גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?

ברשות המסים קבעו נוהל להסדרה, שהיה עתיד להכניס מאות מיליוני שקלים למדינה ● נתונים שהגיעו לגלובס מגלים כי מאז דצמבר 2023 נגבו 31 מיליון שקל בלבד ● המשקיעים חוששים מדרישות חודרניות ומכסף שנותר "תקוע" מחוץ למערכת הבנקאית: "הנוהל לא עובד"

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek
מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

מאז פורסם "נוהל מסלול עוקף בנקים" לתשלום מס על רווחי קריפטו בדצמבר 2023, שילמו את המס רק שני נישומים, בסכום כולל של 31 מיליון שקל. שני נישומים נוספים נמצאים בתהליך להסדרת חוב מס בסך 25.7 מיליון שקל. הנתונים, שנמסרו לידי "גלובס", חושפים את כישלון המהלך: ברשות המסים העריכו עם השקת הנוהל כי הוא יניב מאות מיליוני שקלים כבר בחצי השנה הראשונה, אולם שנה וחצי לאחר מכן, מתברר כי המשקיעים אינם ממהרים לחשוף את רווחיהם - ולשלם.

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו
רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

"הנוהל לא עובד ואף אחד לא מופתע", אומר עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי וקריפטו. "למרות שהשוק מגלגל עשרות מיליארדים, רשות המסים מאפשרת לאנשי הקריפטו לשלם את המס אך להישאר עם קרן 'תקועה' מחוץ למערכת הבנקאית. הם לא יכולים להשתמש בכסף בארץ גם לאחר התשלום. מי יסכים לזה?".

המיליארדים האבודים

אחת הבעיות המרכזיות של שחקני הקריפטו היא שבמקרים רבים, הבנקים המסחריים בישראל מסרבים לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים. זאת, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או לטרור. לפי דוח הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מאות מיליוני שקלים "תקועים" מחוץ למערכת הבנקאית למרות רצון הבעלים לשלם מס. ברשות המסים אף מעריכים כי מדובר במיליארדי שקלים של מס שלא נגבה, בעיקר מרווחים שמומשו בשנים 2019־2020. על אף נוהל 411 של בנק ישראל מנובמבר 2022, שאסר על בנקים לסרב באופן גורף להפקדות קריפטו, הבעיה נותרה בעינה עבור מרבית השחקנים בשוק.

חוסר הנכונות של הבנקים לקלוט כספי קריפטו גלש למאבקים משפטיים שהגיעו עד לבג"ץ, בדרישה לחייב את המדינה לאפשר את תשלום המס מרווחים שנצברו בחו"ל. בתגובה, גיבשו רשות המסים ובנק ישראל את נוהל "עוקף בנקים", המאפשר הפקדה ישירה לחשבון הרשות בבנק ישראל.

הנוהל נכנס לתוקף בינואר 2024, ולמרות שיועד במקור לחצי שנה בלבד, הוא הוארך מאז מספר פעמים ונותר בתוקף עד היום. אלא שבשוק תוהים על פשר ההארכות החוזרות: שנה וחצי (ובמבט רחב יותר, שלוש שנים מתחילת המהלכים להסדרה) לאחר שהושק, הנוהל טרם מילא את ייעודו.

מלכודת המס

בשבוע שעבר קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת הכלכלה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים, בעקבות דוח מבקר המדינה ל־2024, במסגרתו הצביע המבקר על כך שהמדינה לא פועלת באפקטיביות על־מנת להגיע אל מיליארדי השקלים הטמונים בשוק.

במהלך הדיון הודתה רו"ח הילה גרטי, מנהלת מחלקת קריפטו ברשות המסים, כי "הנוהל לא עובד". לדבריה, "ניסינו להתחקות אחר למה הוא לא מוצלח כפי שצפינו, ולא קיבלנו סיבה קונקרטית. בסופו של דבר הוא מאפשר טכנית את כניסת הכספים ומצריך בדיקות שמקורם חוקי. אדם נורמטיבי לא צריך לחשוש מהבדיקות האלה".

רו"ח ועו"ד טל דננברג, סמנכ"לית fistokoin , חוקרת פורנזית, ומתמחה במיסוי מטבעות קריפטוגרפים, סבורה שהסיבות לכישלון הנוהל ברורות. "כשהנוהל פורסם הוא נועד עבור אנשים שדיווחו על רווחי קריפטו ולא יכלו לשלם את המס כי נחסמו על ידי הבנקים. אבל בנוהל מתייחסים למי שרוצה לשלם את המס כ'נחקר', ודורשים ממנו דרישות שמתאימות לחדר חקירות, ולא לדיווח רגיל של אדם סביר". לדברי דננברג, "הנוהל דורש לתת מידע שפוגע בפרטיות, כמו כתובות של כל הארנקים שיש לך. זה כמו הרשאת צפייה לכל החיים בחשבון הבנק. האם אדם שמדווח על הכנסות רגילות נותן הרשאת צפייה לכל חשבונות הבנק שלו? לא. אז למה פה כן?".

דננברג מוסיפה כי החשש המרכזי הוא אבטחת המידע: "האנשים האלה מפחדים שהמידע ידלוף לגורמים, ויחכו להם עם סכין מתחת לבית. היו לאחרונה בחו"ל מקרים של חטיפות ורציחות כי חוטפים רצו ארנקים". אולם הבעיה המשמעותית ביותר, לדבריה, היא היעדר הקורלציה עם המערכת הבנקאית: "גם אם שילמת מס, אתה עדיין לא יכול להשתמש בכסף כי הבנקים לא מקבלים אותו. אם הנישומים משלמים שומות ועדיין לא יכולים להכניס את הכסף לבנק, איזה תמריץ יש להם לבוא ולגלות את ההון שלהם?".

הבנקים נתונים לכללי ציות ואיסור הלבנת הון נוקשים. אם הם יאשרו ללא היכר, הם יתמודדו עם קנסות והליכים פליליים.

דננברג: "אנחנו לא מבקשים מהבנקים להכשיר הלבנת הון, אבל למה להערים קשיים? בשווייץ ובארה"ב מצליחים לעבוד מול הבנקים, ורק בישראל המגבלות מחמירות".

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי כהן

המודל האירופי

בעוד שבישראל הגבייה מדשדשת, באיחוד האירופי השיקו את תקנות ה־MiCA, שנועדו לייצר כללים אחידים. החל מסוף 2024, חברות קריפטו באירופה מחויבות לעמוד בתקנים, מה שמאפשר למערכת הבנקאית לקלוט את הכספים בצורה מוסדרת. דננברג מבהירה: "בישראל זה לא ככה, לכן המדינה לא רואה את כספי המסים".

אל הקשיים ברמת הנישום הפרטי מתווסף חסם נוסף: נוהל הקריפטו הנוכחי כלל לא חל על חברות. בימים אלו מתנהלת בבג"ץ עתירה שהגישו שתי חברות בתחום, המיוצגות על ידי עו"ד שאול ציוני. החברות טוענות כי רשות המסים חוסמת מהן את האפשרות להפקיד את תשלומי המס בחשבון הייעודי, וכך מונעת מהן להסדיר את פעילותן כחוק.

מדוברות רשות המסים נמסר: "מטרת הנוהל היא לאפשר לאזרחים שהפיקו רווחים חייבים במס לקיים את חובת התשלום. הנוהל הוארך לאור כניסתו לתוקף של נוהל גילוי מרצון, שיעמוד בתוקף עד 31.8.2026. אכן, כמות הפניות קטנה, אולם אין זה מצדיק ביטול - מהלך שימנע ממי שמבקש להגן על עצמו לקיים את חובתו החוקית. המידע הנדרש ממדווחים במסגרת הנוהל הכרחי לשם ביקורת, שמטרתה למנוע העברת כסף שנצבר באמצעים לא חוקיים. רשות המסים היא גוף שנמצא תחת בקרה של מערך הסייבר הלאומי. מערכות המידע עוברות בדיקות של הגנה מפני פריצות והונאות, ומערך אבטחת המידע של הרשות אף עולה על אלו של בנקים וחברות כרטיסי אשראי".

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

שלוש ענקיות תעופה מחדשות את הפעילות בישראל. אלה הקווים הראשונים שיחזרו

בלו בירד חוזרת לישראל כבר בשבוע הבא ● איתיחאד איירווייז הודיעה הבוקר על חידוש הטיסות בקו אבו דאבי-תל אביב החל מ-15 באפריל ● וויזאייר מאותת על הקדמת החזרה המתוכננת שלה ל-25 באפריל ופותחת באופן מדורג אפשרות לרכוש כרטיסים החל מתאריך זה ● השמיים נפתחים

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

הבית ברחוב ברנדייס 8 במרכז הכרמל בחיפה / צילום: איתי סיקולסק

עסקה נדירה: 10 מיליון שקל לבית עם 9 חדרים ובריכה בחיפה

הבית, שנמצא במרכז הכרמל, נבנה בשנות ה־50 אך עבר שיפוץ במיליוני שקלים, וכעת הוא נמכר תמורת 10 מיליון שקל ● מדובר בעסקה נדירה יחסית בשביל חיפה, שבה בממוצע מתבצעת בשנה רק עסקה אחת ברמת מחירים כזו

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס

המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 עדיין עושה מילואים

"במילואים אני ע' רמ"ט באוגדה 80, ישן באוהל ואוכל מנות קרב, בגיל 58. בסופי שבוע אני גם מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה" ● שיחה קצרה עם אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת־קרקעיים

טיל טומהוק משוגר מספינת טילים / צילום: ap, Kenneth Moll

הטיל שבארה"ב רוצים להקפיץ את הייצור שלו ב-1,200%

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ריינג'רובר ספורט 400SE דיינמיק / צילום: יחצ

למי שמוכן לשלם מעל 800 אלף שקל לרכב, זו כנראה בחירה טובה

ריינג'רובר ספורט SE400 דיינמיק, גרסת הטורבו-בנזין האמריקאית של סמל המעמד הבריטי, מציעה תא נוסעים מרווח וגבוה, אבזור מכובד ויכולת דינמית טובה ● המכונית הזאת יקרה ושותה דלק כמו שמפניה בחתונה, מה שלא מהווה מכשול בפני מאות רבות של לקוחות שוחרי סטטוס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט סגרה יום שביעי רצוף של עליות; אמזון ואינטל זינקו ב-5%

מדד S&P 500 ננעל ברצף העליות הארוך ביותר מאז אוקטובר 2025 ● העליות במחירי הנפט התמתנו ● אמזון שוקלת למכור את השבבים שלה לחברות אחרות ● אינטל בשיא של חמש שנים ● מאקרו בארה"ב: מדד ה-PCE ירד כצפוי ל-3%

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

מסילות הברזל של המאה ה-21: השואו הפך לתשתיות והון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

חברת הביטוח שתרוויח 60 מיליון דולר מעסקת הענק של ביל אקמן

מנורה מבטחים עשויה לרשום רווח של 60 מיליון דולר עבור מבוטחיה על השקעתה ביוניברסל מיוזיק בעקבות הצעת הרכש של ביל אקמן את ענקית המוזיקה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשקיע המפורסם הפיל מניה, ואז הגיע טראמפ

מניית פלנטיר עומדת במרכזן של קרב ציוצים בין נשיא ארה"ב שמאמין בה לבין המשקיע המפורסם שמהמר נגדה ● ומה הקשר למלחמת איראן?

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה נסגרה בשיאים חדשים; הדיווח שהפיל את המניות הביטחוניות

מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.9% ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  המניות הביטחוניות צללו בעקבות דיווח אופטימי על מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים בירידות קלות ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים

פיל אוכל מעץ המרולה / צילום: Shutterstock

שותים כדי לשרוד: על חיות שנהנות מדי פעם מאלכוהול ומה זה עושה להן

כשפירות מתחילים להירקב, תהליך טבעי יוצר שיכר באחוזי אלכוהול נמוכים, שקורץ למגוון רחב של בעלי חיים ● למה הם נמשכים אליו והאם זה פוגם להן בתפקוד?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: לאיראנים אין קלפים. הם בחיים רק בגלל המו"מ

דיווח בוול סטריט ג'ורנל: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון ● 4 ילדים נפגעו במטח לצפון, נפילה בבי"ס באזור כרמיאל ● נגד במילואים נפצע קשה ולוחם נוסף נפצע קל מוקדם יותר היום בדרום לבנון ● משעות הבוקר: ירי בלתי פוסק של חיזבאללה ליישובי הצפון • טראמפ תוקף את איראן בסדרת ציוצים ליליים: "זה לא ההסכם שיש בינינו" • גורם איראני טוען: "כל עוד ישראל ממשיכה בתקיפותיה בלבנון - המשא ומתן מושהה" ● עדכונים שוטפים

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2 ואנתרופיק

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

תל אביב / צילום: Shutterstock

הוועדה המחוזית כופה על חולדאי לתת יותר זכויות בנייה במרכז תל אביב

עיריית תל אביב הגבילה את תוספת זכויות הבנייה בתוכנית לרובעים 5 ו־6 לכ־390% לכל היותר - מה שגרר התנגדויות רבות מצד בעלי זכויות ● הוועדה המחוזית פרסמה עדכון לתוכנית, ובמרכזו הסרה של מגבלת אחוזי הבנייה

טל גינדי פרידמן / צילום: רמי זרנגר

טל גינדי הוציאה כבר 180 מיליון שקל על שיפוץ קניון הזהב: "יחזיר את עצמו"

מאז קיבלה את השרביט לקניון הזהב מאביה משה, הוציאה טל גינדי כ־180 מיליון שקל על שיפוץ נכס הדגל של אימפריית הנדל"ן ● בראיון חריג בנוף המשפחתי היא מדברת על הסיכון שבהשקעה, על האב שעדיין מגיע לחפש ליקויים ועל העלייה בהכנסות - בגלל המלחמה: "החג הכי חזק שלנו בשנים האחרונות"