בשוק התשתיות נערכים למכרזי ענק של משרד הביטחון, עד כדי כך שקבלנים מובילים שוקלים לוותר על מכרזי ה־65 מיליארד שקל של המטרו שפורסמו לאחרונה. כך, לגלובס נודע כי משרד הביטחון צפוי לפרסם בשנים הקרובות מכרזי הנדסה וביצוע במיליארדי שקלים, וחברות תשתית כבר החלו להביע עניין. אף שפרטי הפרויקטים נותרו חסויים, גורמים בענף מעריכים כי מדובר בעבודות "בהיקפים מטורפים".
● פשרה של הרגע האחרון: מה יקרה למס על רכבים חשמליים מ-1 בינואר?
● האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?
האם הקבלנים יעמדו בעומסים?
בחודש שעבר, פרסמה נת"ע את מכרזי המיון המוקדם לחפירות המטרו, בהיקף של כ־65 מיליארד שקל - התקציב הגדול ביותר שהוזרם לשוק התשתיות. מדובר בחפירת מנהרות באורך 150 ק"מ, החוצות 24 רשויות בגוש דן. הקבוצות שיעברו את המיון יצטרפו ל"פול" הקבלנים של הפרויקט. השלב הראשון כולל 78 קילומטרים של מנהרות ו־59 תחנות תת־קרקעיות. בהמשך, יופצו מכרזי הביצוע בשיטת התמחרות על 11 "חבילות עבודה", כאשר כל קבוצה שנבחרה לפול תוכל להגיש הצעה לביצוען.
בשל גודלם של שני הפרויקטים, בנת"ע ובמשרדי הממשלה מוטרדים כבר זמן רב משאלת "קיבולת השוק" - היכולת של קבלני התשתית המקומיים לעמוד בעומס. השוק הישראלי נשלט על ידי קומץ חברות ענק, המסוגלות להתמודד עם היקפי עבודה כאלו. עם זאת, מיפוי שבוצע בעבר על ידי המדינה כבר הצביע על חוסר יכולת של השוק המקומי להתמודד עם העבודות הרבות, עוד לפני שפרויקט הרכבת לקריית שמונה הוכנס ללו"ז כחלק מ"דיל אגרות הגודש" בין משרדי התחבורה והאוצר.
המכרז האטרקטיבי יותר
בענף מסבירים כי כניסת משרד הביטחון לתמונה עם פרויקטי ענק היא בבחינת "גיים צ'יינג'ר". מעבר להיקפים, הכסף של מערכת הביטחון נחשב לזמין ומהיר יותר מזה של פרויקטי התחבורה האזרחיים, עובדה שעלולה להפוך את המכרזים הביטחוניים לאטרקטיביים הרבה יותר עבור הקבלנים, על חשבון המטרו.
המחסור בישראל אינו מוגבל רק לידע הנדסי; הוא מחלחל לכל שרשרת האספקה - מידיים עובדות ומכונות קידוח זמינות, ועד לבטון, מעבדות ובדיקות קרקע וכיוצא בכך. כדי להתגבר על צוואר הבקבוק, מכרזי המטרו כללו ניסיון "לקרוץ" לחברות תשתיות בינוניות במטרה שיאחדו כוחות ויגשו יחד למכרזים.
לכך נוספת הנסיגה של השוק הבינלאומי: חברות אירופאיות, שהיו פעילות מאוד בישראל ערב המלחמה, אינן ממהרות לשוב בשל לחצים מצד ועדי עובדים, ממשלות ומשקיעים בחו"ל. במקביל, סוגיית השתתפותן של החברות הסיניות נותרה בערפל; הזיכרון של פסילת הקבלנים הסינים בעסקת הקרונות בירושלים, בעקבות לחץ אמריקני כבד, עדיין מהדהד במשרדי הממשלה. כל אלו, לצד הניסיון הנואש למשוך שווקים חדשים, הם רק חלק מ"כאבי הראש" המלווים את פרויקט המטרו - אלא שכעת, האיום הביטחוני על יכולת הביצוע שלו הופך ממשי מתמיד.
האתגר שאחרי המלחמה
המכרז החסוי אינו הפרויקט הביטחוני היחיד שעל הפרק: החודש הודיע משרד הביטחון על תחילת העבודות להקמת המכשול בגבול המזרחי, בעלות של 5.5 מיליארד שקל. המכשול צפוי להימתח לאורך כ־500 ק"מ, מדרום רמת הגולן ועד לחולות צפון אילת, כאשר בשלב הראשון יבוצעו עבודות ב־80 ק"מ בגזרת העמקים והבקעה.
לצד פרויקטי הענק הביטחוניים, חברות התשתית הישראליות ניצבות בפני אתגרי שיקום הדרום והצפון ביום שאחרי המלחמה. אלא שהיכולת לעמוד ביעדים הללו נתקלת בקושי: המחסור במהנדסים. עוד לפני גיוס המילואים הנרחב, ועדה בינמשרדית העריכה כי יש מחסור של כ־4,500 מהנדסים - מספר שצפוי לזנק ל־8,000 בשנים הקרובות.
