על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● כותרות העיתונים | באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל
● בחירות בהונגריה: האיום שעשוי לשים קץ לעידן ויקטור אורבן
1הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל
מלחמת חרבות ברזל טמנה בחובה אתגרים רבים וייחודיים למערכת הביטחון הישראלית, שאחד המרכזיים שבהם הוא אמברגו נשק מצד מדינות לא מעטות - רובן מאירופה. מי שמילאה את הוואקום בשקט ובאופן יסודי היא הודו, שלא היססה לסייע - גם כשהייתה ביקורת מבית בנושא. טור דעה באתר ההודי קלריון אינדיה מסביר איך המדינה הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל.
בניגוד לאירופה, שבה לעתים היו אלו בתי משפט מקומיים שהגבילו את הממשלות מסיוע, בהודו לא הוטלו מגבלות על ייצוא אמל"ח לישראל - בטענות ל"פגיעה בזכויות אדם". בה בעת, הפיקוח הפרלמנטרי בהודו על יצוא ביטחוני, הוא פחות ביחס לזה האירופאי, כשלממשלתו של נרנדרה מודי עומדת הזכות להנפיק רישיונות יצוא ללא פרסום מיוחד, ולהימנע ממענה לשאילתות בגין נימוקים של "ביטחון לאומי".
עבור ההודים, הסיטואציה הזו משקפת הישג למדיניותו ארוכת השנים של מודי, לפיתוח העצמאות המקומית של מדינתו בכל התחומים - כחלק מאסטרטגיית Make in India. הייצור של מערכות לא מעטות מתבצע תוך שיתוף פעולה עם חברות ביטחוניות ישראליות גדולות, כמו אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. אותן החברות מנהלות שיתופי פעולה גם באירופה, אבל אלו לא הצליחו להיות כה מועילים לישראל במלחמה, כפי שהיו אלה בהודו.
מתוך קלריון אינדיה, מאת רנג'אן סולומון. לקריאת הכתבה המלאה
2שאיפות טראמפ למזרח התיכון מתרסקות על קרקע המציאות
כשדונלד טראמפ חזר לתפקיד נשיא ארה"ב בחודש ינואר, המזרח התיכון סומן כאחד מהיעדים האסטרטגיים שלו לכינון שלום עולמי. את מבצע עם כלביא נגד איראן הוא הצליח לעצור לאחר 12 ימים, את המלחמה ברצועת עזה הוא הוביל להפסקת אש בתום כשנתיים, אבל בימים אלה ניכר כי שתי הזירות הללו מתקרבות להסלמה.
בעזה, ארה"ב מובכת מהסיטואציה שבה לא מצליחים להתקדם לשלב ב'. כך נתכב באל-מוניטור. הכוח הרב־לאומי נותר, לפי שעה, ללא מדינות שמוכנות לשלוח אליו חיילים, חמאס לא מתפרקים מנשקם, ובישראל עשויים להגיע להחלטה של פירוק ארגון הטרור מנשקו בכוח הזרוע. באיראן, טראמפ אמנם טען כי משטר האייתוללות היה שמח לחדש את המו"מ, אבל שר החוץ האיראני עבאס אראקצ'י טען כי לא כך הם פני הדברים.
מן הצד החיובי, טראמפ ניצל את ביקורו בריאד במטרה להביע את שאיפתו לקידום הסכמי אברהם ככלל וכינון נורמליזציה בין ישראל לבין ערב הסעודית בפרט. עם זאת, לפי שעה, ההישג היחיד של וושינגטון בנושא הוא צירוף קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שבמילא מנהלת עם ישראל יחסים דיפלומטיים מלאים מאז שנת 1992.
מתוך אל־מוניטור, מאת אליזבת' האגדורן. לקריאת הכתבה המלאה
3הרכב החשמלי הביטחוני שייצרו חברות מישראל ומהודו
בלרייז (Belrise) ההודית ופלסן סאסא מישראל, הודיעו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי לטובת פתיחת השוק ההודי לרכב החשמלי מדגם ATEMM. כך פורסם בדיפנס בלוג. חברת בלרייז היא יצרנית בענף הרכב, פלסן סאסא מוכרת מתחום המיגונים ומערכות השרידות, ויחד הן מתכוונות לבצע התאמות ב־ATEMM, במטרה שהוא יתאים לצרכים הביטחוניים של הודו.
ATTEM הוא כלי חשמלי שנועד לפעילות בכל שטח, שבה הוא מסוגל לשאת מטען על בסיס מערכות אנרגיה שמותקנות בפלטפורמה עצמה. במסגרת הייצור בהודו, צפויה בלרייז לאפשר את הפיכת הכלי לכזה שמתאים לאסטרטגיית Made in India של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שדורשת ייצור מקומי במדינה - במטרה לפעולה בה.
בראייה רחבה יותר, פלסן סאסא התחייבה כי בלרייז גם תהפוך ליצרנית כחלק משרשרת הייצור הגלובלית של ATTEM. לפי שעה, לא ברור עד תום האם הפלטפורמה בגרסה ההודית שלה תשמש רק למשימות לוגיסטיות, או שגם תכלול אמצעי ירי. בין כה וכה, עסקה שכזו משקפת עד כמה השוק הביטחוני הבינלאומי הולך יותר ויותר לכיוון פלטפורמות בלתי מאוישות: באוויר, בים, וכמובן גם ביבשה, עם כלים כמו ATTEM.
מתוך דיפנס בלוג, מאת דילן מליאסוב. לקריאת הכתבה המלאה.
4הפנטגון: לא הצלחנו לעקוב אחרי 4 מיליון חימושים שסופקו לישראל
דוח של הפנטגון שפורסם לאחרונה מתריע כי מזכירות ההגנה האמריקאית לא פיקחה היטב על הסיוע הצבאי הגדול במיוחד, בסך כ־13.4 מיליארד דולר, שהעניקה ארה"ב לישראל - מאז 7 באוקטובר 2023. כך פורסם בדיפנס ניוז. נכון לנובמבר 2024, הפנטגון שמר תיעודים של כ־44% מהסיוע הביטחוני שנתון לניטור מוגבר, בניגוד לכ־69% בטרם פרוץ המלחמה.
צוות הבדיקה מצא כי פערי הפיקוח נבעו ממגבלות כוח אדם ושינויים בזירה הישראלית, והזהירו כי סיטואציה שכזו מגבירה את הסכנה כי טכנולוגיות ביטחוניות אמריקאיות רגישות ייפלו לידי גורמים עוינים. "ללא דוחות יעילים, פריטים אלה עלולים להירכש על ידי יריבים באזור", נכתב בדוח. "יריבים שישיגו את פרטים אלה, יקבלו גישה וידע ממקור ראשון על מערכות נשק אמריקאיות רגישות, מה שיפחית את היתרון הטכנולוגי בשדה הקרב ויגדיל את הסכנה לארה"ב".
מהנתונים של הפנטגון עולה, כי החל מאוקטובר 2023 ועד לאפריל 2024, גורמים רשמיים אמריקאים לא הצליחו לעקוב אחרי 42 משלוחים של יותר מארבעה מיליון חימושים, משום שחלק ניכר מהציוד כבר הועבר לפעולות הצבאיות של ישראל. האמריקאים ציינו כי זו לא הפעם הראשונה שבה מתקשה מערכת הביטחון לעקוב אחרי הפעלת חימושים נרחבת במזרח התיכון, כשסיטואציה כזו התרחשה גם בעיראק בין השנים 2017-2013.
מתוך דיפנס ניוז, מאת טניה נורי. לקריאת הכתבה המלאה.