גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN
רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין מכוונות להתחיל כבר ב־2026 בפריסת כבלי החשמל התת־ימיים במסגרת מיזם האינטרקונקטור. זאת, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו אירח השבוע בירושלים את ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס לפסגה משולשת, שבה הדגישו את הצורך בשת"פ האסטרטגי מול האיומים במזרח הים התיכון. סוגיית המימון היא הנושא המרכזי שעדיין נותר פתוח. כך אומר לגלובס גורם בכיר ביוון: "זה יהיה הפרויקט הגדול של השנה הבאה. בישראל מייחסים לו חשיבות רבה - וגם אנחנו".

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין
ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

המיזם נועד לחבר את רשתות החשמל של ישראל וקפריסין באמצעות כבל תת־ימי באורך של כ־330 ק"מ, ולאפשר הזנה הדדית בהספק של עד 2,000 מגה־וואט, כעשירית מכושר הייצור של ישראל. במקביל, כולל המיזם חיבור נוסף באמצעות כבל מקפריסין לכרתים שביוון, על פני כ־900 ק"מ. "נתקדם במקביל עם שני הכבלים", אומר הבכיר היווני. "המקטע שבין ישראל לקפריסין צפוי להסתיים מוקדם יותר, בשל אורכו הקצר יחסית".

איים של מחלוקות גיאו־פוליטיות

אף שכל הצדדים מעוניינים בקידום המיזם, המשוכה המרכזית העומדת בפניו היא האיום המשותף מצד טורקיה. אנקרה חלוקה עם רוב מדינות האזור באשר לגבולות המים הכלכליים (EEZ) במזרח הים התיכון, בראש ובראשונה משום שטורקיה אינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS).

בעוד שהתפיסה הרווחת בקהילה הבינלאומית גורסת כי איים מהווים יחידות עצמאיות הזכאיות למדף יבשתי ולמים טריטוריאליים של עד 12 מייל ימי, טורקיה רואה באיים היווניים המשך ישיר. לשיטתם, רעידות אדמה גרמו לכניסת מים בין היבשת לבין האיים, כולל קפריסין. פערי התפיסה הללו הובילו בפועל למעין פשרה, שלפיה כיום כל אי זכאי לשישה מייל ימי בלבד.

סוגיה נוספת נוגעת למעמדה של קפריסין. בעקבות הפיכה צבאית יוונית־לאומנית ב־1974, פלשה טורקיה לקפריסין. המהלך הוביל להקמת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ב־1983 - ישות דה־פקטו שבה מכירה רק אנקרה. על בסיס הכרה זו, טורקיה טוענת לזכויות מים כלכליים בשם צפון קפריסין. בתוך כך, לאחרונה הביעה אנקרה התנגדות נחרצת לאשרור הסכם הגבול הימי בין רפובליקת קפריסין ללבנון, ואף מקיימת מגעים לגיבוש הסכם גבול ימי טורקי־סורי מול אחמד א־שרע, נשיא סוריה הנתמך בידי ארדואן. בכיר קפריסאי מציין, כי הפרויקט משתלב במסדרון IMEC, שנועד לחבר תשתיות אנרגיה, תקשורת ותחבורה מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל.

עבור קפריסין, שמחירי החשמל בה נמנים עם הגבוהים באיחוד האירופי, מדובר גם בהזדמנות כלכלית. טורקיה, שלא נכללה במסדרון עם הצגתו בספטמבר 2023 בשל סירוב ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מביעה התנגדות דומה גם למיזם האינטרקונקטור, שלטענתה מתעלם מדרישותיה למים כלכליים.

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

המולדת הכחולה של ארדואן

התוקפנות הטורקית לא באה לידי ביטוי רק בהצהרות, אלא גם במעשים. כפי שפורסם בגלובס, יוון ניסתה להתקדם השנה ואף הכריזה על אזור ימי סגור לצורך תחילת פריסת כבלים במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס, שבין רודוס לכרתים. עם זאת, ב־12 באפריל החליטה אתונה לדחות את העבודות - אף שהספינה האיטלקית NG Worker כבר הייתה ערוכה לפעולה.

היוונים הבינו מהמסרים מאנקרה כי במידה והם יתקדמו, הצי הטורקי יחתוך את כבלי החשמל - צעד שבהכרח יגרור הסלמה. כעת, שלוש המדינות בוחרות להישיר מבט לטורקיה ולהבהיר: הפרויקט ייצא לדרך במשותף. מהלך זה צפוי להציב את נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן במלכוד פוליטי פנימי ולא פשוט, בין היתר על רקע הלחץ הציבורי שכבר הוביל להטלת אמברגו סחר על ישראל, שנחשף בגלובס, ועשוי להפעיל עליו לחץ נוסף להגיב להתעלמות מגבולות המים הכלכליים כפי שאנקרה מגדירה אותם.

יתרה מכך, אחת מאבני היסוד של תפיסתו הניאו־עות'מאנית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן היא דוקטרינת "המולדת הכחולה" (Mavi Vatan), שלפיה טורקיה זכאית לשליטה נרחבת במרחבים הימיים של מזרח הים התיכון, הים האגאי והים השחור. אין מדובר רק בריבונות על משאבי טבע, אלא בתפיסה אסטרטגית רחבה יותר, שלפיה שליטה ימית תאפשר לאנקרה להרחיב את השפעתה אל מעגל אזורי נוסף, המשתרע עד הים האדום ואף המפרץ הפרסי. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בהודעת טורקיה לאחרונה על כוונתה לבצע קידוחים לאיתור משאבי טבע במים הכלכליים של סומליה, מדינת חסות נוספת של ארדואן.

הקשר האקטואלי למהלך זה מתחדד בפסגה המשולשת שהתקיימה בירושלים. במסיבת העיתונאים שלאחר המפגש העביר נתניהו מסר חד: "לאלה שמפנטזים להקים אימפריות ולשלוט על הארצות שלנו - תשכחו מזה. אנו מחויבים ומסוגלים להגן על עצמנו, ושיתוף הפעולה עם השותפים מחזק את היכולות האלה".

ההתנגשות עם טורקיה - תתחיל מהים?

הרקע הזה, והפער המובהק בין עמדות ארדואן לבין המהלך הישראלי־קפריסאי־יווני, מחדד את הצורך בהידוק הקשר הביטחוני בין שלוש המדינות - לרבות תרגילים צבאיים משותפים ודיווחים זרים על אפשרות להקמת כוח תגובה משותף. אף שמדובר בדיווחים בלבד, הם זוכים לסיקור נרחב בתקשורת הטורקית.היבט ביטחוני נוסף נוגע למרחב הסייבר. שלושת המנהיגים סיכמו על הקמת מרכז ביטחון סייבר ימי ישראלי־קפריסאי, בעידוד יוון ובתקווה שגם ארה"ב תירתם למהלך. "רוצים למשוך גם שחקנים אזוריים, חברות סייבר פרטיות או ציבוריות", מסביר הבכיר הקפריסאי. הקמת המרכז לא הייתה מתאפשרת ללא הבנה ברורה של האיום הקיים.

בסיכומו של דבר, אף שהפיכת א־שרע הביאה לחשש מפני התנגשות צבאית ישירה עם טורקיה בסוריה, האיום שמציב ארדואן במרחב הימי מביא להתפתחויות נוספות. עם ההתקדמות בפרויקט האינטרקונקטור, תוך התעלמות מאנקרה, ההתנגשות הישירה עלולה להתחיל דווקא מהים - בו לטורקיה יתרון כמותי משמעותי מול כל מדינות האזור.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם את הפרויקט ביחד עם המדינות השותפות - יוון וקפריסין. הפרויקט נמצא כרגע בשלב ההקמה במקטע שבין יוון וקפריסין ובגיבוש התנאים שבמקטע שבין ישראל וקפריסין. לוחות הזמנים יגזרו מהתקדמות הפרויקט ומהתנאים שיקבעו בין המדינות".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקאי להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?