מהרעיון של הטלת מס יסף חדש, ומעדיפה להגביר את התחרות בין הבנקים. זה לטענתם יפחית את הרווחים החריגים ויסייע בו זמנית לציבור הלקוחות. לפי עמדה זו "העלייה החריגה ברווחיות הבנקים מהווה יותר מכל עדות לרמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, והשפעתה על יוקר המחיה של משקי הבית ומיצוי פוטנציאל הצמיחה".

עוד כתבות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"