גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הסל של המדינה"? סימני השאלה שעולים מהתוכנית של ברקת

מטרת התוכנית שהציג משרד הכלכלה היא טיפול בסוגיית המחירים ברשתות באמצעות העמדת אלטרנטיבה זולה לצרכן ● בפועל עולות שאלות על יישום המהלך, האפקטיביות והמוצרים

סניף של רשת שיווק מקומית. יתמודדו במכרז? / צילום: טלי בוגדנובסקי
סניף של רשת שיווק מקומית. יתמודדו במכרז? / צילום: טלי בוגדנובסקי

ביום ראשון הציג שר הכלכלה ניר ברקת את תוכנית "הסל של המדינה". לפי המיזם, המדינה תגדיר סל של כ־100 מוצרים פופולריים, ורשת קמעונאית אחת שתזכה במכרז תתחייב למכור אותם במחיר קבוע לשנה. בתמורה, הרשת תזכה בקמפיין פרסומי בשווי של כ־50 מיליון שקל - שיכתיר אותה כבעלת "הסל של המדינה". המהלך מוצג כניסיון לעקוף את מגבלות הטיפול בהיצע, ולעבור להשפעה ישירה על התנהגות הצרכנים והיבטי הביקוש.

אלא שכבר כעת מתברר כי מדובר בצעד שמעורר לא מעט סימני שאלה כלכליים ותחרותיים. לא בכדי, במשרד הכלכלה אומנם דיברו על "עבודת מטה יסודית" שנערכה "במשך יותר מחצי שנה", אבל לא הציגו מודל דומה שנוסה בעבר בהצלחה במקום כלשהו בעולם.

גלובס עושה סדר בתוכנית, מטרותיה וסיכוייה להצליח.

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה
סמוטריץ' מתכנן לעקוף את ועדת הכלכלה של ביטן ברפורמת החלב

מהו הרציונל מאחורי הסל?

בממשלה מסבירים כי צעדים כמו פתיחת יבוא, הקלות רגולטוריות ופירוק חסמים לא הביאו לירידת מחירים מספקת, ולכן נדרש מנגנון שמפעיל לחץ מלמטה, דרך הצרכן. הסל שהוצג, שמכיל ברובו מוצרים פופולריים מספקים ומותגים מובילים, אמור לגרום לצרכנים לנתב את הקניות לרשת הזוכה במכרז, והמתחרות ייאלצו להגיב ולהוריד מחירים.

אלא שבפועל, המדינה לא רק משקפת מחירים, אלא גם קובעת סל ייחוס שעומד על סך 1,472 שקל. הבעיה היא שאין דבר כזה סל ישראלי, כפי שמציינים המומחים בהמשך.

בנוסף, הסל האחיד מנסה להחליף את התחרות בין הרשתות. במקום שכל רשת תתחרה על תמהיל המוצרים שלה, היא נמדדת ביחס לסל שנקבע מלמעלה. מעבר לכך, קשה להבין מדוע הממשלה צריכה לסבסד ולתמרץ ישראלים לרכוש מוצרים עתירי־סוכר.

האם הסל משקף את הצרכן?

בין המוצרים שמופיעים ברשימת ה־100 ניתן למצוא את קליק, קורנפלקס, אצבעות קינדר, בירה קורונה, בירה סטלה ארטואה, חטיף דובונים, אפרופו, תפוצ'יפס, נשנושים שמנת בצל, ביסקוויט פתי בר 500 גרם, קוקה־קולה זירו וקוקה־קולה רגילה, ממרח נוטלה ושוקולד מריר.

"סל הצריכה משתנה לפי גיל, מצב סוציו־אקונומי, אזור מגורים ועונה", מסביר פרופ' אביב גאון, מומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת רייכמן. "מוצרים שנרכשים בפסח לא זהים לאלה שנרכשים בראש השנה, ומותגים מסוימים לא ניתנים להחלפה עבור חלק מהצרכנים. לנסות לתפור סל שמתאים לכל הצרכנים במדינת ישראל זה מודל שלא יכול לעבוד".

"זה ניסיון להלחים שני מנגנונים שונים יחד", מסביר עו"ד גולן קנטי, שותף וראש תחום דיני תחרות ורגולציה במשרד נשיץ ברנדס אמיר. "לחבר כלכלה חברתית עם תהליכי פיקוח מחירים - זה לא תמהיל טוב. הוא יכול ליצור יותר השפעות שליליות מאשר חיוביות".

איך ישפיע הסל על התחרות?

במצב רגיל, התחרות בין הרשתות הקמעונאיות מתנהלת יומיום. רשת אחת מוזילה עוף, אחרת משחקת במחירי החלב, ושלישית בונה מבצעים עונתיים. כל שינוי במחירי התשומות או בשרשרת האספקה, מתורגם למחירים על המדף. "הסל של המדינה" משנה למעשה את הדינמיקה. כלומר, רשת אחת ננעלת למחיר קבוע של עשרות מוצרים לשנה שלמה, בעוד מתחרותיה נשארות גמישות להנגיש סל זהה לצרכנים.

"אם מחיר התובלה יורד או יבואן מוזיל עלות, הרשת הזוכה לא תמיד תוכל להגיב", מוסיף קנטי. "לעומתה, רשת שלא זכתה, תוכל להוזיל נקודתית ולהציע סל אטרקטיבי".

מומחה בכיר לתחום ההגבלים העסקיים מוסיף כי "נוצרת פה תחרות א־סימטרית, שלא בהכרח מייצרת הוזלה רחבה ומתמשכת".

"כדי שהמיזם הזה יעבוד בישראל לאורך זמן חייבים להתקיים שלושה תנאים ברורים", מסביר מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ האסטרטגי־שיווקי Success Code. "צריך פיקוח רציף ומתמשך, ולא קמפיין חד־פעמי, סל דינמי שמתחלף ומתרחב כדי למנוע משחקים על כמה מוצרים בודדים, ושקיפות מלאה לציבור שתיצור לחץ תחרותי אמיתי בין הרשתות. בלי שלושת התנאים האלה זה רק ייראה טוב בכותרות, אבל לא יורגש באמת בכיס של הצרכנים".

האם הרשתות ייגשו למכרז?

השאלה הגדולה היא האם הרשתות הקמעונאיות בכלל ייגשו למכרז. בימים אלה הרשתות שעומדות בקריטריונים שהציב משרד הכלכלה בוחנות את השתתפותן. משיחות שניהלו בכירים ברשתות עם גלובס, נדמה שאינן נחפזות להחליט.

מומחים עימם שוחחנו טוענים כי ייתכן שחלק מהרשתות ייבחנו פנייה להליך מנהלי מול משרד הכלכלה, שבו יטענו לבעייתיות המבנית של המכרז. זאת מאחר שמראש נקבעה בו העדפה לסל אחיד. כך רשתות אחרות לא יזכו לפידבק חיובי אם יימכרו מוצרים בזול. המכרז גם מגביל את המשתתפות לאלה שיש להן לפחות 40 סניפים.

האם ניתן לתמרץ אותן כספית?

בנוגע למענק המוצע, מימון קמפיין פרסומי בשווי 50 מיליון שקל - המהלך עצמו אינו מהווה ככל הנראה בעיה משפטית. מדובר בדוקטרינה מתקדמת של פיקוח מחירים באמצעות יצירת תמריצים ומכרז. עם זאת, כלכלית, מדובר בחזרה לכלי ותיק שלא הוכיח את עצמו בעבר.

משרד הכלכלה: "אינטרס ציבורי מובהק"

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "עבודת המטה שנעשתה לגיבוש מיזם 'הסל של המדינה' כללה שיח עם גורמים בענף, לצד קבלת נתונים וולונטריים מרשתות קמעונאיות, לגבי דפוסי הצריכה והמוצרים הנמכרים ביותר. עם זאת, חשוב להדגיש: המדינה אינה מעצבת את המהלך לפי אינטרס של רשת כזו או אחרת, אלא לפי אינטרס ציבורי מובהק - הורדת יוקר המחיה והגברת התחרות.

"הסל אינו מתיימר להתאים אישית לכל אזרח, אלא לשקף סל צריכה ממוצע ורחב ככל שניתן. גם לאחר ההכרזה, המשרד ממשיך בדיאלוג עם השוק, וההליך בנוי כך שיאפשר הערות, התאמות ולמידה בתנועה".

עוד כתבות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס