גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock
שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

2025 הייתה אחת השנים הטובות בשוק המניות המקומי. מי שבמידה רבה הניעו את העליות בשוק הם המשקיעים הפרטיים (ריטייל), שהזרימו במהלך השנה החולפת סכום חסר תקדים של 13.7 מיליארד שקל (נטו) לשוק המניות, יותר ממה שהזרימו הגופים המוסדיים והזרים באותה תקופה גם יחד.

"תקנו את כולם": בנק אוף אמריקה בהמלצה מדהימה למניות הבנקים הישראליים
"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בתל אביב בשנה הקודמת

ברקע ישנו גם הגידול המתמשך כפי שבא לידי ביטוי בפתיחה של כ-100 אלף חשבונות מסחר חדשים בשנה החולפת - בבנקים ובחברות הטרייד של בתי ההשקעות.

לצד הכניסה הגוברת של המשקיעים הפרטיים לשוק, ולנוכח התשואות החלומיות שרשמו מדדי הדגל המקומיים, שהציגו בשנה החולפת זינוק של מעל 50% והמשיכו לטפס בשבוע האחרון בכ-6%, נדמה שהביטחון של המשקיעים הללו הולך וגובר, ואיתו גם התיאבון לסיכון.

אלא שלא כולם בטוחים שמדובר בתופעה חיובית לשווקים ומזהירים מפני חוסר הניסיון, שעשוי לאתגר את השווקים בעת משבר.

"שלוש שנים של עליות מאוד משמעותיות, מורידות מאנשים את החסמים של הפחד", מסביר עודד מקלר, מנהל השקעות בכיר באי.בי.אי ניהול תיקים, את תחושת הביטחון הגוברת של המשקיעים הפרטיים. "זה מייצר פומו (Fear Of Missing Out, א"ג), ואנשים אומרים לעצמם 'אם כולם בפנים גם אני יכול'. זה מאוד טיפוסי שבתקופה של עליות, אנשים לוקחים סיכונים ורק רוצים לקנות כמה שיותר.

"בשוק ההון יש תופעה שככל שהוא עולה, אנשים רוצים יותר ממנו, וככל שהוא יורד אנשים רוצים פחות. זה אבסורד, כי בדרך כלל אם מוצר נמכר במבצע אתה תעדיף אותו, ומצד שני אם הוא במחיר גבוה יכול להיות שאתה תמתין עם הרכישה".

לכך מוסיף מקלר את מה שהוא מכנה "תחושת העושר" של חלקים הולכים וגדלים בציבור הישראלי. "המון כסף נכנס להייטק וזה יצר נזילות רבה לציבורים מסוימים. בנוסף, יש ציבור של מילואימניקים שקיבל מענקים ונוצרה לו תחושת כסף, וזה זורם לשוק", לדבריו.

המגמה עליה מצביע מקלר גם נוגעת לאופי המשקיעים, כשבשנים האחרונות עלה מספרם של הצעירים בבורסה. "שילוב של יותר ידע ורצון להרוויח מביא את הצעירים לשווקים", אומר יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק. "זה חבר'ה שלא חוו עדיין משברים פיננסיים אמיתיים ארוכי טווח, אשר נחשפים להמון מידע ברשתות החברתיות, ולפעמים לידע מקצועי, וחושבים שהם יכולים לעשות כסף קל. רואים את זה גם בכך שקשה מאוד למצוא היום אנשים צעירים שמוכנים לבוא לעבודה בהמון תחומים".

"יש פה תהליך הרבה יותר גדול, שנוגע לדרך שבה ישראלים מנהלים את ההשקעות שלהם", מוסיף תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות באיילון ביטוח ופיננסים. "תחושות ביטחון הן דבר סובייקטיבי, אבל אנחנו כן עדים לנסיקה בכמות חשבונות המסחר העצמאיים, שמביאה איתה עלייה בפעילות. בסוף, הפלטפורמות האלה מתפרנסות מפעילות, ולכן מעודדים שם מסחר בתדירות הרבה יותר גבוהה, מה שאולי מייצר ביטחון אצל המשקיעים".

כבר לא חוששים לאבד כסף

ואכן, עם העליות וכניסת קהל חדש להשקעה בשוק, נדמה שהמשקיעים הישראלים הולכים וצוברים ביטחון בשוק ההון המקומי. תחושות אלו באות לידי ביטוי בסקר אינטרנטי שנערך לאחרונה על ידי הבורסה לני"ע בקרב 1,300 גברים ונשים, ממנו עולה כי כשליש מהמשקיעים הפעילים (33%) סבורים כי בידיהם "כל המידע הדרוש לניהול תיק השקעות". זאת, לעומת 28% בשנה קודמת (2024). בנוסף, 22% ציינו כי הם מכירים היטב את שוק ההון, נתון גבוה במעט מלפני שנה (19%).

הביטחון של המשקיעים בא לידי ביטוי גם באופן שבו הם תופסים את מאפייני השוק. כך, 33% השיבו כי הם אינם מסכימים עם האמירה שהשקעה בשוק ההון דומה להימור, בהשוואה ל-27% בשנת 2024. במקביל שיעור האנשים שחשים שהם מבינים את הסיכון בשוק ההון עלה קלות (76%).

"איבוד הפחד" בקרב המשקיעים בא לידי ביטוי גם בכך שרק 26% מקרב המשקיעים בעבר העידו שהחשש מפני הפסד כסף מהווה עבורם כחסם להשקעה בשוק ההון. זאת לעומת כ-35% בשנת 2024. נתון דומה נרשם גם בקרב הציבור שאינו משקיע את כספו בבורסה, שם ציינו המשתתפים היעדר כסף פנוי (62%) וחוסר הבנה בתחום (52%) כגורמים המרכזים המונעים מהם להשקיע בשוק ההון.

בבורסה גם ניסו לאפיין את המשקיעים העצמאיים, שעל פי המחקר גילם הממוצע בעת תחילת המסחר עומד על 29, ומעל מחציתם החלו להשקיע בחמש השנים האחרונות. הללו בוחנים את תיק ההשקעות שלהם בתדירות גוברת, כש-31% מהם עושים זאת פעם-פעמיים בשבוע, בעוד 25% בוחנים את התיק מדי יום ביומו. בהתאם, רוב המשקיעים (40%) מבצעים עסקאות בתדירות של פעם או פעמיים בחודש.

"לא התמודדו עם משברים אמיתיים"

בעוד שרוב מנהלי ההשקעות בשוק מברכים על הכניסה של ציבור הולך וגדל לשווקים, יש גם מי שמצביע על חוסר הניסיון של אותם משקיעים צעירים שעלול להתגלות בתקופה של משבר עתידי, לאחר שחוו עד כה בעיקר עליות בשוק המניות.

"המבחן האמיתי של השוק יהיה בגל ירידות אמיתי, אז נוכל לבחון את הקיבולת של משקיעי הריטייל", אומר הרשקוביץ מאיילון. "נשאלת השאלה אם החבר'ה האלה מבינים את הסיכון בכל מיני השקעות, והאם הם יודעים מתי ואיך לצאת מההשקעה?

"הרי אם אתה קונה מניה בת"א שאין בה כמעט סחירות, יהיה לך מאוד קשה לצאת ממנה. כלומר, בסוף אנחנו עלולים להיקלע למצב שהרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות מקצועיות של חוסר הבנה", מזהיר הרשקוביץ.

"למשקיעים היום יש תחושת ביטחון מאוד גבוהה, אבל השאלה אם הצעירים הללו ידעו להתמודד עם משברים משמעותיים", מוסיף מקלר מאי.בי.אי. "צריך לדעת שכשהמשבר יבוא, הוא יהיה אלים.

"יש כלל בבורסה, שאתה אוסף בכפיות ושופך בדליים. כשמשבר בא, הוא הרבה יותר חד והרבה יותר מהיר מאשר העליות, שהן לרוב מתונות יותר והדרגתיות. לכן, המשקיעים ייבחנו בעיקר ביכולת שלהם להתמודד עם ירידות חדות".

מי שמצטרף לדברים הוא אייזנברג מאם אס רוק, שלדבריו "הרבה מאוד חבר'ה צעירים שוכחים שה-S&P 500 אמנם עושה בממוצע מעל 10% בשנה, אבל לא מדובר בתשואה שנתית. רוב המשקיעים, גם אם הם ראו תקופות של הרבה תנודתיות, כמו בקורונה או בחודשים מרץ-מאי של שנה שעברה, לא התמודדו עם משברים אמיתיים בשוק ההון. למשל אלה שהיו בשנים 2015, 2011 ו-2008, שמהם לקח לשוק תקופה להתאושש. מי עוד זוכר שבתחילת המילניום לקח לשוק כמעט עשור להתאושש ממשבר הדוט.קום בארה"ב?", מסכם אייזנברג.

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"