ויווק אריה, אנליסט בבנק אוף אמריקה, צופה כי שוק השבבים יקפוץ ב-30% ב-2026, זינוק שידחוף את הענף לראשונה מעבר לרף היסטורי של טריליון דולר. בדוח שכותרתו "המבט ל-2026: תנודתיות, אך עדיין אופטימיות", ושפורסם ביאהו פייננס, הוא מסמן את מניות השבבים שיקחו את רוב נתח השוק.
● הרכישה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר עבור סטארט-אפ AI
● טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם
נזכיר כי החודשים האחרונים של 2025 היו רכבת הרים של מכירות ומעידות בשוק הטכנולוגיה, כאשר עסקאות מעגליות, גיוסי חוב ושוויי שוק גבוהים עוררו חששות מפיצוץ בועת בינה מלאכותית.
"לא רק שבום הבינה המלאכותית אינו נחלש, הוא רק הולך ומתרחב", מרגיע אריה.
בעוד שספקנים בתחום ה-AI מצביעים על תמחורים גבוהים במיוחד כסיבה להתרחק מהשוק, אריה אומר שהתעשייה נמצאת רק ב"אמצע הדרך" של מהפכה שתימשך עשור, ובראשה הוא מסמן את שתי המובילות - אנבידיה , וברודקום .
נוסף על אנבידיה וברודקום, אריה מסמן ארבע ענקיות שבבים נוספות כמועמדות מובילות ל-2026: אנלוג דיוויסס , קיי.אל.איי , לאם ריסרצ' , וקאדנס דיזיין . לאם ריסרצ' זינקה ב-145% השנה, KLA ב-100%, קאדנס ב-5% בלבד.
למה דווקא הן? אריה נותן משקל רב לחברות בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד בנישות שהן פועלות עם נתחי שוק משמעותיים, ובעיקר הוא מדבר על יתרון "מדיד" שבא לידי ביטוי בשולי הרווח שלהן. "אני תמיד אומר שהשקעה בשבבים היא עניין פשוט מאוד", אמר אריה, "לא צריך אנליסטים, פשוט קחו את כל החברות, מיינו לפי שיעור הרווח הגולמי, וקנו את המובילות - לא תטעו בהרבה".
S&P Global דיווחה כי יותר מ-61 מיליארד דולר זרמו לשוק מרכזי הנתונים מבוססי בינה מלאכותית השנה, עלייה קלה מ-60.8 מיליארד דולר בשנה שעברה, במסגרת מה שכינתה "שגעון בנייה עולמי". להערכת בנק אוף אמריקה, השוק הזה צפוי להגיע ליותר מ-1.2 טריליון דולר עד שנת 2030, מה שמשקף קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של 38%. מאיצי AI לבדם מייצגים הזדמנות בהיקף של כ-900 מיליארד דולר.
המשקיעים: תראו לנו את הכסף
אך למרות המספרים המרשימים הללו, השוק נותר זהיר משום שמרכזי נתונים ל-AI הם יקרים מאוד. מתקן טיפוסי בהספק של ג'יגוואט אחד דורש השקעות הון של יותר מ-60 מיליארד דולר, כאשר כמחצית מהסכום מופנית ישירות לרכישת חומרה, לפי בנק אוף אמריקה.
זה מעלה את השאלה: האם התשואה על ההשקעה אכן תתממש אי-פעם? אריה נותר אופטימי, וטען כי ההשקעות הנוכחיות הן גם "התקפיות" וגם "הגנתיות". במילים אחרות, לחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה, הן חייבות להשקיע כדי להגן על האימפריות הקיימות שלהן.
אנבידיה, החברה הגדולה בעולם לפי שווי שוק, פועלת כיום ב"גלקסיה אחרת", לדבריו של אריה. לאחר שמנייתה עלתה ביותר מ-40% מתחילת השנה, הזהיר אריה מפני השוואתה ליצרניות שבבים מסורתיות. בעוד שמחירו הממוצע של שבב עומד על כ-2.40 דולר, יחידת עיבוד גרפי (GPU) של אנבידיה נמכרת בכ-30 אלף דולר.
ולמרות שיש החוששים ששווי השוק של אנבידיה הגיע לתקרה, בבנק אוף אמריקה מצביעים על תזרים המזומנים החופשי (FCF), שצפוי להגיע לחצי טריליון דולר בשלוש השנים הקרובות - ועל תמחור שנחשב "עדיין זול להפליא" כאשר מתאימים אותו לקצב הצמיחה. אנבידיה נסחרת במכפיל PEG של כ-0.6 בלבד, מה שהופך אותה לאטרקטיבית ביחס ל-S&P 500, שנסחר במכפיל הקרוב ל-2.
מכפיל PEG (מחיר המניה שמחולק ברווח ובצמיחה) הוא למעשה מכפיל הרווח שלוקח בחשבון גם את קצב הצמיחה של החברה.
"שווי הוא בעיני המתבונן", סיכם אריה.
המוח ומערכת העצבים
אם אנבידיה היא המוח של ה-AI, אז לפי אריה, ברודקום היא מערכת העצבים. לאחר שמנייתה עלתה ביותר מ-50% מתחילת השנה, ברודקום עברה מלהיות ספקית רכיבים לחוליה מרכזית בתשתיות הבינה המלאכותית, עם שווי שוק של כ-1.6 טריליון דולר. השינוי מונע בעיקר מהשבבים הייעודיים (ASICs) שהיא מפתחת עבור ענקיות הענן כמו גוגל ומטא. ככל שחברות אלו פועלות לצמצם את התלות שלהן באנבידיה, הן פונות יותר ויותר לברודקום כחלופה אסטרטגית.
בגולדמן סאקס מסכימים איתו. אנליסט החברה, ג’יימס שניידר, כתב שברודקום היא ספקית "הנשק" הקריטית של בום הבינה המלאכותית. עם מחיר יעד של 450 דולר, שניידר הדגיש את היכולת הייחודית של החברה לשלוט בתחום הסיליקון המותאם אישית, וציין פוטנציאל "אפסייד" נוסף מהעמקת קשרים עם שחקני AI כמו אנטרופיק ו-OpenAI.
למרות האופטימיות, אריה הודה שהדרך לשוק של טריליון דולר תהיה "תנודתית", ושאין מניה שהיא "נטולת סיכון". עם זאת, ששת המועמדות המובילות שלו ל-2026 נבחרו במיוחד בזכות נתחי השוק הדומיננטיים שלהן, שבדרך כלל נעים סביב 70%-75%. "כשמסתכלים על המובילות בכל תחום בטכנולוגיה, בדרך כלל רואים שלמובילה יש נתח שוק כזה", סיכם אריה. "זה למעשה הסטנדרט".
