דרושים מנכ"לים שינהלו את פרויקטי התשתית של ישראל. הדרישות: עמידות להתערבויות פוליטיות בלתי־פוסקות ויכולת הישרדות מול ועדי עובדים דומיננטיים. התוצאה: בשדרות הניהול של החברות הממשלתיות נפערו "חורים" עמוקים, שנותרים מיותמים זה זמן רב.
● מרמ"י ועד הביטוח הלאומי: כיסאות ההנהלה שנותרו ריקים
● פרויקט המטרו מתקרב לשוק ההון: נת"ע בוחנת גיוס חוב בבורסה
● הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה
בשנה האחרונה נרשמה עזיבה של מנהלי חברות ממשלתיות - חלקם בתום קדנציה וחלק לאחר התנגשויות עם שרים, יושבי־ראש או ועדי עובדים. הניסיון לאייש את השורות עולה בתוהו: התפקידים הפכו לקורבן של מאבקים פוליטיים; יש ניסיונות למנות מקורבים; לפעמים, המינויים לא מתאימים ומתקשים לעבור את משוכת ועדת המינויים; במקרים אחרים, יושבי־ראש הדירקטוריון, שאמורים להוביל את המינוי, מכהנים בעצמם כממלאי־מקום זמניים.
לא עולים על הרכבת
דוגמה מובהקת לכך היא חברת רכבת ישראל: המנכ"ל שייבחר ינהל מיליארדי שקלים - תקציב שרק יגדל עם התקדמות תוכנית פיתוח המסילות, שנאמדת ב־50 מיליארד שקל ונמצאת כרגע בראשיתה. סיפורו של המנכ"ל היוצא, שיקו זאנה, ממחיש את המלכוד: הוא התפטר ביולי האחרון אחרי שנתיים בלבד, כשמקורות בענף מצביעים על חוסר יכולת לנהל את החברה תחת צלו של ועד העובדים הדומיננטי. המעבר היה צורם במיוחד: בלילה שבין עזיבתו לכניסת ממלא־מקומו, רכבת משא רמסה כבלי חשמל וגרמה לשיתוק תנועת הרכבות.
דוח ביקורת של הדירקטוריון שפורסם בעקבות המחדל חשף כשלים חמורים שעל פי הדוח "יכלו לעלות בחיי אדם". אגב, מי שחיבר את הדוח החריף הוא מנכ"ל נת"ע לשעבר, יהודה בר און. לגלובס נודע כי תוך כדי עבודת ועדת הבדיקה, קיבל בר און הצעה מיו"ר הדירקטוריון משה שמעוני להתמנות למנכ"ל הקבוע של הרכבת - אך הוא סירב. גם איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע הנוכחי, השיב בשלילה להצעות דומות.
זאת ועוד: לגלובס נודע כי בממשלה מוטרדים מחוסר ההיענות המופגן של "פיגורות" בתחום התשתיות לגשת למכרז הרשמי. בשוק התחבורה מקובל שהמכרז הוא שלב פורמלי שמתפרסם רק לאחר שישנם מועמדים מוסכמים "בכיס"; הפעם, המכרז פתוח, אך נראה שאין מי שרוצה לגשת.
חוצה ישראל כמשל
בחברת "חוצה ישראל" התמונה דומה: המנכ"ל הודיע על פרישתו כבר ביולי האחרון, תוך הבהרה כי יישאר בתפקידו עד למציאת מחליף - אלא שבפועל הליך האיתור ליורשו טרם החל. קודם להודעת הפרישה נקלע דירקטוריון החברה לעימות חזיתי מול רשות החברות, לאחר שהאריך את כהונת המנכ"ל ללא תיאום; זאת בשעה שברשות שקלו לסגור את החברה ולאחד את פעילותה עם "נתיבי איילון".
הוואקום הניהולי מחמיר בשל היעדר יו"ר דירקטוריון קבוע מאז סיום כהונתו של רוני מילוא בשנה שעברה. הדירקטוריון בחר לתפקיד את בני כשריאל, לשעבר יו"ר סיעת הליכוד בשלטון המקומי, ששמו עלה לאחר שמועמדותו לשגריר באיטליה ובהונגריה לא צלחה. אף שהשר דודי אמסלם מקדם את המינוי, הוא טרם אושר ונחתם סופית. ללא יו"ר קבוע בראש השולחן, הסיכוי להניע תהליך איתור רציני למנכ"ל חדש נראה מאתגר.
משבר אנרגיה ניהולי
המחסור במנכ"לים לא פסח גם על חברות האנרגיה הממשלתיות. במוקד נמצאת חברת "נגה" (ניהול מערכת החשמל), שמתנהלת כבר שנה ללא מנכ"ל קבוע מאז התפטרותו של שאול גולדשטיין. עזיבתו של גולדשטיין הגיעה עקב עימותים מול היו"ר דאז, סמי תורג'מן (שפרש אף הוא על רקע דוחות ביקורת חריפים של רשות החברות). לתפקיד היו"ר במקום תורג'מן מונה טל בסכס, שהגיע מניהול החברה למתנסים - ופינה שם כיסא מנכ"ל שטרם אויש. בינתיים, נגה מנוהלת על ידי ממלא־מקום, והמכרז לבחירת מנכ"ל קבוע נסגר רק בסוף החודש שעבר.
גם בחברת נתג"ז (נתיבי גז לישראל) הליך האיתור מתנהל בעצלתיים. המנכ"ל המיתולוגי שמואל תורג'מן עזב את החברה לפני כשנה, לאחר 15 שנה בתפקיד, לטובת ניהול תחנת כוח פרטית. לגלובס נודע כי למרות שההליך נמצא לקראת סיום והדירקטוריון מתלבט בין שני מועמדים סופיים, טרם התקבלה הכרעה.
המצב מסתבך עוד יותר בחברת הענק "מקורות". המנכ"ל עמית לנג סיים את תפקידו בשבוע שעבר לאחר ארבע שנים ועבר לנהל את קבוצת אקרשטיין הפרטית, כשהוא משאיר מאחוריו חברה ללא יו"ר קבוע. מאז סיום כהונתו של יצחק אהרונוביץ' בסוף 2024, לא הצליחו השרים לאייש את התפקיד; המועמד שקידם השר אלי כהן, אנדריי אוזן, מהנדס שכיהן כיו"ר המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב (ושמו עלה כ"יהלום" בתחקיר "המקור" על השרה רגב), לא אושר בוועדת המינויים. בהיעדר יו"ר קבוע, הליך בחירת המנכ"ל הבא של חברת המים הלאומית צפוי להיות מורכב.
מנכ"ל בן 33
המבחן הבא של הוועדה לבחינת מינויים יהיה בחברת "דירה להשכיר". המנכ"לית הקודמת, ענבל דוד, סיימה בחודש שעבר קדנציה בת חמש שנים, והדירקטוריון בחר להחליפה בחיים נוסבוים. נוסבוים (33), חסיד גור ששימש כראש המטה של מנכ"ל חברה קדישא אברהם מנלה, מבכירי החסידות, נבחר לתפקיד זמן קצר לאחר שהשר יצחק גולדקנופף עזב את משרד הבינוי והשיכון. הליך המינוי "תקוע" כרגע בוועדה, כשמקורות בענף תולים זאת בגילו הצעיר ובניסיונו הניהולי המועט ביחס לחברה בסדר גודל כזה.
החברות הממשלתיות הן זרוע הביצוע הקריטית של המדינה, האמונה על פרויקטי תשתית אדירים. נכון לסוף 2024, 68 החברות הממשלתיות - לא כולל עם חברות־בנות, חברות־מעורבות ועמותות - גלגלו הכנסות של כ־102 מיליארד שקל, עם רווח של 7.6 מיליארד שקל וסך נכסים שמסתכם ב־275 מיליארד שקל. לנוכח סכומי העתק הללו והמשימות המורכבות והקריטיות המוטלות עליהן, המחסור במנהלים קבועים בשטח אינו רק בעיה פרסונלית - אלא סכנה של ממש ליכולת הביצוע של הממשלה.
תגובת רשות החברות: "רשות החברות הממשלתיות פועלת בהתאם לסמכותה, כך שהחברות הממשלתיות ישלימו את הליכי האיתור והמינוי של נושאי משרה ובכלל זה מנהלים כלליים ללא דיחוי".
