גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישלמו 50% מס? נוסח החוק שמדאיג את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות

הקרנות האלטרנטיביות לא נכללו ברפורמה להורדת המס על המשקיעות בהייטק, ומחכות להחלטות נפרדות ● גורמים חוששים שמיסוי לא מוסדר עלול להגיע עד 50% על רווחי השותפים הפאסיביים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בחודש שעבר הציג משרד האוצר רפורמה להורדת המס על קרנות ההשקעה בהייטק הישראלי. הרפורמה מעניקה הטבת מס משמעותית למנהלי קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וקרנות גידור, במטרה לעודד השקעות בתחום ההייטק ולהסדיר את תחום ניהול הקרנות.

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי
המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, באוצר לא בטוחים ביתרונות

עם זאת, הרפורמה עוררה ביקורת עזה מצד הקרנות האלטרנטיביות, שאינן נכללות בהסדר. מדובר בקרנות שמבצעות השקעות שאינן נסחרות בבורסה המסורתית, בין היתר בנדל"ן, תשתיות, הקמת בתי מלון ואף מימון תביעות משפטיות.

משרד האוצר מסביר כי מלכתחילה לא הייתה כוונה לכלול את הקרנות האלטרנטיביות ברפורמה, שנועדה בעיקר להגברת ההשקעות בהייטק ולהסדרת התחום. מיסוי מנהלי הקרנות האלטרנטיביות צפוי להיכלל במסגרת הסדרה נפרדת - רפורמת השותפויות - שנבלמה בשנים האחרונות בכנסת בלחץ נשיאות המגזר העסקי.

מס שולי או מיסוי בלתי מוסדר?

סלע המחלוקת נוגע לפרשנות התקנות הנידונות כעת: האם קרנות ההשקעה שלא נכללות ברפורמה - כלומר הקרנות האלטרנטיביות - יחויבו באופן גורף במס שולי של 50% על דמי ההצלחה? או שמא המיסוי יישאר, לעת עתה, בלתי מוסדר ותלוי בכל מקרה לגופו, לפי הרולינג של רשות המיסים?

משרד האוצר מציין כי לא צפוי שינוי במיסוי הקרנות האלטרנטיביות. לפי ההסבר הרשמי, במקרים פרטניים שבהם הרווח מוגדר כהכנסה פירותית מעבודה - יחול מס שולי, בעוד שמקרים שבהם הרווח מוכר כרווח הוני, כמו במקרה של שותף פאסיבי, ייחשבו למס מקסימלי של 33% כולל מס יסף.

עם זאת, בשוק ההשקעות קיימת הסתייגות מההצהרות של משרד האוצר. מנכ"ל איגוד בתי השקעות, נמרוד ספיר, ציין במכתב ליועץ המשפטי של משרד האוצר, דודי קופל, כי "חוסר בהירות במדיניות המיסוי עלול להתפרש כהסדרה שלילית: המשקיעים ייחשבו כמשקיעים בעסק ולא כמשקיעים פאסיביים, בדומה למיסוי המוטל על יתר ההשקעות הפאסיביות". לדבריו, הדבר עלול "לחרוץ את גורלן של הקרנות האלטרנטיביות ואף להביא לחיסולן".

החשש הגדול: מס של 50% על כל השותפים

לדברי נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, הדרישה לקביעה ברורה שהרווחים מהשקעת משקיעים בקרנות ההשקעה ימוסו כהכנסה פאסיבית אינה נועדה לקבלת הטבת מס כלשהי. לדבריו, מיסוי כזה הוא המקובל בעולם עבור קרנות השקעה, והוא זהה גם למיסוי של משקיעים במכשירים פיננסיים אחרים, כמו קרנות נאמנות וקופות גמל. ספיר מוסיף: "עולה השאלה מדוע משרד האוצר מבקש להביא לעיוות כה משמעותי במיסוי שוק ההון, בניגוד לנוהג הנהוג בשאר ארצות העולם".

טענת האיגוד נשענת גם על דברי ההסבר שבתוך טיוטת התקנות המוצעות, בחלק העוסק ב"חסמים להשקעה שהוצע להסדיר", לגבי מעמדן המשפטי של קרנות ההשקעה. בטיוטת האוצר נכתב:

"קרנות השקעה הן גופים עסקיים שאינם נסחרים, המשקיעים בהשקעות מסוכנות תוך שימוש במיומנויות ייחודיות ומאורגנות לצורך איתור השקעות שבהן התשואה למשקיעים צפויה להיות גדולה, ובמקרים רבים שותפויות ההשקעה משתתפות בניהול אקטיבי של השקעות אלה בהתבסס על אסטרטגיית יציאה, ממועד ההשקעה ועד למימוש. בשל האמור, על פי הדין הישראלי יש לראות בפעילות הקרן כניהול עסק שעניינו רכישת ניירות ערך, אשר ההכנסה הנובעת ממנו ממוסה כהכנסה עסקית".

החלק שמטריד במיוחד את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות הוא המשפט הבא, שנכתב במפורש: "הכנסות שותפות ההשקעה המיוחסות לשותפים בה מוגדרות גם הן כהכנסות עסקיות של כלל השותפים. הסיווג בין הכנסה עסקית להכנסה אחרת וקביעת מקור ההכנסה נעשה ברמת השותפות ומחייב את כל השותפים, ללא קשר למידת מעורבותם בפעילות השותפות".

במילים פשוטות, המשמעות היא כי מס של 50% על הרווחים עלול לחול לכל השותפים, גם הפאסיביים, בניגוד להבטחות משרד האוצר.

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים