ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה ניר ברקת הציג היום (א') במסיבת עיתונאים את פרויקט "הסל של המדינה" - יוזמה ממשלתית שנועדה, לדבריו, לבלום את יוקר המחיה דרך מחירי המדף ברשתות המזון.

מדובר בסל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר. הסל יוצע ללקוחות ברשת אחת שתיבחר במכרז, ויוכרז כ"סל של המדינה" תוך מספר שבועות מהיום.

בין המוצרים ברשימת ה-100 שפרסם משרד הכלכלה נמצאים אורז פרסי סוגת, 8 יחידות פיתות אנג'ל, מגבוני האגיס, ביסלי גריל 70 גרם, פתי בר אסם 500 גרם, גבינת שמנת נפוליאון 28% 200 גרם, גבינה קשה 28% פרוסה 400 גרם, חלב טרה נטול לקטוז 1% שומן, ליטר ריוויון 1.5% שומן, קוטג' טרה 5% 250 גרם, מגבות מטבח של ניקול ועוד.

● לרשימה המלאה של 100 המוצרים ב"סל של המדינה"

המועמדות הרלוונטיות להגשה לקול הקורא הן הרשתות הקמעונאיות הגדולות, להן יותר מ-40 סניפים בפריסה ארצית: שופרסל, רמי לוי, קרפור, יוחננוף, ויקטורי ומחסני השוק.

לפי המתווה, הסל יורכב ממוצרי מזון ותמרוקים, ללא טבק, אלכוהול ותוצרת חקלאית (ירקות ופירות, חלב, חמאה וביצים), וייקבע על בסיס נתונים שאספה חברת סטורנקסט עבור משרד הכלכלה.

● המותג הפרטי אולי מוזיל את הסל - אבל מייקר את המותגים
● יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

"חיסכון של כ-2,000 שקל בשנה למשפחה"

מחירו של הסל ייגזר מהמחיר הזול ביותר שנמצא בקרב כ-30 רשתות בארץ, ויעמוד סביב ה-10% של הממוצע הנמוך בקרב אותם מוצרים. הרשת שתזכה במכרז תתחייב למחיר אחיד של רשימת המוצרים בכל סניפיה.

השר ברקת הציג את גובה סל המוצרים המינימלי, שנקרא סל הייחוס, וגובהו הוא 1,472 שקל. "אנחנו רוצים לחזק את הצרכן באמצעות הבחירה שלו לחזק את הקמעונאים שנותנים לו את הסל המשתלם ביותר", אמר ברקת. "היעד שלנו זה 100 מוצרים שהם הנמכרים ביותר במדינה, חוץ ממוצרים במשקל שהם תוצרת חקלאית, אלכוהול וטבק".

לפי נתונים שנאספו במשרד הכלכלה על-פי חוק השקיפות, מחקר של חברת סטורנקסט ונתוני אתר השוואת המחירים CHP, הצרכן משלם קרוב ל-10% יותר על הסל הבסיסי גם ברשתות הדיסקאונט. למעשה, על-פי נתוני משרד הכלכלה אותם הציג השר, יכולים להיחסך כ-2,000 שקל בשנה למשפחה, אם תבחר לקנות מוצרים מ"הסל של המדינה".

הקמפיין לרשת שתנצח במכרז יהיה בגובה של 50 מיליון שקל, ויותאם לה אישית, כך לדברי השר. "כשהממשלה אומרת את זה על רשת מסוימת, יש לזה משמעות גדולה", הוא הוסיף. "אני קורא לצרכנים - תהיו עירניים. אנחנו צריכים לעבוד על תחום הביקושים ולתגמל את מי שעוזר להוריד מחירים".

בשוק מרימים גבה

אלא שבשוק הקמעונאות התגובה הראשונית הייתה בעיקר הרמת גבה. בשלוש מהרשתות הגדולות שעומדות לכאורה בקריטריונים - שופרסל, רמי לוי ומחסני השוק - אמרו לגלובס כי הם לא מכירים לעומק את פרטי הקול הקורא, וכי המהלך לא הוצג להם מראש.

גם ברמה העקרונית, ספק אם סל מפוקח אחד מסוגל לשנות דפוסי תמחור בענף שמורכב מאלפי מוצרים. ניסיון העבר מלמד כי מהלכים מהסוג הזה נוטים להישאר נקודתיים: הרשת הזוכה נהנית מחשיפה וממיתוג, הצרכנים נהנים ממחירים נמוכים בחלק קטן מהמוצרים - ובמקביל המחירים מחוץ לסל ממשיכים לעלות בהדרגה.

בשוק מזכירים כי התערבות ישירה במחירים, גם כשהיא עטופה במכרז, עלולה לייצר עיוותים - החל מהסטת רווחיות למוצרים אחרים ועד לצמצום מגוון.

הרשתות: לא התייעצו איתנו

ברשתות השיווק לא מתרשמים, בלשון המעטה, מההצהרה של שר הכלכלה ברקת על יוזמת "הסל של המדינה". הרוב המכריע של הרשתות הגדולות, שעומדות בקריטריונים להתמודדות על הקול קורא, לא הכירו בכלל את היוזמה המתוכננת.

בשיחה של גלובס עם רשת קמעונאית מרכזית שעומדת בקריטריונים להתמודדות על הקול הקורא (כלומר, יותר מ-40 סניפים בפריסה ארצית), נמסר כי לא השתתפה בעבודת המטה של משרד הכלכלה להכנת רשימת 100 המוצרים, ולא נועצו איתה כלל.

שתי רשתות שונות נוספות שעומדות בקריטריונים להתמודדות על המכרז החדש טוענות כי היוזמה נודעה להם מהתקשורת, וכי ייקח להם זמן לקרוא, להבין ולהתכונן אליה.

"נבחן את הקול הקורא, ובהתאם למה שכתוב שם נחליט אם לגשת למכרז או לא", מסר בכיר באחת מרשתות השיווק. "אנחנו לא יודעים להתייחס לדברים בלי שצללנו לנתונים לעומק", הוא מוסיף, "וחבל לנו שלא טרחו לכנס את כולנו מראש ולספר לנו שזה מה שמתוכנן. היינו מנסים להציע רעיונות משלנו - אולי אפילו לעזור במשהו".

"עוד מאותו הדבר"

בשיחות אחרות, מספר בכירים ברשתות השיווק אמרו כי אין בשורה של ממש בדברים, וזה נראה "עוד מאותו הדבר". אחד מהבכירים אמר לגלובס כי אין היגיון בהפקת רשימה של 100 מוצרים שכולם משתייכים לספקים הכי יקרים על המדף. ישנם, לדבריו, ספקים קטנים אחרים שיכולים לספק את אותו סוג של מוצר, במחיר מוזל משמעותית או בעזרת חלופות שונות דרך המותג הפרטי.

רשימת 100 המוצרים ב"סל של המדינה", שבתוכה נכללים לא פחות מ-20 חטיפים ומיני ממתקים, ככל הנראה מובילה בפופולריות, אבל על-פי אותם בכירים לא מהווה פושבאק אמיתי לסוגיית יוקר המחיה והוזלת סלי הקניות למשפחות ש"חיות על השקל".

לסיכום, טרם ברור אם הרשתות הגדולות ייגשו למכרז ויתמודדו על תואר "הסל של המדינה", אבל אין ספק שבשבועיים הקרובים יצטרכו במשרד הכלכלה לענות על שאלות רבות של הקמעונאים, לפני ההכרזה על הרשת הזוכה שצפויה בתוך כחודש מהיום. השאלה האמיתית היא האם הפעם, בניגוד ליוזמות קודמות, "הסל של המדינה" יהפוך לכלי צרכני עם שיניים - או לעוד מהלך עם כותרת גדולה ותוחלת מוגבלת.

לובי 99: "פתרון פלסטר"

ארגון לובי 99, הלובי הציבורי, מסר בתגובה: "צר לנו ששר הכלכלה החליט שוב לקדם פתרון פלסטר שמתעדף יחסי ציבור על מהות, במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית של יוקר המחיה - ריכוזיות יתר בשוק המזון.

"בסופר ממוצע יש עשרות אלפי מוצרים. הורדת המחירים ל-100 מוצרים בלבד על חשבון העלאה של כל השאר, תסייע אך ורק לרשת הגדולה שתוכל להרשות לעצמה לספוג הפסדים על אותם מוצרים לזמן קצוב, כדי לזכות בקמפיין שיווקי שימומן מכספי המסים של הציבור.

"כדי להתמודד עם יוקר המחיה נדרשים פתרונות עומק, וזו לא הפעם הראשונה שהשר ברקת מוכיח שהוא מעדיף מסיבות עיתונאים על פני עבודת מטה מסודרת".