פאנלים סולאריים / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל
חקלאי המושבים יוכלו להקים שדות סולאריים בסמוך לביתם מבלי לשלם היטל השבחה - כך קובעת חוות־דעת משפטית חדשה של מינהל התכנון. מהלך זה צפוי להסיר את החסמים האחרונים להקמת מתקנים סולאריים במושבים, ויכול להסתכם ברמה הארצית בעד 6 גיגהוואט של ייצור סולארי - שווה־ערך לתחנות כוח שלמות.
● יש לכם גג סולארי? אתם עומדים לקבל דרישת תשלום של אלפי שקלים
● פוטנציאל הנפט הלא-ממומש של ונצואלה יכול להתהפך לטובת ארה"ב
חוות־הדעת שהגישה יועמ"שית המינהל, עו"ד אפרת ברנד, לבקשת הרשויות המקומיות, פוטרת את בעלי החלקות מדמי השבחה שעלולים להגיע למעל 100 אלף שקל לדונם -מה שמעשית היה תוקע יוזמות כאלה. במקום זאת, ישולם לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) "חלף היטל השבחה" בעלות ממוצעת של 30 אלף שקל לדונם, ורמ"י תפצה בתורה את הרשות המקומית על חלק מההפרש.

על־פי התקנות החדשות, כל בעל קרקע יוכל להקים מתקן סולארי של עד דונם אחד ובהספק של עד 200 קילוואט ב"חלקה א'", שכוללת את מבנה המגורים, מבני משק וחקלאות. חלוקה זו ייחודית למושבים, בעוד שיוזמה של הקיבוצים להגדיל את הייצור הסולארי הקרקעי נבלמה לאחרונה על־ידי הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים, בשל רצון למנוע צמצום של קרקע חקלאית.
"ההיטל מנע הקמת מתקנים סולאריים"
על־פי משרד האנרגיה, מדובר בבשורה עצומה. רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד, אומר כי "הייצור סולארי בחלקות א' משמעותי מאוד, אלא שהיטל ההשבחה מנע יישום המוני של הקמת מתקנים סולאריים. ביטולו מאפשר את הכלכליות של היוזמה".
בהנחה שיש כ־30 אלף משפחות עם חלקות א' בארץ, וכל אחת יכולה להקים עד 200 קילוואט סולארי, מדובר על פוטנציאל של עד 6 גיגהוואט הספק חשמל. "אפילו אם רק 5,000 משפחות יבחרו בזה, עדיין מדובר על עוד ג'יגהוואט שלם של הספק שחלקו קרוב לאזורי הביקוש. וכמובן, יהיה ניתן לשלב אגירה", אומר אייפר. לשם השוואה, תחנות כוח קונבנציונליות חדשות מגיעות להספק של כ־800 מגהוואט.
מהמהלך צפויות גם להרוויח חברות האנרגיות המתחדשות. שותפות נחלה סולארית נופר אנרגיה, שהובילו מספר פרויקטים ב"חלקות א'", כולל כאלה במושבים באזור המרכז, מספרים ש"שותפות נחלה סולארית נופר אנרגיה הקימה את המערכות הראשונות בחלקות א'", ולדבריהם השותפות הזאת היא זו ש"פעלה להוצאת חוות משפטית אשר סללה את הדרך לביטול הדרישה להיטלי השבחה בחלקות א'".
בניגוד לשדות סולאריים מסחריים גדולים, שצריכים להתחרות ראש בראש באותו השוק מול היצרנים הקונבנציונליים, מתקנים קטנים יחסית כאלה מקבלים תעריף אחיד מרשות החשמל (37 אגורות לקוט"ש). מדובר בסכום נמוך מזה שמקבלים בעלי הגגות הסולאריים הקטנים (48-54 אגורות לקוט"ש) אך הרבה יותר מאשר 7-20 אגורות שמקבלים שדות מסחריים גדולים.
נראה כי למרות שהרשויות יפסידו את היטל ההשבחה, בתנועת המושבים מביעים תמיכה במהלך. משרד החקלאות, לעומת זאת, מביע שוב ושוב בשנים האחרונות התנגדות להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים על חשבון שטחים חקלאיים. עם זאת, במשרד האנרגיה מקדמים מתקנים אגרו־וולטאיים (שילוב של סולארי עם גידול חקלאי) בחלקות א', שלא יצריכו לוותר על הייצור החקלאי.
בכל מקרה, גם אם תהיה התנגדות, למינהל התכנון יש את הכוח להתגבר על החלטות של רשויות מקומיות דרך רשות הרישוי הארצית, שכפי שפורסם בגלובס, קבעה לאחרונה תקדים כזה בשדה סולארי בצפון שעוכב על־ידי רשות מקומית.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "לנוכח יעדי הממשלה להגדלת התוצרת המקומית בשליש בעשור הקרוב, ומנגד גריעת הקרקעות החקלאיות מידי שנה, ככלל, עמדת המשרד היא כי קרקע חקלאית אינה יכולה לשמש לשדות סולריים, ויש לקדם מתקנים באמצעות דו שימוש, פתרון המשלב אנרגיה וחקלאות באותו תא שטח. פתרון זה קיים גם במקרה הנדון".