עורכי דין
אחרי תקופה ממושכת של שמרנות וזהירות בניהול ההוצאות, ענף עורכי הדין חוזר בהדרגה להעלאות שכר מדודות: בשנת 2025 טיפס שכרם הממוצע של עורכי הדין השכירים ב־2.4% לעומת 2024. מדובר בעלייה מתונה המאותתת על התאוששות מסוימת, לאחר שבשנת 2024 עמד שיעור הצמיחה בשכר על 1.5% בלבד, נתון ששיקף אז את שיא הקיפאון במגזר המשפטי.
לצורך השוואה, בשנת 2023 זינק השכר בענף ב־5%, כך שהנתונים הנוכחיים מעידים על חזרה למגמת עלייה, אך כזו שמתנהלת ללא קפיצות חדות ורחוקה משיאי העבר. עם זאת, יש לציין כי העלייה בענף המשפט עדיין נמוכה משמעותית מממוצע עליית השכר לשכיר במשק, שעמד על 4.5% במחצית הראשונה של 2025.
● כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?
● פילאטיס, מענקים וימים קצרים: משרדי עורכי הדין במרוץ על המתמחים
לפי סקר השכר השנתי של חברת ההשמה קודקס, השכר החודשי הממוצע של עורכי הדין טיפס מ־20,600 שקל אשתקד לכ־21,100 שקל בשנת 2025, בעוד השכר החציוני עלה ב־2.2% לרמה של 18,600 שקל.
קטנים ומנצחים
הסקר של קודקס, שנערך בחודשים אוקטובר־נובמבר 2025 בקרב כ־2,904 משתתפים, מצביע על העובדה שדווקא המשרדים הקטנים הובילו את עליות השכר. במשרדים המעסיקים עד 9 עורכי דין זינק שכר הצעירים ב־11%, ובשכבת הניסיון של 8-10 שנים נרשמה עלייה חדה של 12%.
במשרדים הבינוניים-קטנים (עד 39 עורכי דין) בלט תיקון מגמה דרמטי: עורכי דין בוותק של 6 שנים נהנו מעלייה של 8%, זאת לאחר שבאותה קטגוריית ותק (מעל 6 שנים) נרשמה ירידה דומה אשתקד.
מגמת השיפור לא פסחה על המשרדים הבינוניים, שם נרשמו עליות בדרגים הצעירים לצד התחזקות של 7% בשכבות הוותק הגבוה. במקביל, גם במשרדי הענק (מעל 150 עורכי דין) נשמרה מגמה חיובית: לצד עליות מתונות של 1%-2% ברוב שכבות הוותק, נרשמו עליות משמעותיות של עד 12% בשכבות ניסיון בכירות יותר (6 ו־8 שנים). נתונים אלה מסמנים התאוששות לעומת שכר השכבות האלה בשנת 2024, שאופיין בירידות קלות שלימדו על עצירה מסוימת בעליות השכר.
כל ההתחלות קשות?
הפערים בקו הזינוק נותרים יציבים. עורך דין מתחיל (לאחר הסמכה) במשרד גדול משתכר בממוצע כ־15.8 אלף שקל - פער של כ־4,800 שקל לעומת משרד קטן (11 אלף שקל). במשרדים הבינוניים והבינוניים־קטנים הפער מצטמצם ועומד על 1,900 עד 2,500 שקל לעומת משרדי הענק.
לדברי ליאת בן־צבי שבח, מנכ"לית קודקס, הענף עבר ב־2025 לניהול שכר ממוקד: "השכר חזר לשמש ככלי ניהולי, אך לא כמהלך רוחבי או גורף, אלא תוך בחינה נקודתית של תפקידים וצרכים מקצועיים. המשרדים מעדיפים התאמות מדורגות על פני שינויים דרמטיים".
מגמה זו מסמנת גם את התיקון בשכרם של עורכי הדין הוותיקים, שבניגוד לירידות הקלות שנרשמו אשתקד, מציג השנה נתונים יציבים המעידים.
ההייטק לא לבד
תחום ההייטק ממשיך להוביל את טבלת השכר עם ממוצע של כ־22.8 אלף שקל לעורכי דין בוותק של 5-3 שנים, אך הנתונים השנה מראים כי הצמרת הופכת צפופה יותר. תחום המשפט המסחרי הבינלאומי (כ־22.1 אלף שקל) עקף את שוק ההון (כ־21.9 אלף שקל), ובהמשך מדורגים תחומי המיסוי והמשפט המסחרי המקומי. בקצה השני של הטבלה נמצאים תחומי נזיקין וביטוח, שם השכר לדרגות ותק אלה עומד על כ־15.6 אלף שקל בלבד - פער של כ־7,200 שקל מההייטק.
לדברי בן־צבי שבח, התחרות על טאלנטים מתרחבת מעבר להייטק: "תחומים המחוברים ישירות לפעילות עסקית ורגולציה מתחזקים משמעותית". בולט במיוחד תחום הגנת הפרטיות, שזינק לרמת שכר של כ־22.5 אלף שקל (בוותק של 5-3 שנים), ולצידו רשמו עליות מרשימות גם תחומי המיזוגים והרכישות (כ־21 אלף שקל) והאנרגיה והתשתיות (כ־20.5 אלף שקל).
הנתונים חושפים פערים משמעותיים בהתאם לתחומי ההתמחות: בעוד שתחומים כמו נדל"ן, דיני עבודה וליטיגציה אזרחית מציגים שכר נמוך יותר בשלבי הקריירה הראשונים ומתכנסים לרמות ביניים בהמשך - בתחום הליטיגציה המסחרית הפערים בשכר הופכים למשמעותיים ככל שהוותק עולה. כך למשל, בעוד שעורך דין מתחיל בליטיגציה מסחרית משתכר כ־15.6 אלף שקל בממוצע, בוותק של 15-10 שנים השכר כבר מטפס לרמה של כ-30 אלף שקל.
זאת לעומת תחומי הנזיקין והביטוח, שנותרים בתחתית הטבלה לאורך כל מסלול הקריירה; גם לאחר 10-15 שנות ותק, השכר הממוצע בתחומים אלה נע סביב 20.8 אלף שקל בלבד - פער של כמעט 10,000 שקל בחודש לעומת עמיתיהם בליטיגציה המסחרית באותה רמת ותק.
שכר היועמ"שים מטפס
הסקר בוחן את שכר היועצים המשפטיים בתוך החברות, שם נרשמים פערים גדולים בהתאם לתחום הפעילות של הארגון. בראש ניצבים יועצי ההייטק, בשכר ממוצע של כ־41 אלף שקל בוותק של 15-10 שנים. מיד אחריהם - תחום הגנת הפרטיות, המטפס לשכר ממוצע של כ־39 אלף שקל באותו הוותק. להבא, מדורגים התחום המסחרי־בינלאומי והייעוץ הכלכלי (כ־33.6 אלף שקל) וכן תחום הנדל"ן המציג שכר ממוצע של כ־31 אלף שקל.
לדברי בן־צבי שבח, הנתונים מעידים כי השכר ב־2026 אינו פונקציה של ענף בלבד, אלא של חשיפה לרגולציה וסיכון: "תחום הגנת הפרטיות בולט ברמות שכר גבוהות בוותק הבכיר, כיוון שבארגונים רבים הוא כבר אינו 'נושא תומך' אלא שכבת קריטית המחברת בין משפט, אבטחת מידע ומוצר. התחרות על טאלנטים מתרחבת מעבר להייטק הקלאסי".