גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN
רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין מכוונות להתחיל כבר ב־2026 בפריסת כבלי החשמל התת־ימיים במסגרת מיזם האינטרקונקטור. זאת, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו אירח השבוע בירושלים את ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס לפסגה משולשת, שבה הדגישו את הצורך בשת"פ האסטרטגי מול האיומים במזרח הים התיכון. סוגיית המימון היא הנושא המרכזי שעדיין נותר פתוח. כך אומר לגלובס גורם בכיר ביוון: "זה יהיה הפרויקט הגדול של השנה הבאה. בישראל מייחסים לו חשיבות רבה - וגם אנחנו".

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין
ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

המיזם נועד לחבר את רשתות החשמל של ישראל וקפריסין באמצעות כבל תת־ימי באורך של כ־330 ק"מ, ולאפשר הזנה הדדית בהספק של עד 2,000 מגה־וואט, כעשירית מכושר הייצור של ישראל. במקביל, כולל המיזם חיבור נוסף באמצעות כבל מקפריסין לכרתים שביוון, על פני כ־900 ק"מ. "נתקדם במקביל עם שני הכבלים", אומר הבכיר היווני. "המקטע שבין ישראל לקפריסין צפוי להסתיים מוקדם יותר, בשל אורכו הקצר יחסית".

איים של מחלוקות גיאו־פוליטיות

אף שכל הצדדים מעוניינים בקידום המיזם, המשוכה המרכזית העומדת בפניו היא האיום המשותף מצד טורקיה. אנקרה חלוקה עם רוב מדינות האזור באשר לגבולות המים הכלכליים (EEZ) במזרח הים התיכון, בראש ובראשונה משום שטורקיה אינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS).

בעוד שהתפיסה הרווחת בקהילה הבינלאומית גורסת כי איים מהווים יחידות עצמאיות הזכאיות למדף יבשתי ולמים טריטוריאליים של עד 12 מייל ימי, טורקיה רואה באיים היווניים המשך ישיר. לשיטתם, רעידות אדמה גרמו לכניסת מים בין היבשת לבין האיים, כולל קפריסין. פערי התפיסה הללו הובילו בפועל למעין פשרה, שלפיה כיום כל אי זכאי לשישה מייל ימי בלבד.

סוגיה נוספת נוגעת למעמדה של קפריסין. בעקבות הפיכה צבאית יוונית־לאומנית ב־1974, פלשה טורקיה לקפריסין. המהלך הוביל להקמת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ב־1983 - ישות דה־פקטו שבה מכירה רק אנקרה. על בסיס הכרה זו, טורקיה טוענת לזכויות מים כלכליים בשם צפון קפריסין. בתוך כך, לאחרונה הביעה אנקרה התנגדות נחרצת לאשרור הסכם הגבול הימי בין רפובליקת קפריסין ללבנון, ואף מקיימת מגעים לגיבוש הסכם גבול ימי טורקי־סורי מול אחמד א־שרע, נשיא סוריה הנתמך בידי ארדואן. בכיר קפריסאי מציין, כי הפרויקט משתלב במסדרון IMEC, שנועד לחבר תשתיות אנרגיה, תקשורת ותחבורה מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל.

עבור קפריסין, שמחירי החשמל בה נמנים עם הגבוהים באיחוד האירופי, מדובר גם בהזדמנות כלכלית. טורקיה, שלא נכללה במסדרון עם הצגתו בספטמבר 2023 בשל סירוב ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מביעה התנגדות דומה גם למיזם האינטרקונקטור, שלטענתה מתעלם מדרישותיה למים כלכליים.

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

המולדת הכחולה של ארדואן

התוקפנות הטורקית לא באה לידי ביטוי רק בהצהרות, אלא גם במעשים. כפי שפורסם בגלובס, יוון ניסתה להתקדם השנה ואף הכריזה על אזור ימי סגור לצורך תחילת פריסת כבלים במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס, שבין רודוס לכרתים. עם זאת, ב־12 באפריל החליטה אתונה לדחות את העבודות - אף שהספינה האיטלקית NG Worker כבר הייתה ערוכה לפעולה.

היוונים הבינו מהמסרים מאנקרה כי במידה והם יתקדמו, הצי הטורקי יחתוך את כבלי החשמל - צעד שבהכרח יגרור הסלמה. כעת, שלוש המדינות בוחרות להישיר מבט לטורקיה ולהבהיר: הפרויקט ייצא לדרך במשותף. מהלך זה צפוי להציב את נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן במלכוד פוליטי פנימי ולא פשוט, בין היתר על רקע הלחץ הציבורי שכבר הוביל להטלת אמברגו סחר על ישראל, שנחשף בגלובס, ועשוי להפעיל עליו לחץ נוסף להגיב להתעלמות מגבולות המים הכלכליים כפי שאנקרה מגדירה אותם.

יתרה מכך, אחת מאבני היסוד של תפיסתו הניאו־עות'מאנית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן היא דוקטרינת "המולדת הכחולה" (Mavi Vatan), שלפיה טורקיה זכאית לשליטה נרחבת במרחבים הימיים של מזרח הים התיכון, הים האגאי והים השחור. אין מדובר רק בריבונות על משאבי טבע, אלא בתפיסה אסטרטגית רחבה יותר, שלפיה שליטה ימית תאפשר לאנקרה להרחיב את השפעתה אל מעגל אזורי נוסף, המשתרע עד הים האדום ואף המפרץ הפרסי. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בהודעת טורקיה לאחרונה על כוונתה לבצע קידוחים לאיתור משאבי טבע במים הכלכליים של סומליה, מדינת חסות נוספת של ארדואן.

הקשר האקטואלי למהלך זה מתחדד בפסגה המשולשת שהתקיימה בירושלים. במסיבת העיתונאים שלאחר המפגש העביר נתניהו מסר חד: "לאלה שמפנטזים להקים אימפריות ולשלוט על הארצות שלנו - תשכחו מזה. אנו מחויבים ומסוגלים להגן על עצמנו, ושיתוף הפעולה עם השותפים מחזק את היכולות האלה".

ההתנגשות עם טורקיה - תתחיל מהים?

הרקע הזה, והפער המובהק בין עמדות ארדואן לבין המהלך הישראלי־קפריסאי־יווני, מחדד את הצורך בהידוק הקשר הביטחוני בין שלוש המדינות - לרבות תרגילים צבאיים משותפים ודיווחים זרים על אפשרות להקמת כוח תגובה משותף. אף שמדובר בדיווחים בלבד, הם זוכים לסיקור נרחב בתקשורת הטורקית.היבט ביטחוני נוסף נוגע למרחב הסייבר. שלושת המנהיגים סיכמו על הקמת מרכז ביטחון סייבר ימי ישראלי־קפריסאי, בעידוד יוון ובתקווה שגם ארה"ב תירתם למהלך. "רוצים למשוך גם שחקנים אזוריים, חברות סייבר פרטיות או ציבוריות", מסביר הבכיר הקפריסאי. הקמת המרכז לא הייתה מתאפשרת ללא הבנה ברורה של האיום הקיים.

בסיכומו של דבר, אף שהפיכת א־שרע הביאה לחשש מפני התנגשות צבאית ישירה עם טורקיה בסוריה, האיום שמציב ארדואן במרחב הימי מביא להתפתחויות נוספות. עם ההתקדמות בפרויקט האינטרקונקטור, תוך התעלמות מאנקרה, ההתנגשות הישירה עלולה להתחיל דווקא מהים - בו לטורקיה יתרון כמותי משמעותי מול כל מדינות האזור.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם את הפרויקט ביחד עם המדינות השותפות - יוון וקפריסין. הפרויקט נמצא כרגע בשלב ההקמה במקטע שבין יוון וקפריסין ובגיבוש התנאים שבמקטע שבין ישראל וקפריסין. לוחות הזמנים יגזרו מהתקדמות הפרויקט ומהתנאים שיקבעו בין המדינות".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון