גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock
בחודשים האחרונים, בעלי הגגות הסולאריים גילו סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת". זהו תשלום שנגבה על החשמל שהם ייצרו על הגג - ואז צרכו אותו בעצמם. התשלום נקבע לפני שנים, אך חברת החשמל החלה לגבות אותו באופן נרחב רק עתה, ותכננה אפילו לגבות אותו בדיעבד על שנתיים. אולם רשות החשמל בלמה אותה ברגע האחרון, ודרשה מחברת החשמל לתחקר איך היישום התעכב במשך שנים.
● על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים
● האוצר מכחיש: לא מתכוונים לפטור את יהודה ושומרון ממס הקרקעות
צרכנים רבים זעמו כשגילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל. דבר שנובע מהשיטה שמעריכה את הצריכה לפי "ייצור נורמטיבי" (החשמל חשמל שבעל הגג "אמור" לייצר לפי גודל החיבור שלו) פחות הייצור בפועל. אך למרות ששיטה זו נחשבת פשוטה, היא יוצרת בעיות עבור בעלי הגגות ועלולה לגרום לתשלום־יתר על חשמל שלא באמת נצרך. מה אפשר לעשות? גלובס עושה סדר.
השקעה בגגות סולאריים נחשבת משתלמת במיוחד, לא רק במכירת חשמל חזרה לרשת בשעות הצהריים, אלא גם בצריכה־עצמית של חשמל היישר מהגג למכשירי החשמל הביתיים. אלא שבחודשים האחרונים, צרכנים נדרשו לתשלום בגובה תלת ספרתי על "עלויות מערכת" של כ־9 אגורות על כל קוט"ש שהם צרכו מעצמם. תשלום זה נקבע על ידי רשות החשמל כבר ב־2022, אך חברת החשמל לא גבתה אותו בפועל עד לאחרונה בשל קשיים טכניים. החברה הייתה מעוניינת לגבות את התשלום הזה שנתיים אחורה, אך נבלמה (בינתיים) בעקבות חשיפת גלובס, ע"י רשות החשמל שדרשה ממנה לבצע תחקיר על איך קרה העיכוב.
אך חשיפת התשלום העלתה שאלה נוספת: איך מחושבת הצריכה עצמית למטרת התשלום, בהתחשב בכך שהיא מתרחשת "מאחורי המונה", כלומר לא נמדדת בפועל. התשובה לכך היא שרשות החשמל מפרסמת "ייצור נורמטיבי" על כל קילוואט מותקן, והפער בינו לבין הייצור בפועל - הוא כמה הם מניחים שמשק הבית צרך בעצמו. אלא שהכמות המותקנת (החשמל שלכאורה מיוצר) מחושבת באמצעות גודל הממיר, שמחבר בין המתקן הסולארי על הגג לבין רשת החשמל. כך, אם הממיר גדול וכמות החשמל המיוצר בפועל קטנה יותר - בעלי הגגות ישלמו לא מעט תשלומי מערכת על הפער.
יש פתרון בנמצא
כדי להימנע מתשלום גבוה על ההפרש, כדאי להימנע מקניית ממיר גדול ביחס למערכת. כך, המערכת תאפשר ייצור גבוה יותר ביחס לייצור ה"נורמטיבי", במחיר של תקרת המערכת בשיאה בשעות הצהריים, שכן הממיר אינו מסוגל להעביר את העודפים לרשת החשמל. כשבאים להתקין מערכת סולארית, גם זה צריך להיות חלק מהשיקולים בבחירת גודל הממיר והעוצמה הסולארית שמותקנת על הגג.
לכאורה, הפתרון הוא לגבות לפי הייצור המותקן בפועל ולא רק גודל הממיר, אך לא סביר שרשות החשמל תעשה כך: בדיקה של כל גג וגג אינה פרקטית, וברשות מעדיפים שבעלי הגגות יתאימו את עצמם לגודל החיבור שברשותם. כלומר, מה שמשנה עבורם הוא גודל הממיר, שמשפיע על יציבות הרשת, ולא היקף הייצור מאחוריו.