גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

בניין וויקס / צילום: יוסי כהן
בניין וויקס / צילום: יוסי כהן

ההודעה של חברת וויקס בשבוע שעבר על חזרה למתכונת של עבודה מלאה מהמשרדים עוררה בימים האחרונים סערה רחבה ברשתות החברתיות, והפכה במהירות לדיון עקרוני על תרבות עבודה, ניהול והכיוון שאליו הולך ההייטק בעידן הבינה המלאכותית.

ראיון | "הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק
סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

כאמור, לפי הודעת החברה, החל מה-1 בפברואר 2026 יעבדו עובדי וויקס בישראל חמישה ימים בשבוע מהמשרד, זאת לצד צוותים נבחרים באירופה, כשהחריגים הם עובדי החברה באוקראינה שימשיכו לעבוד מהיכן שמתאים ובטוח להם, זאת על רקע המלחמה המתמשכת.

עם זאת בהנהלה הדגישו כי לצד החזרה למשרד, תישמר גמישות אישית, המבוססת על אמון ושיקול דעת ניהולי. בהודעה לעובדים כתב נשיא החברה ניר זוהר כי וויקס תמיד האמינה בעבודה משותפת זה לצד זה, וכי דווקא בתקופה של האצה טכנולוגית ושינויים עמוקים שמביאה עמה הבינה המלאכותית, לנוכחות פיזית יש ערך מכריע. עוד לדבריו, עבודה משותפת מאפשרת שיתופי־פעולה הדוקים יותר, קבלת החלטות מהירה ודינמיקה יומיומית שקשה לשחזר מרחוק. עם זאת, זוהר הדגיש כי הגמישות הארגונית אינה נעלמת וכי החברה מכירה בכך שלעתים החיים עצמם מחייבים התאמות נקודתיות.

"היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי"

אחת הביקורות הבולטות שעלו בעקבות ההודעה הגיעה מהפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית, שטענה כי מאחורי ההחלטה מסתתר מהלך עמוק יותר מהעדפה ניהולית לעבודה פיזית. לדבריה, ההסברים הרשמיים של וויקס אינם מספקים. "אם זה היה באמת רק עניין של שיתוף־פעולה, ארבעה ימים במשרד היו מספיקים", כתבה, והוסיפה כי "קורה פה משהו עמוק יותר".

מרגלית קושרת את המהלך לשחיקה של היתרון התחרותי של וויקס בעידן הבינה המלאכותית. "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, הורדת חסמים בבניית נוכחות דיגיטלית, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", כתבה. לדבריה, כיום "לא צריך ללמוד לבנות אתר, ה־AI עושה את זה בקליק", ולכן לא מדובר רק בתחרות אלא ב"קומודיטיזציה".

במצב כזה, טוענת מרגלית, "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי". לטענתה, כאשר ארגונים חשים איום כזה, הם אינם "נהיים יצירתיים יותר", אלא נהיים הדוקים יותר. לדבריה, המשמעות היא "פחות פרשנות, פחות חריגים, ויותר נורמה אחת שמיישרת את כולם". מרגלית מוסיפה כי אין זה מקרי שהמהלך מתמקד דווקא בישראל. "כשחברה צריכה להמציא את עצמה מחדש מול איום טכנולוגי, היא חוזרת ל־core. היא צריכה את הליבה הטכנולוגית והיצירתית שלה קרוב, בחדר אחד, בלי דיליי של זום ובלי הפרדות של קירות הבית".

בהקשר רחב יותר היא משווה את המהלך לצעדים שנקט אילון מאסק בטוויטר לאחר רכישתה. "מערכת לא בהכרח מתפרקת כשחותכים את הגמישות, היא פשוט מתעצבת מחדש", כתבה. לדבריה, גם אם צעדים כאלה גורמים לנטישה, הם משאירים מאחור "ליבה של אנשים שמוכנים להקריב הכול למען המשימה", ומאותתים על "ריסט אמיתי" שמגדיר מחדש את הסטנדרטים והמחויבות הארגונית.

יגבה מחיר תחרותי אמיתי במאבק על טאלנטים

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס (Gotfriends), כתבה בפייסבוק שלה כי מהלכים לצמצום העבודה מהבית עלולים לגבות מחיר תחרותי ממשי במאבק על טאלנטים. לדבריה, הנתונים שהיא אוספת מצביעים על פער הולך וגדל בין החלטות של הנהלות לבין ציפיות העובדים. "בעוד שחלק מהחברות דוחפות חזרה לעבודה מלאה מהמשרד, כ־80% מהמועמדים המנוסים, עם יותר מארבע שנות ניסיון, עדיין רואים במודל ההיברידי תנאי סף כדי בכלל לשקול מעבר עבודה", כתבה.

לדברי וקס, יותר מ־50% מהמשרות שנפתחו בחציון האחרון מציעות לפחות יומיים עבודה מהבית, מה שמעיד כי השוק בכללותו טרם זנח את מודל העבודה ההיברידי. בעידן שבו הביקוש למומחי בינה מלאכותית הוכפל והתחרות על כוח־אדם איכותי מחריפה, היא מזהירה כי "חברה שתבחר ללכת נגד הזרם ולצמצם ימי עבודה מהבית, עלולה לגלות שהטאלנט האיכותי פשוט בוחר בדלת ליד". מניסיונה הניהולי, הוסיפה, ניתן לעמוד ביעדים ואף לצמוח תוך שילוב של עבודה היברידית, שמפחיתה שחיקה ומאפשרת לעובדים לשלב חיי משפחה לצד קריירה.

ומהצד השני

מנגד, ברשת נשמעו גם קולות שמגנים על הנהלת וויקס. עובדים לשעבר ואנשי תעשייה ציינו כי האמונה בעבודה פנים אל פנים הייתה חלק מתפיסת העולם של וויקס עוד הרבה לפני הקורונה, וכי החברה ראתה מאז ומעולם באינטראקציה אנושית בלתי אמצעית מנוע מרכזי לחדשנות ולביצועים. לדבריהם, מדובר בהחלטה שנובעת מתפיסה ניהולית סדורה ולא מתגובה אופורטוניסטית לתנאי שוק משתנים.

ביקורת נוספת הופנתה כלפי רמת הוודאות של מתנגדי המהלך. לטענת המגינים, הקלות שבה נקבע כי עובדים יעזבו בהמוניהם או שהחברה תאבד את האטרקטיביות שלה מתעלמת מהעובדה שמדובר בחברה שהצליחה לצמוח מאפס לשווי של מיליארדים, ושעדיין מנוהלת על ידי מייסדה וצוות הנהלה ותיק. בעיניהם, עצם היכולת לקבל החלטה לא פופולרית, אך עקבית עם רוח החברה, היא ביטוי לביטחון ניהולי ולא לחולשה.

למגינים הצטרף גם שחר כהן מלוסיד קפיטל שכתב בין היתר כי "עבודה מהבית - למי שחושב ש-Wix טועה, מוזמן להאזין לשותפים באנדרסן הורביץ, אילון מאסק, מנכ"ל אמזון ואח' - זה לא עובד לאורך זמן בארגונים גדולים: ג'וניורים לא לומדים, דריפטינג של מוסר עבודה (בהתחלה 30 ד' הפסקה, אחכ כבר לוקחים שנ"צ, אח"כ כבר קובעים 3 שעות סידור לאמצע היום,...)".

עוד כתבות

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד

חברת נאוויטס חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת JHI, שהינה הבעלים של רישיון חיפוש הסמוך למאגר סי ליון ● אם אכן יתגלה עוד מאגר נפט - יהיה ניתן לחבר אותו לתשתית שנאוויטס בונה בסי ליון הסמוך, מה שיהפוך אותו לרווחי במיוחד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק חדשה לביטול העבירה הפלילית בה מואשם ראש הממשלה ● יוזמי הצעת החוק שמחה רוטמן, אופיר כץ ומישל בוסקילה טוענים לפגיעה בעיקרון החוקיות ולאכיפה בררנית: "מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי הציבור"

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

תחנת טוטו / צילום: שלומי יוסף

הציבור שילם, הטוטו גזר קופון: שנת שיא למועצה להסדר ההימורים

בטוטו רשמו בשנת 2025 עלייה של כ-5% ברווח והכנסותיו הסתכמו ביותר מ-4 מיליארד שקל ● ההערכה היא שבשנה הבאה השיא יישבר פעם נוספת, הודות למונדיאל שייערך בקיץ

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

הדמיית מלון LUMINA / צילום: יח''צ ברקליס

ההשקעה החדשה של קבוצת ברקליס בים המלח

קבוצת ברקליס בשליטת מוטי גרין נכנסת לזירת תיירות המרפא העולמית: תשקיע כ–350 מיליון שקל בהקמת ריזורט לונג'ביטי (אריכות ימים) ורפואה מונעת בים המלח, שייקרא LUMINA ● מיהם שרי הממשלה שהגיעו לאירוע הפרישה של ינקי קוינט, והמינוי החדש בסוכנות ארלו דיגיטל של קבוצת ראובני פרידן ● אירועים ומינויים

זוהר לוי וזוהרן ממדאני / צילום: יח''צ, AP/Yuki Iwamura

למרות ממדאני: חברת הנדל"ן הישראלית זכתה במכרז בניו יורק

סאמיט, חברת הנדל"ן של זוהר לוי, זכתה במכרז לרכישת חלק מפורטפוליו הנכסים של חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי שנקלעה למשבר חוב ● ברקע, בעיריית ניו יורק הערימו קשיים על השלמת המהלך, אך בית המשפט סלל את הדרך לרכישת הנכסים

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

סמי סגול, בעל השליטה לשעבר בכתר / צילום: יח''צ

ההכנסה הפסיבית של התעשיין הוותיק: מאחורי האקזיט הנדל"ני של סמי סגול

כמו משפחת ורטהיימר לפניו, גם סגול שמר בידיו נכסי נדל"ן פרטיים, המושכרים לפעילות התעשייתית שמכר שנים קודם לכן ● כעת הוא מוכר אותם ביותר מחצי מיליארד שקל לוילאר

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

AI21: "מכחישים משא ומתן על רכישה על ידי אנבידיה"

למרות דבריהם של המייסדים פרופ' אמנון שעשוע והמנכ"ל אורי גושן על "משא ומתן עם אנבידיה", בחברה מכחישים כל דיונים על רכישה אפשרית ● בשבועיים האחרונים שמרו ב-AI21 על שתיקה, אז מה קרה דווקא עכשיו?

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל