גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

32 אלף חביות ביום: החברה הישראלית שמצאה נפט באוקיינוס האטלנטי
צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

1"מכה לאינטרסים של איראן": כך לכידת הרודן בוונצואלה פוגעת בטהרן

ארה"ב תפסה אתמול (ש') את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ואישתו, אחרי שתקפה אתרים אסטרטגיים בעיר הבירה של ונצואלה, קראקס, וברחבי המדינה.

בדיילי טלגרף נכתב כי "דונלד טראמפ, שמואשם לעתים קרובות בידי יריביו בפינוק וחנופה לדיקטטורים, חיסל אחד מן העריצים הגרועים בעולם, ובתוך כך שלח גלי הלם אל מוסקבה, טהרן ובייג'ינג". בדיילי טלגרף נכתב כי "הסיבה האמיתית שארה"ב רצתה שמדורו ייעלם היא שהוא קשר יותר ויותר את ונצואלה לדיקטטורות וליריבות כמו איראן, רוסיה וסין, אשר חרף הסנקציות רכשו נפט ונצואלי וסיפקו סיוע צבאי". בנוסף, "מדורו דחף לדוקטרינה אנטי־מערבית" והצטרף למדינות כמו ברזיל, רוסיה, איראן, סין ודרום אפריקה.

כעת, בדיילי טלגרף נכתב כי הורדת הרודן בוונצואלה גורמת לרוסים לאבד זירה משמעותית, והאיראנים "איבדו בת־ברית מרכזית". במקביל, "סין איבדה מקור משמעותי לנפט מוברח, וכשהיא משחקת ברעיון הפלישה לטייוואן - קיבלה הצצה מקרוב ליכולותיו של הצבא האמריקאי".

בפוקס ניוז כתבו כי כעת "הקשרים בין איראן למדורו ספגו מכה קשה בעקבות המבצע האמריקאי ולכידת הדיקטטור הוונצואלי".

מומחים אומרים כי "ונצואלה שימשה מרכז פעולה לטרור איראני, לסחר בסמים ולהפגנת כוח באמריקה הלטינית". לכידת המנהיג "מהווה נסיגה הרסנית לבעלת־בריתה ארוכת־השנים של המדינה הדרום־אמריקאית, הרפובליקה האסלאמית של איראן".

ג’ייסון ברודסקי, מנהל המדיניות של United Against Nuclear Iran, אמר לפוקס ניוז כי "לכידתו של מדורו תהיה מכה לאינטרסים של איראן". ברודסקי הוסיף כי "איראן וחיזבאללה השתמשו בוונצואלה כמרכז מבצעי לטרור ולסחר בסמים".

לדבריו, "לאיראן הייתה גם שותפות צבאית עם קראקס, במיוחד בתחום המל"טים. לכן טהרן בוחנת את ההתפתחויות הללו בזהירות רבה. האינטרסים שלה באזור כבר נחלשו לאחר הבחירות לנשיאות בבוליביה, שהעלו לשלטון מנהיג מרכז־ימין שחידש את היחסים עם ישראל".

מתוך הדיילי טלגרף, מאת ג'יימס מורו. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הפוקס ניוז, מאת בנג'מן ויינת'ל. לקריאת הכתבה המלאה.

2הפורן פוליסי: התחזית למזרח התיכון ב-2026 קודרת

"ב-2025 שררה בוושינגטון תחושת אופטימיות ביחס למזרח התיכון", הושגה הפסקת אש בעזה, חמאס רוסן ואיראן וחיזבאללה-הפרוקסי שלה בלבנון נחלשו. אולם כעת, נדמה כי "ההתפתחויות המבטיחות הללו התנגשו במציאות הקשה של הפוליטיקה האזורית".

"האם משהו ב־2026 יכול להציל את ההישגים הראשוניים ולמנוע חידוש עימותים באזור הסבוך הזה? למרבה הצער, ההימור הבטוח הוא 'לא'", כך פורסם בפורן פוליסי בניתוח קודר למזרח התיכון של דניאל סי' קורצר, שגריר ארה"ב לשעבר במצרים ובישראל ואהרון דיוויד מילר, עמית בכיר ב־Carnegie Endowment for International Peace.

"חמאס, חיזבאללה ואיראן נחלשו אך לא הוכרעו. ישראל ממשיכה להפעיל כוח צבאי כדי לסכל ולמנוע פעילות עוינת בעזה, בלבנון ובסוריה, ואף מחזיקה שטחים בשלושת הזירות. הגדה המערבית מבעבעת, בעוד ישראל ממשיכה במדיניות דה־פקטו של סיפוח", נכתב.

ונדמה כי טראמפ "מאבד עניין בקלות" מהאזור. נכתב כי "נדמה שהוא שבע רצון מכך שהוסיף את המזרח התיכון לרשימת העימותים שלטענתו פתר, ונוטה לעבור לנושאים אחרים, כגון רוסיה ואוקראינה".

לפי הפורן פוליסי נראה כי גם בשנה הקרובה המצב בעזה יישאר על כנו: "חמאס אמנם נחלש, אך נותר הכוח הפלסטיני החזק ביותר בעזה", ו"שרידותו של חמאס בעזה ככוח פוטנציאלי משמעותי מאפשרת לממשלת ישראל לדחות כל דיון במדינה פלסטינית".

"האמת הלא נוחה היא שגם ישראל וגם חמאס נוחים יותר עם הסטטוס־קוו של עזה מפוצלת מאשר עם הסיכונים והלחצים הכרוכים בשינויו. בהקשר זה, 2026 עלולה להיראות מאוד כמו 2025: עליונות הסלמה ישראלית", נכתב.

גם בחזית הלבנונית "קשה לצפות להתקדמות כלשהי בפירוק חיזבאללה מנשקו. כמו חמאס, חיזבאללה נחלש אך לא הוכרע, והוא מנסה לשקם את עצמו. ממשלה לבנונית החוששת ממלחמת אזרחים וצבא לבנון מפוצל פנימית פשוט חסרים את הרצון והעוצמה לפרק לוחמי חיזבאללה".

למרות הכול, נכתב כי לישראל יש בשנה הקרובה הזדמנות היסטורית בגזרה הסורית. "מוקדם יותר השנה תיווכה וושינגטון בשיחות בין ישראל לסוריה על הסכם ביטחוני שהראו פוטנציאל משמעותי", נכתב. "הסכם ביטחוני ישראלי־סורי בתיווך אמריקאי יכול להפחית מתחים ולסייע לשרעא בזירה הפנימית, אך יידרש להבטיח נסיגה ישראלית מאזורים שנכבשו מאז סילוקו של אסד".

בגזרה האיראנית, ב-2026 יהיו "מתחים מבעבעים במשולש ארה"ב-ישראל-איראן. חידוש פעילות באתרי הגרעין של איראן עלול לעורר תקיפה ישראלית, וכך גם דיווחים על שיקום היכולת הבליסטית שלה".

מתוך הפורן פוליסי, מאת דניאל סי' קורצר ואהרון דיוויד מילר. לקריאת הכתבה המלאה.

3 "הפרצוף האמיתי של ממדאני התגלה ביום הראשון שלו לתפקיד"

ביום הראשון שלו בתפקיד ראש העיר ניו יורק זוהרן ממדאני ביטל את כל צווי הביצוע של קודמו בתפקיד אריק אדמס. ממדאני הסיר את אימוץ הגדרת האנטישמיות של International Holocaust Remembrance Alliance ואפשר מחדש קידום חרם, דה־השקעה וסנקציות (BDS) נגד ישראל מצד גופי עיריית ניו יורק. "מביטול הצווים נוטף ריח של אנטישמיות. יש דרכים טובות ודרכים רעות לפתוח כהונה, ואז יש הדרך שבה ממדאני עשה זאת. איום, נורא ומזעזע לא ממש מצליחים לתפוס את פיאסקו היום הראשון שלו", כך פורסם במאמר דעה של העיתונאי מייקל גודווין לניו יורק פוסט.

"שום יועץ פוליטי בהיסטוריה של בחירות ניו יורק לא היה ממליץ לראש עיר חדש לפתוח את כהונתו בעימות עם ישראל ולהוסיף ראיות טריות לחשד שראש העיר המוסלמי הראשון של העיר הוא אנטישמי", כותב גודווין.

גודווין כותב כי ביום הראשון שלו "ממדאני מסיר את המסכה וחושף את פרצופו האמיתי. כאשר בניו יורק מתגוררים יותר ממיליון יהודים, וכאשר ישראל, בעלת־ברית מרכזית של ארה״ב, נאבקת על הישרדותה מול טרוריסטים, זו דרך מוזרה ביותר לפתוח כהונה של ארבע שנים".

"הוא יכול היה, וצריך היה, לנצל את אור הזרקורים כדי לצאת בחריפות נגד מבריחי נשק, סוחרי סמים, רוצחים ואנסים; או נגד פוליטיקאים מושחתים, בתי ספר כושלים, איגודים חמדניים וביורוקרטים אטיים", אולם במקום זאת "בחר לפתוח במתקפה על ישראל".

"זו הייתה בחירה שנבעה כולה מעוינותו הוותיקה של ראש העיר החדש. אותו נימה של שנאה משתקפת גם באופן שבו חלק מיועציו גינו את ישראל, מבלי לבקר אפילו פעם אחת את האכזריות של חמאס, חיזבאללה, החות'ים ואיראן", כותב גודווין.

ראשית, ממדאני "לא הסתיר את עמדתו שלפיה לישראל אין זכות להתקיים כמולדתו של העם היהודי. כשנשאל בקמפיין אם הוא מקבל אותה כמדינה יהודית, ניסה להתחמק וטען שהוא תומך בישראל 'כמדינה עם זכויות שוות' לכל אזרחיה". לדברי גודווין זה מטריד מאוד והוא מכנה את היחס לישראל "סטנדרט כפול". ממדאני "מעולם לא גינה מדינות ערביות ומוסלמיות שבהן כמעט ואין אזרחים יהודים או נוצרים".

"המהלך הקודר של ראש העיר נראה בעיניי כצעד של חובבן יהיר, שנסחף בקסם הכוח. אם הוא חכם, הוא יבין שהמחיר שהוא משלם אינו שווה את הנר. כשהנושא ששולט בימיו הראשונים בתפקיד ומושך תשומת לב מהסוג הלא נכון, הוא עלול להפוך לכתם שחור מתמשך שירדוף את כהונתו. גרוע מכך, אני צופה שהוא יוזרק שוב ושוב ברעל של שנאת יהודים", מסכם גודווין.

מתוך הניו יורק פוסט, מאת מייקל גודווין. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

"פיטורי בינה מלאכותית הם עובדה מוגמרת, אבל אף אחד לא כותב על גיוסי העובדים"

ניטין מיטל, סמכות הבינה המלאכותית של דלויט, מסביר מדוע גל הפיטורים בענף הייעוץ והטכנולוגיה יוצר אשליה של משבר, איך ה־AI דווקא מגדילה תעסוקה בתחומים אחרים, ולמה הדיון האמיתי צריך לעבור משאלת הקיצוצים לשאלת הכישורים והצמיחה ● הוא משוכנע שישראל לא פספסה את המהפכה, אך מזהיר: "קשה לסטארט־אפים לגדול פה"

אתר בנייה במרכז הארץ. מבנייה של שכונות חדשות הדגש עובר להתחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

"את העיניים אפשר לעצום, את האוזניים לא": מה עושים עם הרעש מאתרי בנייה

הבנייה המואצת וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית, מובילים לכך שרעשי הבנייה הפכו למטרד חמור לתושבים ● הציבור סובל מבעיות בריאות, לחץ נפשי, שחיקה, חוסר שינה ואובדן ערך כלכלי של נכסיו, ולא תמיד זוכה להגנה מצד הרשויות ● מה אפשר לעשות? "אל תתנו לעיריות שלכם ולקבלנים להרגיש יותר מדי בנוח עם בנייה רועשת"

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

פוטנציאל הנפט הלא-ממומש של ונצואלה יכול להתהפך לטובת ארה"ב

ניהול גרוע של מונופול הנפט הממשלתי בידי נשיאי ונצואלה, הוגו צ'אבס וניקולס מדורו, וסנקציות אמריקאיות חסמו את "הזהב השחור" מלבוא לכדי מימוש ● כעת, בשל הפלת השלטון בוונצואלה, מזקקות הנפט בחוף הדרומי של ארה"ב יכולות להפוך לגורם מרכזי בעיבוד הנפט הזה לכדי מוצרי דלק לרחבי העולם

ניקולס מדורו ודונלד טראמפ / צילום: ap

סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי

לאחר מתיחות ממושכת ארה"ב תקפה אתרים אסטרטגיים בוונצואלה ● המהלך האמריקאי מסמן מעבר מאיומים ולחץ כלכלי לפעולה צבאית גלויה, על רקע ניסיון להכריע את משטר מדורו ולפגוע במקורות המימון שלו - ובראשם הנפט ● אז למה טראמפ תקף ולמה דווקא עכשיו, ומה יעלה בגורלו של מדורו? ● גלובס עושה סדר

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

מיליציות של אזרחים חמושים תומכי הנשיא מדורו יוצאים לרחובות / צילום: ap, Matias Delacroix

התגובות למהלך של טראמפ, ואיפה חוששים להיות הבאים בתור?

התגובות בעולם למהלך ההתקפי של ארה"ב על ונצואלה נעו בין גינויים חריפים מצד מתנגדי המדיניות האמריקאית, להימנעות מביקורת מצד מי שאמורים להיות בעלי בריתה של ארה"ב ● נשיא ברזיל טען בתגובה כי ארה"ב "חצתה רף מסוכן מאוד", ואילו באיחוד האירופי פרסמו הודעה מתונה שבה אמרו כי הם "בעד העברת השלטון בוונצואלה בדרכי שלום"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח, המתנה והעיקול מביטוח לאומי: איך הסתיים המאבק על הנכס?

ביהמ"ש קבע כי מקבל נכס במתנה שזכויותיו לא נרשמו, גובר על זכויותיו של נושה בעל עיקול - אם יוכיח כי פעל בתום־לב ● תביעת אחות־למחצה למחצית מנכסי ירושה נמחקה, והיא חויבה בהוצאות כבדות ● עובד שכינה קולגה "סוטה" לא חויב בפיצוי בלשון הרע, לאחר שנקבע כי ההתפרצות נבעה מהטרדה מינית ● 3 פסקי דין בשבוע

אושר כהן / צילום: ויקיפדיה

הדירה החדשה של אושר כהן בקריית ביאליק

הזמר אושר כהן רכש דירה בפרויקט המגורים החדש UPTOWN בקריית ביאליק ● איגוד הכדורסל מעמיק את שיתוף־הפעולה עם ארגון נכי צה"ל והמרכז לאימפקט יהודי ● במוזיאון ת"א לאמנות נפתחה תערוכת "שנת אפס" לציון 80 שנה לתום מלחמת העולם השנייה ● וזו הסמנכ"לית החדשה בתנובה ● אירועים ומינויים

שגיא דקל בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

"בקמפיין עם שגיא דקל חן אין ציניות אלא תקומה ותקווה"

בשבוע שעבר עלה בנק מזרחי טפחות בפרסומת בכיכובו של שגיא דקל חן - קמפיין מסחרי ראשון שבמרכזו נמצא שורד שבי. הביקורות לא איחרו לבוא ● בראיון בלעדי לגלובס מסבירה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק תרי ישכיל את הרציונל מאחורי המהלך, ומגיבה למקטרגים

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

גם דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישתה של הוט מובייל

חברת דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישת הוט מובייל, וזאת לאחר שפלאפון ופרטנר הגישו גם הן הצעות לרכישתה ● בשלב זה, רכישה פוטנציאלית של הוט מובייל ע"י דלק ישראל עשויה להתבצע באופן בלעדי על-ידה, אך ייתכן כי היא תבחר לעשות זאת עם שותפים אסטרטגיים

5 הערות על השנה ששברה את כל השיאים בשוק הגמל / צילום: Shutterstock

"שוק ההון התנתק מהכלכלה": האם אחרי שנה פנטסטית הגיע הזמן להקטין חשיפה למניות?

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים ● את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ ● ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

למחפשי רכב חדש: האם "אפס ק"מ" מתאים לכם?

אחרי שנים של מחסור ורשימות המתנה, המלאים המצטברים של היבואנים מחזירים את השליטה אליכם ● זה מה שיעזור לכם לנצל את מלחמת המחירים בשוק הרכב

כוחות צה''ל (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ

מזכ"ל האו"ם גינה את השעיית הפעילות של ארגונים בין-לאומיים בעזה ●  שגריר איראן לאו"ם פנה במכתב למזכ"ל וקרא לגנות את התבטאויותיו של טראמפ ● מייק פומפאו לשעבר שר החוץ של ארה"ב צייץ על רקע המחאות באיראן: "שנה טובה לכל איראני שנמצא ברחובות - וגם לכל סוכן מוסד שלצדם" ● האקרים איראנים: "פרצנו לטלפון של איילת שקד" ● משרד החוץ ממליץ לאזרחים ישראלים להימנע מהגעה לוונצואלה  ● דיווחים שוטפים 

מייסדי KOI, עמית אסרף, עידן דרדיקמן ואיתי קרוק / צילום: עומר הכהן

פאלו אלטו במגעים לרכוש את KOI הישראלית בכ־400 מיליון דולר

לגלובס נודע כי החברה מנהלת מו"מ עם סטארט-אפ הסייבר הצעיר KOI, לקראת רכישה ראשונה בישראל בעידן שאחרי עזיבתו של המייסד ניר צוק ● KOI גייסה כ־48 מיליון דולר בלבד במהלך שני סבבים, ובין לקוחותיה נמנות הענקיות מיקרוסופט וגוגל

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הפטורים והמסים: כל מה שכדאי לדעת על השכרת דירה

חובת הדיווח החדשה והקפאת תקרת הפטור מאיימות לשחוק את הרווח של בעלי הדירות, אך תכנון מס נכון יכול לחסוך לכם אלפי שקלים ● מניצול ההטבה למשכירים שהם גם שוכרים, ועד לבחירה בין המסלולים - אלו הדרכים לשמור על התשואה גם כשהחוקים משתנים

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר

לאחר הרכישה הרצליה מדיקל סנטר תהיה בבעלות קופ"ח כללית (40%), תשובה, יאיר לנדאו וכלל ביטוח ● בעקבות כך שואפים בבית החולים הפרטי להתרחב לרשת, והם לא היחידים שמנסים לעשות זאת