גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

מה עומד מאחורי נסיקתו של הכסף / צילום: Shutterstock
מה עומד מאחורי נסיקתו של הכסף / צילום: Shutterstock

שנת 2025 מסתיימת, והתקשורת הכלכלית גדושה בסיכומים ובהערכות קדימה ל־2026.

בכל הקשור לסיכומים פיננסיים, מטבע הדברים ההתמקדות היא בשוקי המניות, שהפליאו לעשות ומסכמים כבר שנה נוספת, שלישית במספר, של תשואות חיוביות מרשימות למשקיעים.

המתכת היקרה שעקפה את הזהב בסיבוב, ושברה שיא של 45 שנה
איך להשקיע בזהב

אבל, לפעמים מוטב להסיט את המבט הצידה מ'המופע המרכזי', ולאתר אזורים בשוק ונישות קטנות יותר שבהם טמונים אפיקי השקעה הרבה פחות מדוברים, אך כאלה שבחלקם ייצרו עבור המשקיעים תשואות עוד יותר מדהימות משוקי המניות.

מבחינתי, האזור המעניין הוא הסחורות והמטבעות בגילומם של הזהב, הכסף והביטקוין, כשהמנצח הגדול של שנת 2025, ולא רק מקרב השלישיה - הוא הכסף (SILVER).

מי שהשקיע במתכת הכסף בתחילת 2025 - ואין רבים כאלה - הרוויח 140% לעומת 17% במדד הדגל האמריקאי 500 S&P כ־52% במדד ת"א 125.

האמת היא שהפריצה הגדולה של מתכת הכסף אירעה ממש לאחרונה. רק בשלהי אוגוסט מחיר האונקיה נע סביב ה־40 דולר, ומאז תוך פרק זמן קצר מאוד המחיר כמעט הכפיל את עצמו, והשיג תשואה של 100% - כלומר מרבית תשואתו השנתית.

העלייה בכסף משתלבת אמנם עם המגמה במחירי מתכות אחרות הנסחרות, כמו נחושת או פלטיניום, אבל היא חריגה בעוצמתה.

ניסיון להסביר את הנסיקה הזו נתקל בקושי. נכון שמעבר לביקושים הרגילים לתכשיטי כסף ועוד שימושים מסורתיים, יש כיום ביקוש ניכר למתכת הכסף לייצור פאנלים סולאריים ומכוניות חשמליות, אבל קשה להניח שזה יכול להסביר את העלייה העצומה בפרק זמן קצר כל כך. לא אתפלא אם יתברר שמאחוריה עומדת ספקולציה פראית של בעלי הון גדולים, כאשר לראלי הזה הצטרף כרגיל הציבור הרחב.

הבועה של שנות ה-80

מה שקורה כרגע למחיר הכסף, עושה לי דז'ה וו לתקופה שלפני כ־46 שנים, ינואר 1980. הייתי אז ממש בתחילת דרכי בשוק ההון, כאשר הקמתי יחד עם שותפי, שלמה סימנובסקי, את בית ההשקעות מיטב באוקטובר 1979. הימים של סוף שנות ה־70 של המאה הקודמת התאפיינו בזינוק במחירי הנפט, באינפלציה שהגיעה בחלק מהשנים לרמה דו ספרתית, וכך גם הריבית בארה"ב ונפילת הדולר. תקופה של טלטלות כלכליות ופיננסיות.

השנים האלה היוו את הרקע להחלטה של שני מיליארדרים אמריקאים, האחים האנט שירשו ועשו את הונם בתעשיית הנפט, "להבטיח" ולהצמיח את ההון שצברו באמצעות השתלטות על שוק ה־Silver.

הם התחילו בכך ב־1973 "בקטנה" - עם רכישה פיזית של המתכת עצמה, וככל שמחיר הכסף עלה כך גבר ביטחונם ותאבונם והם רכשו כל מה שהזכיר כסף. וכשזה לא הספיק להם הגדילו את ההימור ורכשו כמויות עצומות של חוזים עתידיים על מחיר הכסף, באמצעות נטילת הלוואות מהבנקים ומינוף אדיר. באופן הזה הם הצליחו, על פי הערכות, להגיע לשליטה של מעל מחצית מהאספקה של הכסף בעולם! הספקולציה הגיעה לשיאה בראשית 1980, כשמחיר אונקיית כסף נסק בתוך פחות משנה מ־6 דולר ל־50 דולר.

ההתנפצות לא איחרה להגיע. הזינוק המדהים הזה שיבש את מחירי כל התעשיות שעשו שימוש במתכת הזו, והכניס ממד של חוסר יציבות לשווקים הפיננסיים. עד שבורסת הסחורות נקטה בהחלטה פשוטה אחת שפוצצה את הבועה - היא הגבילה מאוד את רכישת החוזים העתידיים על הכסף.

מכאן, הדרך לקריסה הייתה מהירה מאוד. בתוך כחודשיים, בין ינואר למרץ 1980 מחיר הכסף עשה את כל הדרך חזרה מ־50 ל־10 דולר. האחים האנט נדרשו בידי הבנקים המלווים להשלים להם את הביטחונות ונאלצו למכור נכסים רבים לשם כך. האחים נעשו פחות עשירים, והציבור הרחב שהצטרף לספקולציה בשלביה המאוחרים, הפסיד כמעט את כל מה שהשקיע, לעיתים גם את הבית.

מחיר מתכת הכסף הגיע 20 שנה לאחר מכן, בסוף שנת 1999, ל־5.5 דולר, כשבדרך ביקר ברמה של 3.5 דולר ב־1991.

המאכזב הגדול: ביטקוין

והנה לפני כמה ימים הגיע מחיר הכסף לשיא של 79 דולר לאונקיה, ומאז הוא נסוג "בברוטליות" לכיוון 71 דולר לאונקייה.

"לשיא" אמרנו? לא מדויק. ברור ש־79 דולר זה יותר מהשיא הקודם של 50, אלא שזה היה לפני 46 שנה וברור שהדולר של אז אינו הדולר של היום. במונחים ריאליים דולר אחד של אז שווה לכ־4 דולר היום, לפיכך 50 דולר הם בפועל 200 דולר, כך שהשיא של אז לא באמת נשבר.

ייתכן שיהיה מי שיאמר שאם כך, הרי שיש למחיר הכסף עוד דרך ארוכה למעלה. אבל אני לא סבור כך - הספקולציה הזו תיגמר כנראה לפני שמחיר אונקיה יגיע ל־200 דולר.

מי שלא משתכנע ורוצה בכל זאת "לגלוש" על הגל הזה, יש לו כמה דרכים לעשות זאת, לרבות רכישת קרנות סל בישראל או בחו"ל שעוקבות אחרי מחיר הכסף.

ומהמנצח הגדול למפסיד הגדול - הביטקוין. מחירו ירד השנה ב־6%, ל־87,500 למטבע. בדרך הוא ממש לא הוכיח את עצמו כמגן מאף אחת מהסערות שהתרחשו בשווקים הפיננסיים.

הזהב: מקום טוב באמצע

מי שכן הוכיח את עצמו כמגן כזה הוא הזהב. כל מי שעוקב אחרי הכתבות שלי לאורך השנים בגלובס, יודע שאני חסיד גדול של השקעה במתכת הזהובה. ומדוע? כי מבין שלוש אפשרויות ההשקעה האלה, הזהב הוא היחיד שיכול להיות משקל שכנגד לסערות בשוק ההון, וכאלה לא יחסרו אף פעם. הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מראה בדוח השבועי שלו ששילוב של פוזיציות זהב בתיק מניות משפר בו זמנית את התשואה ומקטין את סטיית התקן, קרי התנודתיות.

לזהב יש כמובן גם חסרונות. למשל הוא לא נותן ריבית למשקיעים, והחיסרון הזה בולט כשהריבית גבוהה והחזקה בזהב פירושה הפסד של ריבית אלטרנטיבית. אבל, עדיין יש סיבות טובות לרכוש פוזיציה בזהב. ובעניין הזה אני יכול להיתלות באילנות גבוהים - בבנקים המרכזיים שרוכשים בהתמדה טונות של זהב, ולא רק הם.

מבחינת התשואה שהזהב העניק למשקיעים, יש לו מקום טוב מאוד באמצע בין הכסף לבין הביטקוין. הוא סיפק תשואה של כ־66% השנה, לכ־4,340 דולר לאונקיה בתום 2025 - הרבה יותר מכל אפיק מרכזי אחר בשוק ההון. בשלוש שנים תשואת הזהב מגיעה ל־138% (לעומת 196% בכסף).

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות