גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN
רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין מכוונות להתחיל כבר ב־2026 בפריסת כבלי החשמל התת־ימיים במסגרת מיזם האינטרקונקטור. זאת, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו אירח השבוע בירושלים את ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס לפסגה משולשת, שבה הדגישו את הצורך בשת"פ האסטרטגי מול האיומים במזרח הים התיכון. סוגיית המימון היא הנושא המרכזי שעדיין נותר פתוח. כך אומר לגלובס גורם בכיר ביוון: "זה יהיה הפרויקט הגדול של השנה הבאה. בישראל מייחסים לו חשיבות רבה - וגם אנחנו".

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין
ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

המיזם נועד לחבר את רשתות החשמל של ישראל וקפריסין באמצעות כבל תת־ימי באורך של כ־330 ק"מ, ולאפשר הזנה הדדית בהספק של עד 2,000 מגה־וואט, כעשירית מכושר הייצור של ישראל. במקביל, כולל המיזם חיבור נוסף באמצעות כבל מקפריסין לכרתים שביוון, על פני כ־900 ק"מ. "נתקדם במקביל עם שני הכבלים", אומר הבכיר היווני. "המקטע שבין ישראל לקפריסין צפוי להסתיים מוקדם יותר, בשל אורכו הקצר יחסית".

איים של מחלוקות גיאו־פוליטיות

אף שכל הצדדים מעוניינים בקידום המיזם, המשוכה המרכזית העומדת בפניו היא האיום המשותף מצד טורקיה. אנקרה חלוקה עם רוב מדינות האזור באשר לגבולות המים הכלכליים (EEZ) במזרח הים התיכון, בראש ובראשונה משום שטורקיה אינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS).

בעוד שהתפיסה הרווחת בקהילה הבינלאומית גורסת כי איים מהווים יחידות עצמאיות הזכאיות למדף יבשתי ולמים טריטוריאליים של עד 12 מייל ימי, טורקיה רואה באיים היווניים המשך ישיר. לשיטתם, רעידות אדמה גרמו לכניסת מים בין היבשת לבין האיים, כולל קפריסין. פערי התפיסה הללו הובילו בפועל למעין פשרה, שלפיה כיום כל אי זכאי לשישה מייל ימי בלבד.

סוגיה נוספת נוגעת למעמדה של קפריסין. בעקבות הפיכה צבאית יוונית־לאומנית ב־1974, פלשה טורקיה לקפריסין. המהלך הוביל להקמת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ב־1983 - ישות דה־פקטו שבה מכירה רק אנקרה. על בסיס הכרה זו, טורקיה טוענת לזכויות מים כלכליים בשם צפון קפריסין. בתוך כך, לאחרונה הביעה אנקרה התנגדות נחרצת לאשרור הסכם הגבול הימי בין רפובליקת קפריסין ללבנון, ואף מקיימת מגעים לגיבוש הסכם גבול ימי טורקי־סורי מול אחמד א־שרע, נשיא סוריה הנתמך בידי ארדואן. בכיר קפריסאי מציין, כי הפרויקט משתלב במסדרון IMEC, שנועד לחבר תשתיות אנרגיה, תקשורת ותחבורה מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל.

עבור קפריסין, שמחירי החשמל בה נמנים עם הגבוהים באיחוד האירופי, מדובר גם בהזדמנות כלכלית. טורקיה, שלא נכללה במסדרון עם הצגתו בספטמבר 2023 בשל סירוב ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מביעה התנגדות דומה גם למיזם האינטרקונקטור, שלטענתה מתעלם מדרישותיה למים כלכליים.

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

המולדת הכחולה של ארדואן

התוקפנות הטורקית לא באה לידי ביטוי רק בהצהרות, אלא גם במעשים. כפי שפורסם בגלובס, יוון ניסתה להתקדם השנה ואף הכריזה על אזור ימי סגור לצורך תחילת פריסת כבלים במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס, שבין רודוס לכרתים. עם זאת, ב־12 באפריל החליטה אתונה לדחות את העבודות - אף שהספינה האיטלקית NG Worker כבר הייתה ערוכה לפעולה.

היוונים הבינו מהמסרים מאנקרה כי במידה והם יתקדמו, הצי הטורקי יחתוך את כבלי החשמל - צעד שבהכרח יגרור הסלמה. כעת, שלוש המדינות בוחרות להישיר מבט לטורקיה ולהבהיר: הפרויקט ייצא לדרך במשותף. מהלך זה צפוי להציב את נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן במלכוד פוליטי פנימי ולא פשוט, בין היתר על רקע הלחץ הציבורי שכבר הוביל להטלת אמברגו סחר על ישראל, שנחשף בגלובס, ועשוי להפעיל עליו לחץ נוסף להגיב להתעלמות מגבולות המים הכלכליים כפי שאנקרה מגדירה אותם.

יתרה מכך, אחת מאבני היסוד של תפיסתו הניאו־עות'מאנית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן היא דוקטרינת "המולדת הכחולה" (Mavi Vatan), שלפיה טורקיה זכאית לשליטה נרחבת במרחבים הימיים של מזרח הים התיכון, הים האגאי והים השחור. אין מדובר רק בריבונות על משאבי טבע, אלא בתפיסה אסטרטגית רחבה יותר, שלפיה שליטה ימית תאפשר לאנקרה להרחיב את השפעתה אל מעגל אזורי נוסף, המשתרע עד הים האדום ואף המפרץ הפרסי. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בהודעת טורקיה לאחרונה על כוונתה לבצע קידוחים לאיתור משאבי טבע במים הכלכליים של סומליה, מדינת חסות נוספת של ארדואן.

הקשר האקטואלי למהלך זה מתחדד בפסגה המשולשת שהתקיימה בירושלים. במסיבת העיתונאים שלאחר המפגש העביר נתניהו מסר חד: "לאלה שמפנטזים להקים אימפריות ולשלוט על הארצות שלנו - תשכחו מזה. אנו מחויבים ומסוגלים להגן על עצמנו, ושיתוף הפעולה עם השותפים מחזק את היכולות האלה".

ההתנגשות עם טורקיה - תתחיל מהים?

הרקע הזה, והפער המובהק בין עמדות ארדואן לבין המהלך הישראלי־קפריסאי־יווני, מחדד את הצורך בהידוק הקשר הביטחוני בין שלוש המדינות - לרבות תרגילים צבאיים משותפים ודיווחים זרים על אפשרות להקמת כוח תגובה משותף. אף שמדובר בדיווחים בלבד, הם זוכים לסיקור נרחב בתקשורת הטורקית.היבט ביטחוני נוסף נוגע למרחב הסייבר. שלושת המנהיגים סיכמו על הקמת מרכז ביטחון סייבר ימי ישראלי־קפריסאי, בעידוד יוון ובתקווה שגם ארה"ב תירתם למהלך. "רוצים למשוך גם שחקנים אזוריים, חברות סייבר פרטיות או ציבוריות", מסביר הבכיר הקפריסאי. הקמת המרכז לא הייתה מתאפשרת ללא הבנה ברורה של האיום הקיים.

בסיכומו של דבר, אף שהפיכת א־שרע הביאה לחשש מפני התנגשות צבאית ישירה עם טורקיה בסוריה, האיום שמציב ארדואן במרחב הימי מביא להתפתחויות נוספות. עם ההתקדמות בפרויקט האינטרקונקטור, תוך התעלמות מאנקרה, ההתנגשות הישירה עלולה להתחיל דווקא מהים - בו לטורקיה יתרון כמותי משמעותי מול כל מדינות האזור.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם את הפרויקט ביחד עם המדינות השותפות - יוון וקפריסין. הפרויקט נמצא כרגע בשלב ההקמה במקטע שבין יוון וקפריסין ובגיבוש התנאים שבמקטע שבין ישראל וקפריסין. לוחות הזמנים יגזרו מהתקדמות הפרויקט ומהתנאים שיקבעו בין המדינות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ממוצע המשכנתאות בנובמבר - הנמוך ביותר ב-7 החודשים האחרונים

נתוני בנק ישראל מגלים ירידות מסוימות בהיקפי המשכנתא הממוצעת שנלקחה בחודש שעבר, ואף ירידה קלה בהיקף המשכנתאות בפיגור ● ממוצע כלל המשכנתאות שנלקחו בנובמבר הגיע ל-1.023 מיליון שקל, שהוא הנמוך ביותר מאז אפריל השנה

השינויים שצפויים בענף החיסכון ב־2026 / צילום: Shutterstock

מקופות הגמל למדרגות המס: השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב־2026

תקרת ההפקדה לגמל להשקעה תעלה, "חיסכון לכל ילד" ייצא מהקפאה והפטור ממס על הקצבאות לפנסיה יגדל מעט ● הבשורה הרעה: דמי הניהול בחלק מקרנות הנאמנות עשויים לעלות ● כל מה שצריך לדעת לקראת 2026

מלון נורדוי בנחלת בנימין / צילום: גלית חתן

פתאל חנך מלון בן 22 חדרים בת"א: "זה אותו מאמץ עם 5% מהכסף"

מלון נורדוי בתל אביב נפתח לאחר שנה של שיפוצים ושימור מחמיר, בהשקעה של כ–66.5 מיליון שקל שביצעה קבוצת פתאל ● שורד השבי שגיא דקל חן ייקח חלק במהלך של בנק מזרחי טפחות, לצד הפרזנטורים דביר בנדק וחן אמסלם, כך נודע לגלובס ● וגם: אליעזר (צ'ייני) מרום מונה ליו"ר סמארטי א.א.ר טכנולוגיות ● אירועים ומינויים

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה את פניה

מהלך תכנוני רחב־היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

קניות באינטרנט. תקרת הפטור ממע''מ תוכפל / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה עומד להשתנות כבר מחר, ומי ייפגע בדרך?

מחר צפוי להיכנס לתוקף צו שמכפיל את תקרת הפטור ממע"מ, מכס ומס קנייה על חבילות ביבוא אישי, מ־75 דולר ל־150 דולר ● למה הקמעונאים נאבקים במהלך, האם זה באמת יוריד את יוקר המחיה, ומה קורה בעולם? ● גלובס עושה סדר

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר מתחת ל-3.2 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר יומיים רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

מאטליז בשוק הכרמל לשווי של מיליארדים: ההנפקות הגדולות של 2025

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

צ'רלי ג'ביס

כך שכר הטרחה המשפטי של צ'ארלי ג'ביס הגיע ל־74 מיליון דולר: החל מסוכריות גומי ועד עורכי הדין המפורסמים בעולם

צ'ארלי ג'ביס, היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן וניפחה את מספר המשתמשים בסטארט-אפ שלה "פרנק", נידונה ל-7 שנות מאסר ● כעת חשף ג'יי.פי מורגן את רשימת ההוצאות המשפטיות של עורכי דינה: 530 דולר על סוכריות גומי, מגדל פירות ים ואלפי דולרים על שדרוגי מלונות

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

לקראת החגים: יום רביעי ברצף של עליות בוול סטריט

הממדים המרכזיים בוול סטריט רושמים עליות קלות, אך נפח המסחר נמוך - לקראת היציאה לחופש ● הפתעה לטובה בצמיחה בארה"ב: הקצב השנתי עלה ל-4.3% ברבעון השלישי ● לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו" • המדד שעקף את מדדי וול סטריט, ובשוק צופים לו אפסייד נוסף ב-2006

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

העתירות על סגירת גלי צה"ל ידונו בבג"ץ בסוף ינואר, לא הוצא צו להקפאת ההחלטה

השאלה המשפטית שתעלה בבג"ץ נוגעת לעצם ההליך עצמו: האם ישנה חובה לבצע את סגירת גלי צה"ל בחקיקה ראשית - או שמא מספיקה החלטת ממשלה ● עובדי גלי צה"ל: "החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית, שנפלו בה פגמים מהותיים בהליך קבלתה, היא התקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת"

יו''ר ועדת החוקה ח''כ שמחה רוטמן הבוקר הזה, כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום

רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

טכנית, רוטמן צודק: תחת ממשלת בנט־לפיד נרשמה עליית המחירים השנתית הגבוהה בעשור האחרון ● אבל באותה שנה קרה משהו ששם את הכול בהקשר שונה לגמרי ● המשרוקית של גלובס

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

נושאת המטוסים ''שארל דה גול'', שתוחלף ע''י הספינה החדשה / צילום: Shutterstock

נושאת מטוסים גרעינית ב-10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון

ממשלת צרפת נאבקת במשבר חוב מתמשך ונכשלת בהעברת תקציב כבר שלוש שנים, אך דווקא כעת מכריז הנשיא עמנואל מקרון על פרויקט גרנדיוזי: בניית נושאת מטוסים גרעינית חדשה בעלות של יותר מ־10 מיליארד אירו ● התזמון מעורר שאלות על סדרי העדיפויות של המדינה

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה-אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה"