עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
הלוואות במיליוני שקלים, חשד לעסקה סיבובית וסימני שאלה לגבי זהות בעל השליטה - זהו חלק מהתמונה המצטיירת מממצאי בדיקה שערכה רשות שוק ההון לגבי מעורבותה של חברת האשראי פיתגורס פיננסים בפרשת סלייס.
שמה של פיתגורס, בבעלות ובניהול אביב לוי, עלה במסגרת ההסכם שנחתם בשבוע שעבר בין המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, ובין סוכן הביטוח אמנון יעקובי, אחד ממארגני הקרנות שאליהן זרמו כספי החוסכים בחברת הגמל הקורסת.
● סלייס: נשללו הרישיונות של 7 סוכני פינברט שגייסו חוסכים לקרנות האדומות
● תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס
יעקובי התחייב בהסכם להשיב נכסים בשווי מוערך של כ-4.65 מיליון שקל ולוותר לעמיתי סלייס על הלוואות שקיבלו בהיקף של כ-20 מיליון שקל. לצד זאת, הוא הצהיר כי בשלב זה הסכום שאותו אינו יכול להשיב מכספי העמיתים עומד על לא פחות מ-14 מיליון שקל, שאותם הסוכנות שבבעלותו העניקה לפיתגורס כהלוואות לתקופות של 10 ו-15 שנים. ההסכם חשף כי רישיון האשראי של פיתגורס בוטל באחרונה.
כעת, המאבק שמנהלת פיתגורס נגד ביטול רישיונה שופך אור על השיטה שבה הפכה חברת האשראי החוץ-בנקאי לשחקנית בפרשה - למרות שלטענתה היא כלל אינה קשורה לאירוע. הממונה על שוק ההון, עמית גל, הודיע לפיתגורס בנובמבר האחרון על ביטול הרישיון שבו החזיקה מאז 2021 למתן אשראי, ועל דחיית בקשתה לרישיון מורחב למתן אשראי.
תשובות לא מספקות
סימני השאלה סביב פיתגורס החלו לצוף במהלך הבדיקה שערכה רשות שוק ההון לגבי הבקשה לרישיון מורחב. הרשות זיהתה כי פיתגורס קיבלה 14 מיליון שקל, שדרשה להבין מה מקורם, אך התשובות שקיבלה לא הניחו את דעתה.
בדיקה נוספת העלתה כי מקור המימון היה בכספים שהשקיעו עמיתי סלייס בקרנות אדומות שניהל יעקובי - אותן קרנות אלטרנטיביות בחו"ל, שאליהן ניידו מארגני הקרנות של סלייס, ובהם יעקובי, סכום מצטבר של 850 מיליון שקל, שנעלמו.
התמיהות רק התחזקו כאשר הרשות מצאה כי הכספים שגייס יעקובי עברו לפיתגורס במתכונת של הלוואות - ואז חזרו לעמיתים כהלוואות מתוך כספי החיסכון שלהם עצמם. זאת, כחלק מהמנגנון שאפיין את ההונאה בסלייס, ואשר במסגרתו מארגני הקרנות האדומות פיתו חוסכים לנייד את כספי הפנסיה שלהם לקופות גמל בניהול אישי (IRA) שניהלה סלייס, תמורת הלוואות שקיבלו בריבית נמוכה ובהליך אישור מהיר.
הרשות מצאה כי 67% מלקוחות פיתגורס הגיעו דרך סלייס, וכי 95% מאלה שהגיעו דרך יעקובי קיבלו הלוואות מחברת האשראי. עוד נמצא כי החוסכים הצטרפו לסלייס סמוך לקבלת ההלוואה. ברשות טוענים כי מדובר היה במהלך סיבובי, וכי הריבית שקיבלה פיתגורס על ההלוואות שהעניקה ללקוחות סלייס הייתה נמוכה עד פי 3.5 מהריבית המקובלת בשוק.
לפי הרשות, חוסר ההיגיון הכלכלי היה אמור להעלות את החשד של פיתגורס לגבי המהימנות של מקור הכספים, אך בשימוע שנערך לחברה היא לא סיפקה הסבר שהניח את הדעת.
בהחלטה לבטל את רישיון האשראי של פיתגורס כותב גל כי "החברה שימשה כצינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס, תוך שיתוף-פעולה, או לכל הפחות העלמת עין מכוונת", לגבי מקורות המימון. עוד נכתב כי "לא ניתן לקבל את טענת החברה כי פעלה בתום-לב ובלא סיבה לחשוד".
גל אינו עוצר כאן אלא קובע כי מי שמשך בחוטים בפיתגורס היה לא אחר מאשר יעקובי עצמו. ברשות מצאו סימנים לכך שיעקובי הכווין את פעילות פיתגורס באמצעות השפעה על מתכונת ההלוואות וזהות הלווים, ואף קיבל חלק מהכנסותיה של חברת האשראי מהלוואות (50% מהריבית עליהן). הצטרפות העמיתים שאת כספם גייס יעקובי לסלייס זמן קצר לאחר קבלת ההלוואה מהווה, לפי הרשות, סממן נוסף להשפעתו של יעקובי מאחורי הקלעים.
"איך יכלה לדעת?"
בפיתגורס הודפים את הטענות. בשבוע שעבר הגישה החברה עתירה מינהלית לבית המשפט בתל אביב נגד ביטול הרישיון, ובה היא טוענת כי אינה קשורה לפרשת סלייס, ואף מפנה אצבע מאשימה כלפי רשות שוק ההון.
"העותרת (פיתגורס, ע' ג') הייתה אמורה לדעת שקיימת התנהגות פסולה בסלייס? איך הייתה אמורה לדעת? אם הרשות לא ידעה, והיא הגורם האמון על כך... וזאת למרות שאינספור תלונות הוגשו לה בנושא, איך יכולה הייתה העותרת לדעת, מבלי שקיבלה ולו תלונה אחת? מדוע הרשות לא פרסמה התראה לציבור?", כך נכתב בעתירה שהוגשה על-ידי עו"ד עודד אופק ממשרד פירון.
לפי החברה, היא אינה מצויה אלא "במעגל החמישי של האירועים, שלא יכול להיות קשור לפרשת סלייס", בעוד שרשות שוק ההון, שהתרשלה בפרשה, בחרה "להשליך" על החברה את מה שהייתה צריכה לעשות בעצמה.
בפיתגורס מתרעמים על טענת הרשות שיעקובי שולט בפועל בחברה. בעתירה נכתב כי שוק האשראי מתנהל כך שמי שמפנה "ליד" לחברת אשראי זכאי לקבל ממנה נתח מההכנסות, כך שפרשנות הרשות כי מדובר בשליטה או בהשפעה אינה מעוגנת בחוק.
חלק מהמודל העסקי
עוד טוענים בפיתגורס כי הריבית הנמוכה שדרשה על ההלוואות לעמיתי סלייס היא חלק מהמודל העסקי שלה, המבוסס על גביית ריבית נמוכה תחילה, ואז השקעת הכספים במתן הלוואות בריבית גבוהה - מה שמאפשר לחברה ליהנות משיעור תשואה פנימי (IRR) גבוה יותר. ברשות סבורים כי הריבית הנמוכה היא זו שאפשרה מראש לפיתגורס להעניק הלוואות כחלק מהקשר עם יעקובי.
טענה נוספת העולה בעתירת פיתגורס היא שרוב הבקשות להלוואות שהגיעו דרך "לידים" מיעקובי בכלל נדחו, בעוד שברשות מסבירים כי המידע שסיפקה החברה בנושא היה חסר וחלקי.
מטעם פיתגורס נמסר בתגובה: "פיתגורס אינה קשורה לאירועי סלייס, והכללת שמה בהקשר זה מהווה עוול שאין לו בסיס. פיתגורס פעלה ופועלת אך ורק בהתאם להוראות הדין, תוך החלת כללי ממשל תאגידי מחמירים, והיא סמוכה ובטוחה כי בית המשפט יתערב בהחלטת הרשות. מצער כי הרשות, אשר כלל המידע הרלוונטי היה מצוי בידיה, ואשר הייתה יכולה להתריע בפני הציבור ולפעול מול הגורמים שנטלו את כספי העמיתים, כפי שעוד יתברר, לא עשתה כן בזמן אמת או בכלל, דבר שהיה חוסך גם את הצורך בניהול עתירה זו".
מרשות שוק ההון נמסר: "רישיון החברה נשלל בעקבות ממצאים חמורים בבחינת מקור הכספים וליקויים מהותיים בפרקטיקת מתן ההלוואות. הרשות תגיב לטענות במסגרת ההליך המשפטי, ותמשיך לפעול בהתאם לסמכויותיה לשמירה על כספי הציבור".