גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך שמטלטל את אפריקה: למה ישראל הכירה בסומלילנד?

ישראל הפכה לחברה הראשונה באו"ם שמכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית ● מה החשיבות הביטחונית של הצעד למערכה נגד החות'ים, מי המדינה שמשקיעה מאות מיליוני דולרים בטריטוריה האפריקאית - ואיך מגיב העולם למהלך? גלובס עושה סדר

נשים מציגות את דגל סומלילנד לאחר הבחירות לשלטון ב־2024 / צילום: ap, Abdirahman Aleeli
נשים מציגות את דגל סומלילנד לאחר הבחירות לשלטון ב־2024 / צילום: ap, Abdirahman Aleeli

ההכרה הישראלית בסומלילנד עוררה הדים החורגים מגבולות קרן אפריקה. מהתרגשות רבתי בבירה הרגייסה, שיצאה למעין חגיגות עצמאות עם דגלי סומלילנד וישראל, עד לגינויים חריפים ברחבי העולם הערבי - אך לא בכולו. מה הופך את המדינה השנויה במחלוקת לאי של יציבות יחסית בקרן אפריקה, ומה החשיבות האסטרטגית שלה עבור ישראל? גלובס עושה סדר.

סומלילנד היא באמת מדינה?

סומלילנד היא מדינה עצמאית דה-פקטו מאז 1991, אז הכריזה על פרישתה מסומליה בעקבות נפילת השלטון הקומוניסטי-טוטליטרי של סיאד בארה, כחלק מנפילת הגוש המזרחי כולו.

כבר ב־1960 זכתה סומלילנד לעצמאות קצרה מהשלטון הקולוניאלי הבריטי, לפני שהתאחדה עם הקולוניה האיטלקית הסמוכה - לרפובליקה הסומלית. 31 שנים בלבד לאחר מכן פרשה מחדש, אך השלטון ניסה לדכא זאת בכוח הזרוע.

טראמפ הודיע: ארה"ב תקפה יעדי דאעש בניגריה
הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן
בטייוואן מסמנים את התאריך שבו סין תממש את האיום ותפלוש

בשנות השמונים הידרדרות היחסים הגיעה לשיאה בטבח הרגייסה שגבה את חייהם של עשרות אלפים מתושבי עיר הבירה, ובמהלכו היא הופצצה מהאוויר.

מאז פועלת סומלילנד כישות מדינית לכל דבר: יש לה ממשלה, מטבע (צמוד לדולר) ומוסדות שלטון. אף על פי כן, היא אינה מוכרת רשמית על ידי אף מדינה החברה באו"ם (ישראל היא הראשונה) - חריג בולט במערכת הבינלאומית. היחסים שלה עם סומליה נחשבים קרים עד עוינים.

עד כמה היא יציבה ודמוקרטית?

בעוד שקשה להשוות אותה לדמוקרטיות מערביות, ביחס לסביבה רווית המלחמות וההפיכות הצבאיות של קרן אפריקה, סומלילנד נחשבת אי של יציבות וחירות פוליטית.

לפי מדד החופש הפוליטי של Freedom House, היא מדורגת גבוה משמעותית משכנותיה וקיבלה ציון של 42 מתוך 100 (חופשית למחצה). סומליה לעומת זאת מקבלת ציון 8 בלבד, אתיופיה עם ציון 18, ג'יבוטי עם 24 ואריתראה עם ציון 3 (אחת המדינות הכי פחות חופשיות בעולם, מכונה גם "צפון קוריאה של אפריקה").

סומלילנד החלה לקיים בחירות חופשיות בשנת 2001, ומאז השלטון עבר בצורה מסודרת בין מפלגות שונות, כאשר המפסידים בבחירות מכירים בכך. החוקה שלה משלבת מוסדות חמולתיים-שבטיים מסורתיים, יחד עם מערכת מפלגתית שמוגבלת לעד 3 מפלגות בלבד, כדי להפחית ככל האפשר את ההשפעה החמולתית על הפוליטיקה הלאומית ולהפוך אותה למבוססת-אידאולוגיה במקום.

איל השקס, מומחה גאו-פוליטיקה ומחבר הספר "גשרי הכלכלה", מדגיש שסומלילנד "בנתה את השיטה השלטונית שלה בתהליך משותף של השבטים והשכילה לשלב בין מתן ביטוי למוקדי הכוח המסורתיים לבין ייצוגיות דמוקרטית. למשל, הפרמלנט בנוי מבית נבחרים דמוקרטי לצד מועצה שמייצגת את השבטים. היו בה חילופי ממשל דמוקרטיים רק לפני כשנה".

מה כוללת הכלכלה שלה?

כלכלת סומלילנד ענייה למדי, ומבוססת על ענפים מסורתיים כמו רעיית עדרים (פרות וגמלים) וחקלאות. ואולם, היא במצב טוב יותר מסומליה הסמוכה: התוצר לנפש שלה עומד על 912 דולר, לעומת 637 דולר בלבד בסומליה. היא נהנית גם מענף תיירות צומח, וסקרים גיאולוגיים מצביעים על פוטנציאל נפט וגז בשטחה, אם כי מימושו תלוי בהכרה בינלאומית וביכולת למשוך השקעות זרות ארוכות טווח.

גם הנמל שלה בעיר ברברה צפוי להפוך למקור הכנסה משמעותי. בזכות השקעה של 400 מיליון דולר מאיחוד האמירויות, סומלילנד שואפת להפוך אותו לשער היציאה של אתיופיה לים - מה שיהפוך אותה למוקד סחר משמעותי. לזה, באופן טבעי, סומליה מתנגדת, ומצרים מצטרפת אליה בשל היריבות שלה מול אתיופיה.

לדברי השקס, "סומלילנד לא מפותחת כלכלית ולכן קשרים כלכליים איתה לא בהכרח יהיו משמעותיים לישראל בשלב זה. עדיין, יש פה שתי הזדמנויות: ראשית, המיקום של סומלילנד בכניסה לים האדום, שבו עובר חלק ניכר מהסחר העולמי, הוא הזדמנות גדולה להשתתף בפרויקטי פיתוח. שנית, יש פה הזדמנות לישראל להחצין גם כלפי מדינות אחרות שקשרים כלכליים עם ישראל, למשל בתחומי מים, חקלאות וטכנולוגיה יכולים להקפיץ כלכלות קדימה, ושוב לעודד קשרים נוספים עם ישראל".

למה סומלילנד לא מוכרת בעולם?

לאחר התפרקות האימפריות הקולוניאליות האירופאיות באפריקה בשנות החמישים עד השבעים, גובשה הסכמה רחבה יחסית לא לשנות את הגבולות של מדינות אפריקה. גבולות אלו אמנם גובשו על פי אינטרסים והסכמות בין מדינות אירופאיות, פעמים רבות תוך התעלמות מגבולות אתניים, דתיים ושפתיים שגיבשו את הגבולות באירופה עצמה.

ובכל זאת, כדי להימנע ממאבקי כוח אינסופיים מקובל היום שלא לפתוח את "תיבת הפנדורה" של הגבולות באפריקה. לכן, למרות שסומליה היא עד היום מדינה רחוקה מתפקוד נורמלי, וארגון "אל שבאב" המסונף לאל-קאעידה שולט בפועל באזורים הכפריים בה, היא עדיין אמורה להיות השליטה גם בסומלילנד שמתפקדת כמדינה עצמאית בפועל. הטאבו על שינוי גבולות באפריקה עדיין חזק מאוד, ומדינות האזור והמעצמות בעולם (לרבות ארה"ב) נזהרות מאוד מלשבור אותו.

מה היו התגובות בעולם?

יש לציין שלסומלילנד יש כבר היום קשרים בלתי-רשמיים עם כמה מדינות, לרבות המעצמה האזורית אתיופיה וגם איחוד האמירויות, שכאמור השקיעה מאות מיליוני דולרים בנמל שלה. בנוסף, גם לבריטניה, דנמרק, טייוואן, טורקיה, קניה וג'יבוטי יש משלחות דיפלומטיות רשמיות בה.

זה לא הפריע לטורקיה לגנות את ישראל על ההכרה בסומלילנד ולתמוך בשלמותה הטריטוריאלית של סומליה, בה האינטרסים הטורקיים גדולים עוד יותר. הצטרפו אליה גם ערב הסעודית ומצרים, וכמובן סומליה. איחוד האמירויות ואתיופיה, שדווקא שומרות על קשרים טובים עם סומלילנד, לא הצטרפו לגינויים.

בנוסף, דווח שדרום סודן דווקא הצטרפה לישראל והפכה למדינה השניה שמכירה בסומלילנד. ארה"ב, שכבר הצהירה שהיא שוקלת תמיכה בסומלילנד, יושבת על הגדר בינתיים. הנשיא טראמפ אמר שהוא "עוד לא מוכן" להכרה והוא לומד את הנושא.

מועצת הביטחון של האו"ם הודיעה כי תתכנס ביום שני הקרוב ל"דיון דחוף" בנושא ההכרה הישראלית בסומלילנד, זאת אולי כדי לעצור סחף פוטנציאלי להכרה של מדינות נוספות בה.

מה החשיבות האסטרטגית של סומלילנד עבור ישראל?

מעבר למשמעות המדינית של טווית קשרים עם מדינה מוסלמית סונית בשולי המזרח התיכון, לסומלילנד יש חשיבות מיוחדת עבור ישראל בזכות המיקום שלה בקרן אפריקה. רצועת החוף שלה קרובה מאוד לקצהו הדרומי של חצי האי הערבי, ושל תימן בפרט.

גישה צבאית ומודיעינית של ישראל לסומלילנד תקל מאוד על הקושי במשימות תקיפה וסיור כנגד השלטון החות'י. המרחק מהרגסייה לצנעא בירת תימן הוא פחות מ־700 ק"מ, לעומת 2,000 קילומטרים שמפרידים בין ישראל לתימן.

זה רלוונטי במיוחד לכטב"מים, שטווח הטיסה שלהם קצר יחסית והם דורשים פחות לוגיסטיקה מקומית בהשוואה למטוסי קרב מאויישים. בנושף, כטב"מים בנויים כדי לרחף מעל שטח גדול ולאתר בו מטרות עבור עצמם ועבור אחרים, דבר שדורש בסיס קרוב יחסית בהשוואה למטוס קרב שטס למטרה ידועה מראש.

סומלילנד גם משקיפה על באב אל-מנדב, המיצר בין אפריקה לחצי האי ערב שהחות'ים חוסמים כאמצעי לחץ על ישראל ועל העולם המערבי ככלל.

על פי השקס, "ישראל היא כעת חלוצה עולמית בהכרה בסומלילנד כמדינה, והם יזכרו זאת לדורות. גם מיעוטים אחרים שחותרים לעצמאות מסתכלים בתקווה לישראל ויש פה אפשרות למתן מומנטום מחודש להסכמי אברהם. מצד שני, הגינויים הרחבים באפריקה, בעולם הערבי ובמקומות אחרים לצעד הזה מראים שיש גם חסרונות פוטנציאליים לצעד הזה, כולל מוקד נוסף למתיחות עם חלק מהמדינות הערביות שכיום מקיימות עם ישראל קשרים - או מדינות שיכולות בעתיד להצטרף להסכמי אברהם".

איך מגיעים לטיול?

למרות מעמדה הבלתי מוכר, סומלילנד נגישה יחסית והיא מתאמצת לפתח את התיירות שלה בשנים האחרונות. ניתן להגיע אליה בטיסות דרך דובאי, שהפכה ליעד חביב על ישראלים ומרכז לטיסות המשך לאסיה, או דרך בירת אתיופיה אדיס אבבה, ומשם בטיסות אזוריות לבירה הרגייסה.

במדינה שממוקמת על חוף האוקיינוס ההודי יש בין השאר ציורי מערות עתיקים שמתעדים את חברת רועי הבקר שהתקיימה באזור לפני 5,000 עד 7,000 שנה.

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר