נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת המטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer
נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, הודיע בשבת האחרונה על הצעד חסר התקדים שיתבצע בתעשיות הביטחוניות של המדינה: בניית נושאת מטוסים ראשונה באורך 300 מטרים, אחת מהגדולות מסוגה בכל ברית נאט"ו. עד היום, הספינה הצבאית המשמעותית ביותר שיצרו הטורקים נועדה לנשיאת מל"טים, TCG אנאדולו, באורך 232 מטרים.
● נושאת מטוסים גרעינית ב־10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון
● כותרות העיתונים | החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא
בהצהרות הראשוניות של טורקיה על נושאת המטוסים, דובר על 50 מטוסים, כולל 20 על הסיפון, וצוות כולל של 800 חיילים. ואולם, אז הציגו תוכנית ראשונית ביותר, עם אורך ספינה שקצר בכ־15 מטרים מזו שארדואן השיק.
לצורך ההשוואה, התוכנית המעודכנת גדולה מנושאת מטוסים הבריטית המלכה אליזבת' (284 מטרים), ומהצרפתית שארל דה גול (216 מטרים). היוצאות מן הכלל בברית נאט"ו הן אלו האמריקאיות, בהן ג'רלד פורד, עם אורך של 337 מטרים.
אורך הוא נדבך משמעותי בספינות ככלל ובנושאות מטוסים בפרט, משום שהוא משקף את היקף המטוסים שניתן לשאת, ואת מגוון המטוסים שיאפשר לטורקיה להנחית או להמריא מהספינה. עתה, טורקיה צפויה להשתמש בקטפולטה עבור שיגור, ולא ברמפה שמאפיינת נושאות מטוסים קצרות יותר.
ההצהרה המשמעותית של אנקרה התבצעה ברקע הפעילות הסיזיפית של שגריר ארה"ב בטורקיה, טום ברק, להחזרת טורקיה לפרויקט ה־F-35, בתמורה לוויתור על מערכות הגנה אווירית מדגם S-400.
כיום, ישראל היא עדיין המדינה היחידה במזרח התיכון שמפעילה F-35, עם נגזרת ישראלית של וריאנט A, שמחירו כ־80 מיליון דולר למטוס.
בה בעת, ישנו וריאנט C בעל הארכת כנפיים שכוללת מכלול קיפול כנף, שנועדה להתאימו לנושאות מטוסים. בהתאם למאפיינים המתקדמים יותר, מחירו מוערך בכ־100 מיליון דולר ליחידה.
מזנקת ביצוא הביטחוני
לטורקיה יש תעשייה ביטחונית פורחת. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום עולה כי בעוד שישראל מדורגת במקום התשיעי בטבלת היצואניות הביטחוניות בעולם בשנים 2024-2020, טורקיה דורגה במקום ה־11.
ואולם, בזמן ששיעורה של ישראל מכלל הסחר העולמי פחת קלות מכ־3.2% בשנים 2019-2015 לכ־3.1% בחמש השנים החולפות, אנקרה זינקה מכ־0.8% לכ־1.7%.
התעשייה הביטחונית הטורקית כוללת יכולות תעופה, אבל בייצור מטוסי קרב מהדור החמישי היא עדיין מתקשה.
למראית עין, אנקרה שואפת כי המטוס "קאאן" מתוצרתה המקומית יהיה מוכן בתום העשור הנוכחי, אבל קשיים טכנולוגיים מטילים צל כבד על אותן השאיפות.
מנגד, טורקיה מובילה אזורית בתחום הימי, הן בהיבט גודל הצי והן במגוון המספנות שפועלות בשטחה. "המספנות הטורקיות בונות כרגע 39 ספינות מלחמה", סיפר ארדואן. אותן ספינות אינן מיועדות רק לצי הטורקי, כי אם גם ליצוא.
התוצאה היא שכבר בתום 11 החודשים הראשונים של השנה, טורקיה חצתה את היצוא הביטחוני לאורך כל השנה שעברה (7.2 מיליארד דולר) לכ־7.45 מיליארד דולר. כך לפי נתוני סוכנות התעשיות הביטחוניות הטורקיות.
ביחס ל־11 החודשים הראשונים של 2024, מדובר בזינוק של 30%, בין השאר בזכות יצוא בסך 747 מיליון דולר בחודש נובמבר לבדו (22% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד).
הישראליות עדיין גדולות
תחת סוכנות התעשיות הביטחוניות הטורקית פועלות יותר מ־3,500 חברות שמעסיקות כ־100 אלף איש, חלקן בולטות בקנה מידה בינלאומי.
בדירוג 100 החברות הביטחוניות הגדולות של SIPRI לשנת 2024, טורקיה הכניסה חמש חברות: אסלסאן, התעשייה האווירית הטורקית (TAI), בייקאר, רוקטסאן ו־MKE.
לעומת זאת, ישראל הכניסה לאותו דירוג שלוש חברות: אלביט, התעשייה האווירית ורפאל.
ואולם, החברות הישראליות הגדולות הן עדיין שחקניות ביטחוניות גדולות יותר מכל החברות הטורקיות. אלביט (25), התעשייה האווירית (31) ורפאל (35) ניצבות במקומות גבוהים יותר מהחברות הטורקיות, שהבולטת שבהן היא אסלסאן במקום ה־47. המדורגת הנמוכה מבין החמש היא MKE, במקום ה־93.