ארוחת בוקר בחאן בארותיים / צילום: באדיבות חאן בארותיים
במקום שבו הירוק מתחלף בצהוב ושום קניון לא נראה באופק, אפשר להתחיל להתאהב במדבר. אצלי לפחות לא מדובר באהבה ממבט ראשון, המדבר מאתגר את מחזריו ומסתיר את צפונותיו. על גבול מצרים ישנם חמישה יישובי פתחת ניצנה, שתושבים, כך גיליתי, צבעוניים להפליא.
● באזור התעשייה הזה יש מעדנייה עם אוצר שעולים אליו לרגל מכל הארץ
● הטרנד החדש בתיירות: ריטריטים במדינות עם תוחלת חיים ארוכה - שמעכבים הזדקנות
10:00 | משהו ללגום: סחלב עם תועפות של תוספות
לאחר שלוש שעות נסיעה חפצנו בדבר מה ללגום. "התחנה", פסקה מורת הדרך איריס ברזאני, שהגיעה לכאן לפני שנים והתאהבה. "זה המקום שבו אנחנו יוצאים לבלות". כך, בחנות הנוחות של צומת קציעות, לגמנו סחלב חם סמיך, מהביל, עם תועפות של תוספות.
לאחר האתנחתה קפצנו לתוך הג'יפ שלה, שכבר בשעות הבוקר הדיף ריחות של מדורה, והתחלנו במסע.
התחנה, צומת קציעות
11:00 | משהו לראות: אגם פופ-אפ ותחנת צפרות
הכבישים כאן הם מוזיאון פתוח של שרידים ארכיאולוגיים. תוואי השטח חמקמק וחד־גוני, אבל ברזאני בשמחה מגלה לנו ניסים ונפלאות.
עצרנו בגן הלאומי ניצנה, שבו שרידי תחנת רכבת טורקית, שרידי כנסיות מהתקופה הביזנטית ותחנת צפרות עם קרונות טורקיים.
ההפתעה האמיתית חיכתה בנחל ניצנה. "יש כאן אגם נסתר", היא מספרת - אדמת חרסית שנמלאה ממי גשמים, אגם פופ־אפ שמופיע רק בחורף. "יש אפילו מי שגולש כאן", היא מחייכת.
גן לאומי ניצנה, נחל ניצנה
12:00 | משהו לקנות: כלי קרמיקה עם נשמה
קדש ברנע הוא הוותיק והגדול בין היישובים כאן, ירוק ויפה ובתיו נאים. אנחנו מבקרים בסטודיו "עושה כלים" של רחל צדוק, קרמיקאית עם ידיים טובות וצבעים שמזכירים תכול ים ושמים בצבע טורקיז. בסטודיו יש לא רק קערות וכוסות, אלא גם סטים של קדירות לתנור ואפילו כיורים. זו ללא ספק מלאכת קדרות עם נשמה, אופי וצבע, כמו היוצרת.
עושה כלים - רחל צדוק, קדש ברנע
13:00 | משהו לשתות: פטיט סירה עם ארומת דלעת
"אבא לימד אותי לא לפחד", אומר אלון צדוק, מייסד יקב רמת נגב וממייסדי המושב, בתשובה לשאלה מאין אזר אומץ להקים יקב במדבר. 420 אלף בקבוקים בשנה הוא מייצר וכולם מבוססים על ענבי המדבר. אלה כבר זיכו אותו לא פעם בפרסים בתחרויות יין בינלאומיות יוקרתיות.
הכרמים נטועים בקדש ברנע, שדה בוקר ומצפה רמון. "היינו החלוצים שנטעו כרמים בנגב", הוא מספר בגאווה בזמן שעורך לנו סיור מקיף.
צדוק מוזג בדרמטיות את הריזלינג החדש - נווה מדבר. הוא מלווה בארומה פרחונית הדרית, סיומת חדה עשבונית ופרוסה של בגט חם וגבינות טובות. לצדם הגיעו עגבניות השרי־סוכריות המפורסמות של האזור וממרחים טובים, הכול מתוצרת מדברית. טעמנו גם פטיט סירה עם ארומה של דלעת וטעמים של וניל ועץ קלוי ועוד מלבק שמזג לנו הבן, יוגב, דור ההמשך לחלוציות ויינניות מצטיינת.
יקב רמת נגב, קדש ברנע
14:00 | משהו לאכול: טאבון שמפיק בטטות וקרפים
המשכנו לעזוז, שנחשב להיפסטרי שביישובי הנגב. יש במצפה הקטן אמנים, יוצרים ואפילו צימרים למי שרוצה לבלות את הלילה, ללא קליטה.
שמנו פעמינו לקפה עזוז, שנסתרות הן שעות פעילותו. אבל לשמחתנו ביום הגעתנו היה פתוח.
הקפה משמש גם במה לאמנים, כמו אהוד בנאי שהופיע כאן לא פעם. הטאבון מפיק בטטות ופיתות חמות, שקשוקה וקרפ.
קפה עזוז
16:00 | משהו לנשמה: מפגש עם עצמי ליד שיטת הנגב
מלבד היותה מורת דרך ברזאני מחברת בין אנשים למדבר דרך טיולים, צפייה בכוכבים ומיני ריטריטים ומסעות טבע. "אני מבקשת לאפשר הזדמנות למפגש פנימי", היא מספרת.
חברתי ואני צעדנו שתוקות אל עץ שיטת הנגב הגדולה, שם התבקשנו לשוטט לבד. "אקרא לכן לשוב כשתשמעו אותי מייללת כמו תן. מדי פעם תעצרו, תנשמו". טיילנו בין השיחים, מגלות גללים של חיה מדברית כלשהי, חלזונות ותחילתה של פריחה צנועה.
כשחזרנו חיכו לנו מדורה, קומקום שחור רותח על האש, זולה קטנה, תה בדואי עם זעתר וצמחי מדבר, עוגיות תמרים ותחילתה של צינה מדברית לופתת עם כיבויו באחת של מתג השמש.
איריס ברזאני - טיולי טבע תרפיה
17:00 | מקום לישון: חאן שמזמין שנת לילה נעימה
הרבה חאנים וחוויות לינה מדברית יש בישראל, וחאן בארותיים הוא היפה והמושקע שבהם לטעמי. את המקום הקים בשתי ידיו ועם לב מלא תשוקה עופר הר טוב, תושב עזוז, ועם השנים הצטרפו אליו אורי וצוות נפלא של צעירים אוהבי מדבר. את פירות אהבתם ניתן לראות בכל פינה בשטח ובחאן המזמין.
נזרקנו על המזרנים לכוס תה מהביל שנלוותה לה ארוחה נהדרת של אורז ובשר, פיתות חמות, חומוס וסלטים טריים. ארוחה פשוטה וטעימה שממנה הפלגנו לצפייה ברקיע זרוע כוכבים ושנת לילה נעימה.
חאן בארותיים