גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

משבר הייטק / צילום: shutterstock
משבר הייטק / צילום: shutterstock

ענף ההייטק הוא קריטי לכלכלה הישראלית. אבל מה קורה כשהוא בנסיגה? בשנת 2023 הענף נקלע למשבר: בעוד שבשוק העולמי נרשמה עלייה בהשקעות בהייטק, בישראל חלה ירידה של כ־60% בהשקעות, לצד האטה בגיוסי הון, קיפאון בעסקאות מימון וירידה חדה במספר הסטארט־אפים החדשים.

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה
עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאז שפרצה המלחמה, נרשמה פגיעה מיידית (אך מתונה יחסית) בענף ההייטק, בעיקר בהיבטי תעסוקה וההשקעות. כך, למשל, מאז אוקטובר 2023 ועד אמצע 2024, עזבו מעל ל־8,000 עובדי הייטק את ישראל לתקופות ממושכות - תופעה חריגה בהיקפה בעשור האחרון.

במקביל, ניכרת מגמה של העברת פעילות לחו"ל והעסקת עובדים מחוץ לישראל, בין אם באמצעות שלוחות זרות ובין אם באמצעות העסקה מרחוק, על רקע הקושי לגייס ולשמר כוח־אדם מקומי בתקופה זו. פרסומים קודמים של רשות החדשנות מצביעים על כך שעיקר תרומת ההייטק להכנסות המדינה מבוססת על מיסוי שכר המועסקים בענף. בהתאם לכך, קיפאון מתמשך בתעסוקה בענף צפוי להשפיע באופן רוחבי על הכלכלה הישראלית.

אין צורך להכביר מילים על הסכנה של מגמה כזאת לחוסן הכלכלי של ישראל. אז איך מתמודדים עם זה?

להישאר בחזית החדשנות

בינואר 2024, ממשלת ישראל קיבלה את החלטה מספר 1294 שמטרתה להאיץ את ענף ההייטק ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. למרות הנסיבות הייחודיות שבהן התקבלה ההחלטה, היא למעשה נבנתה גם על בסיס החלטות ממשלה קודמות.

ההחלטה הנוכחית כוללת מספר צעדים מרכזיים: הגדלת משקל ההון המקומי בחברות הייטק ישראליות באמצעות הקמת קרן השקעות שתנוהל על ידי מועצה המורכבת ממדענים ראשיים של משרדי ממשלה שונים, מומחים מהאקדמיה ונציגי ציבור; הסרת חסמים ועידוד צמיחת חברות הייטק בישראל על ידי יישום מסקנות צוות עבודה בין־משרדי לקידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה; קידום חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת, לרבות הובלת מדיניות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כולל תכנון תוכנית ממשלתית ודיון ברגולציה בתחום.

במילים אחרות, ההחלטה מבקשת לתת מענה לאתגרים הכלכליים והטכנולוגיים הניצבים בפני ענף ההייטק בישראל, תוך התמקדות בחיזוק מקורות המימון, עידוד השקעות מקומיות, תמיכה בחדשנות טכנולוגית, וקידום מחקר אקדמי. צעדים אלו נועדו לחזק את תעשיית ההייטק הישראלית, לעודד חדשנות, ולהבטיח את המשך צמיחתה והתפתחותה של ישראל כמרכז טכנולוגי מוביל בעולם. הצלחת יישום ההחלטה תלויה בהתגייסות משרדי הממשלה הרלוונטיים, הרגולטורים, והגורמים הפיננסיים במשק, וכן בניהול נכון של ההשקעות והמשאבים העומדים לרשות התוכנית.

יישום כמעט מלא

בהחלטה יש שישה סעיפים אופרטיביים. באופן חריג משהו, כמעט כולם יושמו במלואם. הסעיף הראשון הוא תמיכה בהשקעות גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. המטרה היא לעודד גופים מוסדיים בישראל להשקיע בקרנות הון סיכון הפועלות בשוק המקומי. הסעיף נועד להתמודד עם מגבלת נזילות והשקעות בסיכון גבוה יחסית, שמרתיעות מוסדיים מלהשתלב בתחום. לשם כך, תוכננה תוכנית מענקי תמיכה שתרכך את הסיכון ותאפשר תמריץ לפעולה. המהלך תוכנן לצאת לפועל במהלך שנת 2024.

וזה אכן קרה. לפי רשות החדשנות, באפריל 2024 הושקה תוכנית "קרן יוזמה" התומכת בהשקעות גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. ביולי 2024 אושרה תמיכה ב־18 גופים אשר הגישו בקשה למענק. 14 גופים מוסדיים מימשו את האישור שקיבלו וחלקם כבר השקיעו בקרנות הון סיכון ישראליות.

בספטמבר 2025 השיקה הרשות מסלול חדש במסגרת "קרן יוזמה", הכולל השקעה ישירה בהיקף של כ־250 מיליון שקל בקרנות הון סיכון המתמחות בטכנולוגיות דיפטק. במסגרת המסלול תעניק המדינה מענקים של עד 10 מיליון דולר לקרן, במטרה לעודד גיוסים משמעותיים, לחזק את שוק הקרנות בטכנולוגיות עמוקות ולהבטיח את המשך הובלתה של ישראל בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בסיכון גבוה.

תמריצים למשקיעים

עוד קרן שהוקמה במסגרת ההחלטה היא "קרן ההזנק" שנועדה להוות מקור מימון ייעודי לחברות הזנק בשלבים מוקדמים, תוך מתן תמריצים למשקיעים פרטיים. הרעיון הוא לאפשר השקעה משולבת (ציבורית ופרטית) עם אלמנט של הקטנת סיכון. הקרן פועלת בפיתוח תחומי טכנולוגיה פחות "אטרקטיביים" מבחינה השקעתית, בהם קיים פער מימון (כמו קלינטק, ביוטק וטכנולוגיות עמוקות אחרות).

ב־2024 פורסם קול קורא להקמה ולהפעלת גופי השקעה במסגרת קרן ההזנק, שהושקה במרץ 2024 ונועדה לתמוך בסטארט־אפים המפתחים טכנולוגיות דיפטק בשלבים מוקדמים. בעוד שבשלב ההשקה דווח על מעל 150 בקשות למענק ואישור השקעות בעשרות חברות משלבי Pre-Seed ועד Round A, מידע עדכני מעיד שהקרן הפכה מאז לכלי ההשקעה המרכזי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בדיפטק, והשקיעה בלמעלה מ־200 חברות (77 במחצית 2024 ו־135 במהלך 2025), בהיקף השקעה שנתי של כ־500 מיליון שקל. הקרן פועלת כקרן רב־שנתית, משלבת השקעות הוניות לצד מענקי מדינה במטרה לצמצם סיכון למשקיעים ולגשר על שלבי הוכחת היתכנות טכנולוגית ועסקית, וצפויה להמשיך לפעול גם בשנת 2026 ואילך.

על רשות החדשנות הוטל גם להפעיל מסלול להקמת גופי השקעה חדשים. בהתאם, פורסם קול קורא להקמת חממות טכנולוגיות שיספקו מסגרת תומכת וגיבוי פיננסי לחברות דיפטק משלב הרעיון ועד גיוס והשקה. זה כולל מימון דמי ניהול לחמש שנים, הקמת מעבדה מרכזית והשקעות לא מדללות בהיקף כולל של כ־100 מיליון שקל, כאשר כל חברה תוכל לקבל מענקים של עד 21 מיליון ש״ח משלבי Pre-Seed ועד Round A.

באפריל 2025 נבחרו שתי חממות, כאשר עד כה הועבר לכל אחת מהן תקציב של כ־8 מיליון שקל מתוך מסגרת מדינתית של עד 40 מיליון שקל לחמש שנים. חממה אחת כבר הקימה שתי חברות וצפויה להקים כחמש חברות נוספות בשנה הקרובה, לצד הקמת ארבע מעבדות ייעודיות בתחומי מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. חממה אחרת שממשיכה חממה שהקימה כ־20 חברות, עושה שימוש בתקציב הזיכיון להקמת מעבדות לפיתוח אב־טיפוס, לקידום ניסויים קליניים מוקדמים ולהיערכות רגולטורית, לרבות עבודה מול ה־FDA ובתי חולים בישראל ובארצות הברית.

תוכנית הערוץ המהיר

ההחלטה הורתה להפעיל ערוץ תמיכה מיידי לחברות הזנק צעירות, במיוחד לאור הקשיים התזרימיים שנוצרו עקב תנאי שוק מורכבים. זה אומנם מענה זמני, אך הוא חשוב לחברות עם יתרת מזומנים נמוכה במיוחד (פחות משישה חודשים), ויכול לסייע למנוע את סגירתן.

בהתאם, רשות החדשנות הפעילה את תוכנית "הערוץ המהיר" בפועל והוציאה קול קורא פומבי לתמיכה. פעילות תוכנית הערוץ המהיר המשיכה עד לחודש מרץ 2024 ו־400 מיליון שקל שהוקצו לטובת הערוץ המהיר נוצלו במלואם. הרשות תמכה ב-250 חברות עם Runway קצר (כלומר, מעט זמן שבו לחברות יש יכולת פיננסית לפעול באותו קצב).

עוד אפיק שההחלטה התייחסה אליו הוא משיכת חוקרים מחו"ל מתוך מטרה לחזק את מצוינות האקדמיה הישראלית ולהפוך את מגמת "בריחת המוחות". הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה נדרשה לבחון הקמה של תוכנית מענקי מצוינות לחוקרים מחו"ל.

המוניטור פנה לוות״ת, אך שם הפנו למשרד העלייה והקליטה, אף שאינו מוזכר בהחלטה. בפועל, כך מתברר, הועבר יישום הסעיף למשרד זה בשל ניסיונו המקצועי והיכולת לאתר חוקרים רלוונטיים. לצורך מימוש הסעיף הוקמו שתי תוכניות בשיתוף משרד העלייה והקליטה עם הות"ת ומשרד האוצר.

תוכנית אחת היא "אור־אופק רחוק", המיועדת לקליטת חוקרים בכירים מצטיינים כעולים חדשים או כתושבים חוזרים. התוכנית מעניקה מענק קליטה אישי של 250 אלף שקל לשנה למשך שבע שנים באמצעות משרד העלייה והקליטה והמרכז לקליטה במדע, לצד מענק מחקר מהוות״ת בהיקף של עד 1.25 מיליון שקל לשנה למחקר ניסויי־אמפירי, או 500 אלף שקל לשנה למחקר תיאורטי.

תוכנית שנייה היא "בראשית", והיא מכוונת לקליטת חוקרים צעירים מצטיינים לאחר פוסט־דוקטורט בתחילת דרכם האקדמית. התוכנית נותנת מענק קליטה אישי של 100 אלף שקל לשנה למשך חמש שנים באמצעות משרד העלייה והקליטה והמרכז לקליטה במדע, ומענק מחקר מהוות"ת בהיקף של עד 700 אלף שקל לשנה למחקר ניסויי־אמפירי, או 400 אלף שקל לשנה למחקר תיאורטי.

קרן מחקר לאומית

כחלק מתוכנית ההאצה, הממשלה רוצה לחזק מחקר יישומי בישראל - כזה שלא נשאר רק באקדמיה, אלא מגיע לשימושים מעשיים שיכולים לעזור לכלכלה, לחברה ולעבודת הממשלה עצמה. לכן, הוחלט לבדוק הקמה של קרן לאומית למחקר יישומי, שתאגד כסף שמשרדי הממשלה כבר משקיעים היום במחקר ופיתוח, ותנהל אותו בצורה תחרותית ושקופה, כמו קרנות מחקר מקבילות בישראל ובעולם. לשם כך, נקבע שיוקם צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד החדשנות שיבחן אפשרות להקים קרן ייעודית למחקר יישומי במטרה לחזק את הקשר בין מחקר לאקדמיה ולתעשייה ולתרום לצמיחה ארוכת טווח.

הפעם היישום היה חלקי. מפנייה ללשכת מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נמסר כי הוקם צוות בין־משרדי לבחינת הקמת קרן לאומית למחקר יישומי. הצוות התכנס ארבע פעמים במהלך החודשים פברואר־יוני 2024.

הצוות בחן את תמונת המצב בישראל בתחום מימון המחקר היישומי, וכיצד מדינות מתקדמות מממנות מחקר יישומי והצורך בהקמת קרן לאומית למחקר יישומי ובגיבוש המלצות לעקרונות הקרן הלאומית למחקר יישומי. בסיום עבודת הצוות, הובאו בפני הצוות המלצות על הקמת קרן לאומית מחקרים אשר תפעל במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.

כמו כן, הומלץ כי מדיניות הקרן תיקבע על ידי מועצה עצמאית שתכלול את המדענים הראשיים, נציג משרד האוצר, נציג ות"ת, נציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונציג המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. ההמלצות שהובאו בפני הצוות לא היו מקובלות על כלל חברי הצוות הבין־משרדי. היו חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור על מטרות הקרן ומנגנון הפעלתו ולכן לא הובאו המלצות בפני השרים. לפיכך, נכון להיום, לא התקבלה החלטה על שינוי.

מה עוד נדרש?

אי אפשר להתווכח: תמונת היישום של ההחלטה היא כמעט מקסימלית - ועל כך צריך לתת את מלוא הקרדיט לגופים המבצעים, בראשם רשות החדשנות. וכך, ההחלטה מסמנת צעד בהתמודדות עם משבר ההייטק, עם שיעור יישום גבוה והשפעה ניכרת על מימון וחדשנות.

יישום ההחלטה מדגיש את חשיבות התכנון המוסדי, הגדרת אחריות ברורה ושילוב מלא של כל הגורמים הרלוונטיים כבר בשלב קבלת ההחלטה. הצלחת חלק מהסעיפים מלמדת על פוטנציאל גבוה לפעולה ממשלתית אפקטיבית, אך גם על הצורך בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות כדי למצות פוטנציאל זה במלואו, לטובת הכלכלה והחברה בישראל.

ועדיין, צריך לדבר גם על מה שלא נכלל בהחלטה. תחום מרכזי ורלוונטי במיוחד כיום שלא זכה להתייחסות כלל הוא חיזוק ההשקעה והשימוש בבינה מלאכותית. מדדי AI בינלאומיים מצביעים על שחיקה יחסית במעמדה של ישראל בשנים האחרונות, ובכלל זה ירידה בדירוג Tortoise Global AI Index לשנת 2024 למקום התשיעי, לאחר שבשנים קודמות דורגה גבוה יותר.

יחד עם זאת, פרסום רשמי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מצביע על שיפור בדירוג עדכני יותר, עם טיפוס למקום השביעי במדד ה־Global AI Index, המעיד על התקדמות מסוימת אך עדיין אינו משחזר את מיקומה הגבוה של ישראל בעבר. בהינתן שבינה מלאכותית היא טכנולוגיה רוחבית המשפיעה על פריון, תחרותיות, משיכת השקעות ועיצוב שוק העבודה, היעדר מענה ייעודי לנושא בהחלטה מהווה פער מהותי, במיוחד עבור כלכלה קטנה ופתוחה הנשענת על הייטק וייצוא, ומחדד את הצורך במדיניות לאומית סדורה וארוכת טווח בתחום זה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל