הדמיה של הקמפוס החדש שיוקם לסמינר הקיבוצים / צילום: יחסי ציבור
פרויקט סמינר הקיבוצים בתל אביב, שנחשב לאחד הפרויקטים הסבוכים בעיר, יוצא סוף-סוף לדרך לאחר יותר משני עשורים שנתקע בתסבוכת בירוקרטית ומשפטית ובמחלוקות בין השותפים בפרויקט.
● כללים חדשים בדירות נופש, פינוי-בינוי, מיסוי מקרקעין ודיני משפחה
● למה פרויקט ברמת אביב תקוע חמש שנים בוועדה המקומית
הבוקר (ב') דווח כי בנק הפועלים ובנק דיסקונט חתמו עם מכללת סמינר הקיבוצים והיזם חברת פניקלאס (בבעלות קבוצת הפניקס המחזיקה כ 67% בקבוצה וא.י. אמריקה ישראל) על הסכמי ליווי פיננסי לפרויקט הנדל"ן של המכללה בצפון תל אביב, בשטחו של סמינר הקיבוצים. היקף המימון הבנקאי הכולל בשלב הראשון יעמוד על כ-1.7 מיליארד שקל, אותו יממנו כאמור בנק הפועלים ובנק דיסקונט.
השטח שבו שוכן כיום סמינר הקיבוצים משתרע על פני 52.5 דונמים, שנרכשו בסוף שנת 1957 על ידי סמינר הקיבוצים מרשות הפיתוח דאז. ההסכם שנחתם כולל הקמה של קמפוס חדש לחינוך, טכנולוגיה ואומנויות, בחלק המזרחי של סמינר הקיבוצים. בנוסף, יוקמו על שטחו 450 יחידות דיור כולל שטחי ציבור ומסחר בחלק המערבי. עוד צוין כי משך ההקמה של השלב הראשון יארך כחמש שנים, שבהן יוקם המבנה החדש של המכללה ובניין מגורים הכולל 134 יחידות דיור.
עשרות שנים של מחלוקות בין השותפים בפרויקט
הפרויקט כאמור נתקל בשורה של אתגרים ואי הסכמות שנמשכו במשך יותר מ-20 שנה. הסיפור התחיל עוד בשנת 2000, אז ביצעה מכללת סמינר הקיבוצים עסקת קומבינציה עם חברת פניקלאס השקעות, שבשליטת חברת הביטוח הפניקס (67%) ואמריקה ישראל. במסגרת העסקה נקבע כי היזמים יהרסו את מבני הסמינר הקיימים, ויבנו קומפלקס חדש בו יכללו גם שטחים ציבוריים שיימסרו לעיריית תל אביב למטרת מסחר והקמת מוסדות ציבור, ועוד 3 מגדלי מגורים הכוללים כ-500 דירות.
לפי הערכות דאז שווי הקרקע עמד על כמיליארד שקל, כאשר על פי ההסכם, סמינר הקיבוצים היה אמור לקבל את התמורה במספר שלבים, אך לטענת הסמינר, המקדמה השנייה, בסך 56 מיליון שקל לא שולמה "מסיבות שונות", מה שהוביל בין היתר לתקיעת הפרויקט.
העיכוב רב השנים בביצוע העסקה הוליד סכסוכים משפטיים נוספים בין היזמים וגורמים אחרים, מורכבות בירוקרטית ודיירים מתנגדים, וזאת למרות אישור תוכניות התב"ע כבר ב-2012.

סכסוך נוסף נגע לסמינר הקיבוצים מול בנק הפועלים, כאשר מקורו החל יותר מלפני 30 שנה, אז בוצע הסדר חובות הקיבוצים, שמחק כ-20 מיליארד שקל מחובות הקיבוצים. כחלק מההסדר, התחייבו התנועות הקיבוציות להעביר לבנק הפועלים חלק מהותי מהתמורה שתתקבל בעתיד ממכירת הקרקעות של המכללה. התנועות הקיבוציות עמדו מאחורי הקמת המכללה ושלטו בקבלת ההחלטות בה עד שנת 2016. מכיוון שהמכללה היא עמותה ולא מדובר בבעלי מניות רגילים כמו בחברה עסקית, הדבר הוביל לתסבוכת, כאשר בעמותה טענו כי אין בינה לבין החוב לבנק הפועלים שום קשר.
סכסוך נוסף היה סביב תביעה שהגישו בפברואר 2017 היזמים (הפניקס ואמריקה ישראל) נגד עמותת הסמינר, ובה טענו כי הם מבקשים שהעמותה תרכוש מעיריית תל אביב שטח של 1,090 מ"ר במתחם הנמצאים בבעלותה. לטענת הסמינר, חלקת הקרקע הייתה חלק מהמתחם שרכשה העמותה בשנת 1957, ובדיעבד התברר כי היא רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם עיריית תל אביב.