על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● כותרות העיתונים | "ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה
1 מצרים מתחמשת בעזרתה של דרום קוריאה וזו קריאת אזהרה לישראל
מצרים מצויה בעיצומו של תהליך חימוש מהיר. בנשיונל אינטרסט נכתב כי "ההתעצמות הצבאית של מצרים מכוונת לישראל, שמלחמתה בעזה מציבה איום חמור על האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של קהיר".
החודש הציגה מצרים בתערוכת ההגנה המצרית 2025, "סוללת ארטילריה מלאה מדגם K9 ובה שישה תותחים מתנייעים K9A1EGY בקוטר 155 מ״מ, רכב אספקת תחמושת K10, ורכב פיקוד חדש K11 לבקרת אש".
מדיניות ישראל בעזה מאז ה-7 באוקטובר "מעוררה דאגה עמוקה בקרב הנהגות האזור ובמיוחד בקרב מנהיגי המדינות הקרובות ביותר לישראל, ובראשן מצרים. בממשלת מצרים קיים חשש מובן שישראל מנסה לדחוף את רוב הפלסטינים בעזה אל מחוץ לאדמותיהם, אל חצי האי סיני הגובל בישראל".
קהיר "אינה מעוניינת במשבר פליטים בשטחה. ישראל, מצדה, נראית אדישה לחששות המצריים". לכן, "מצרים מתחמשת מחדש ומחדשת את כוחותיה כדי להרתיע טוב יותר מהלכים ישראליים".
במקביל, דרום קוריאה משתפת פעולה עם קהיר ומחמשת את מצרים. השנה דרום קוריאה תעביר "טכנולוגיה, שבמסגרתה יסופקו מאות מערכות K9 ומערכות תמיכה נלוות". בנשיונל אינטרסט נכתב כי "השילוב של תותחי K9, מרכז לוגיסטי K10 ורכב פיקוד K11 מאפשר לקהיר לבנות לעצמה יחידת אש עקיפה מודרנית ועצמאית, המסוגלת לחשב במהירות ולבצע תקיפות ארטילריות מתואמות".
סוללות האריטילריה מדרום קוריאה קריטיות למצרים במיוחד בתרחיש עתידי "בחצי האי סיני". כעת "רכישת המערכת מדרום קוריאה מייצגת קפיצת מדרגה אמיתית ביכולות הצבא המצרי".
מתוך הנשיונל אינטרסט מאת ברנדון ג'יי. וייכרט, לקריאת הכתבה המלאה.
2"המשבר הגדול של טורקיה ב-2026 צפוי להיות - ישראל"
ב-2026 טורקיה צפויה לאמץ "גישה דיפלומטית חדשה וגמישה" ולתבוע "אוטונומיה אסטרטגית", אולם, היא תצטרך להתמודד עם המזרח התיכון המשתנה ובעיקר להתכונן להשפעות המלחמה בעזה ול"נוכחות ישראלית בסוריה", נכתב בדיילי סאבח.
מנקודת מבטה של טורקיה, סדרי העדיפויות הביטחוניים בסוריה "קשורים ישירות לא רק לביטחון הגבול ולמאבק בטרור, אלא גם לשאלה האם ארכיטקטורת המשילות שתתגבש בסוריה תייצר יציבות ארוכת טווח. הדגש על הכללה ואחדות לאומית אינו רק העדפה נורמטיבית, אלא מסגרת אסטרטגית בעלת רציונל ביטחוני".
בהקשר הזה, טורקיה צריכה להתמודד עם "ההשפעה המערערת של ישראל בסוריה".
בדיילי סאבח נכתב כי המבחן המכריע של טורקיה בהקשר הסורי יהיה "האטת תהליכי האינטגרציה, עמדת שחקנים חמושים מסוימים והאפשרות שהרפלקסים הביטחוניים של ישראל בשטח יכרסמו ביכולתה לייצר יציבות. לפיכך, 2026 בולטת כשנה שבה טורקיה תבקש לחזק הרתעה באמצעות 'איזון קשיח' בסוריה, ושבה יעמדו במבחן גם האילוצים על ישראל".
ב-2026 "הגורם הישראלי הוא שכבה קריטית לציר הביטחון הטורקי כולו", נכתב.
"במעבר מ־2025 ל־2026, התחרות בין טורקיה לישראל אינה מוגבלת עוד למתחים טקטיים בסוריה, אלא מתרחבת למזרח הים התיכון כולו. בתהליך בניית ארכיטקטורת הביטחון בסוריה, האוריינטציה הביטחונית של ישראל מתנגשת עם עדיפויות הביטחון והיציבות של טורקיה, מה שהופך את התחרות לגלויה ומסוכנת יותר", נכתב.
כעת על סף השנה החדשה, הטורקים יצטרכו לדעת כיצד לנווט נוכח שיתוף הפעולה המתהווה של ישראל-קפריסין-יוון. משום שציר זה מצמצם את "השפעת אנקרה על אזורי שיפוט ימי, אנרגיה ומסדרונות קישוריות. לפיכך, טורקיה אינה רק 'השחקן המתנגד' בציר זה; היא הפכה למשתנה המרכזי הקובע את הסיבה, הקצב והצורה של שיתוף הפעולה בין המדינות".
בנוסף, ב־2026 "הגורם הישראלי אינו משבר יחיד עבור טורקיה, אלא זירת תחרות רב־שכבתית שיש לנהל בו־זמנית ביבשה ובים. בהתאם, המעבר של ישראל ממדיניות ממוקדת־גאו־כלכלה (בעיקר אנרגיה) כלפי טורקיה בשנים 2016-2022, לעבר איזון צבאי ו'פרובוקציה צבאית' בתקופה החדשה, עלול להוביל לשבר חמור יותר מאי פעם בפרדיגמת הביטחון של אנקרה ולהסיט את המתח בין טורקיה לישראל מהציר הפוליטי לציר הצבאי".
מתוך הדיילי סאבח מאת מוראט ישילטאש, לקריאת הכתבה המלאה.
3"תומך BDS ואנטי-ציוני": הדוח החריף שעיריית ניו יורק מפרסמת לפני כניסתו של זוהרן ממדאני לתפקיד
אמש, (ד') פרסמה עיריית ניו יורק לראשונה את הדוח העירוני בנושא אנטישמיות, וזאת "על רקע שינויים משמעותיים הצפויים בהנהגת העיר", שתעבור לידיו של זוהרן ממדאני, פורסם באלגמיינר.
ראש העיר הנכנס ממדאני "הפך את האקטיביזם האנטי־ישראלי לאבן יסוד בקריירה הפוליטית שלו, והואשם בקידום רטוריקה אנטישמית".
הדוח שפורסם על ידי Mayor’s Office to Combat Antisemitism, מצביע על נתונים הקושרים בין "אנטי־ציונות לגלי אלימות אנטישמית היסטוריים", וזאת בהמשך ל"תפיסת עולמו של ממדאני ואנשיו".
"ממדאני, אנטי־ציוני, תומך נלהב בחרם על כל גוף הקשור לישראל. האשים שוב ושוב את ישראל ב'אפרטהייד' וב'רצח עם'; סירב להכיר בזכותה להתקיים כמדינה יהודית; וסירב לגנות במפורש את הסיסמה 'גלובליזציה של האינתיפאדה', המזוהה עם קריאות לאלימות נגד יהודים וישראלים ברחבי העולם", נכתב באלגמיינר.
הדוח מגנה את תנועת החרם של ה-BDS על ישראל, ש"ממדאני תומך בה" ואף כינה אותה "עולה בקנה אחד עם ליבת הפוליטיקה שלי". בדוח נטען כי "אנטי־ציונות היא אנטישמיות, עמדה שממדאני חולק עליה; ב־2021 אמר: 'אנטי־ציונות איננה אנטישמיות'".
בדוח נכתב שחור על גבי לבן כי "התוצאה המעשית של רטוריקה אנטי־ציונית היא דה־הומניזציה של ציונים (רובם המכריע של היהודים) ודה־הומניזציה של כלל היהודים. כאשר הציונות עצמה מוצגת כגזענית או בלתי־לגיטימית, יהודים הופכים למטרה לעוינות ולאלימות. דינמיקה זו מסבירה מדוע מתקפות על הלגיטימיות של ישראל מתואמות עם עלייה בתקריות אנטישמיות בתפוצות, הפוגעות ביהודים כולם ללא קשר לעמדותיהם הפוליטיות".
כמו כן, נכתב בדוח בחריפות כי "לממדאני ולממוניו במעבר השלטוני ובהנהלה היסטוריות של רטוריקה אנטישמית, תמיכה בארגוני טרור או זיקות לארגונים עוינים לישראל ולקהילה היהודית".
מתוך האלגמיינר מאת דיאון ג'יי. פייר, לקריאת הכתבה המלאה.