יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי
החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג משיב לראשונה לביקורת על העברת הכספים לחינוך החרדי. בדיון בבג"ץ נחשף כי הכספים הועברו לפני אישור ועדת הכספים, בפרקטיקה שהסתבר שנהוגה.
הדיון בבג"ץ התקיים בעתירת יש עתיד וחברת הכנסת נעמה לזימי כנגד העברת מיליארד שקל למוסדות חרדיים שאינם מלמדים מקצועות ליבה, ומתשובת המדינה התגלה כי הכספים הועברו לפני הדיון בוועדה בטענה שמדובר ב"פרקטיקה מקובלת".
● בלעדי | המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת
● יו"ר הפד חשף: "נפתחה נגדי חקירה פלילית"; החוזים על וול סטריט יורדים
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג שצפוי לסיים את תפקידו בסוף החודש. רוטנברג השיב ללפיד במכתב שהגיע לידי גלובס כי "המציאות התקציבית שאתה מתאר כעת כ״עבריינית״ היא מציאות מערכתית מוכרת ורבת שנים, שאתה, כשר אוצר לשעבר, מכיר היטב ואשר התקיימה גם בתקופות כהונתך כראש ממשלה וכשר חוץ, לרבות במשרדים
שעליהם היית מופקד. מציאות זו כוללת, בין היתר, פערים מהותיים בין התקציב המאושר לבין התקציב על שינויו, ריכוז חריג של פניות תקציביות לקראת סוף שנת הכספים ועיכובים מתמשכים באישורן בוועדת הכספים. גם אז, המדינה לא חדלה לפעול, שכר שולם, התחייבויות חוזיות קוימו, ולאורך כל השנים נעשה שימוש בכלים ניהוליים זהים. מי שפעל במערכת באותן שנים יודע זאת היטב".
"קל יהיה להגיע לשיתוק פעילות משרדי הממשלה"
עוד כתב החשכ"ל ליו"ר האופוזיציה כי "ניהול תזרים הביצוע בקצב שונה מהתקצוב נוגע בראש ובראשונה למצבים של חבות חוקית שנצמחה למדינה, כגון תשלומי שכר, תקצוב מכוח חוק והתחייבויות משפטיות מחייבות. יחד עם זאת, לעיתים קרובות גם בפעילויות שוטפות ובסיסיות, לרבות תשלומי ארנונה, אחזקה ותפעול משרדים, המסגרות התקציביות מועמדות לא אחת באיחור ניכר. במציאות זו, קל מאוד יהיה להגיע לשיתוק מיידי של פעילות משרדי הממשלה".
כך למשל החשכ"ל מונה את התוספות התקציביות בגין תקציב הביטחון כולו בשנים האחרונות, לרבות תשלומי מילואים ורכש ביטחוני כי זה "אושר בוועדת הכספים בסוף כל שנה בשנים האחרונות. האם הציפייה היא לעצור את כלל פעילות משרד הביטחון בגין זה?"
גם תקצוב שכר במורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים שמתוקצב לפי החשכ"ל דרך קבע בחוסר ואושר השנה בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל רק ב-25 בדצמבר: "האם הציפייה היא להפסיק את תשלום שכרם?" שאל החשכ"ל. הוא ציין שכך עבר גם תקציבי רכש חיסונים שאושרו השנה בסכום של כ-140 מיליון שקל רק בדצמבר. "האם היה על המדינה להימנע מרכישת חיסונים לטובת כלל אזרחי ישראל? תקציבי תגמולים לנפגעי פעולות איבה, מכוח חוק, אושרו השנה בסכום של למעלה מכ 1.5- מיליארד שקל רק באמצע חודש דצמבר, האם הציפייה היא שקצבאות אלה לא ישולמו לאורך כל השנה באופן שוטף?".
"בחירה בין נזק מיידי לאזרחי מדינת ישראל לבין סיכון מנוהל"
"בנסיבות אלה, השאלה אינה צריכה להיות מופנית לגורמי החשב הכללי, הפועלים לצמצום נזק ודאי -מניעת הלנת שכר, צמצום חשיפת המדינה לתביעות בגין הפרת התחייבויות משפטיות מחייבות ומניעת פגיעה חמורה באזרחי. מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי לאזרחי מדינת ישראל, אלא לגורמים היוצרים מציאות זו, לרבות ועדת הכספים. מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי וודאי לבין סיכון מנוהל, בחירה המוכרת וידועה לגורמים המשפטיים, הכלכליים והפרלמנטריים", ציין רוטנברג.
יודגש כי ככל שפעולות התקצוב ואישורי ועדות הכספים יתבצעו מוקדם ובאופן מלא, יפחת משמעותית הצורך בפעולות אלה. עם זאת, פעולות ניהוליות אלו אינן יוצרות גרעון תקציבי בלתי מכוסה, והדרישה החוקית המרכזית, קיומו של כיסוי תקציבי בסוף שנת הכספים, מתקיימת. גם עמדת גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שהוצגה בפני בית המשפט, מכירה באפשרות להסדרה בדיעבד, לרבות תיקון או קיזוז תקציבי, מקום שבו מתעוררות שאלות ביחס לעמידה בתנאים הקבועים בדין. הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי, הפועל יום יום כדי להגן על כספי הציבור, על שלטון החוק ועל יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל".
לפיד: "הכספים הועברו בפועל, באישון לילה"
בסוף השבוע פנה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לחשכ"ל וכתב כי "כ-90 אחוז מהכספים הועברו בפועל, באישון לילה, בלא החלטה כדין של ועדת הכספים של הכנסת, בלי אישור של הרשות המחוקקת ותוך רמיסתה. מדובר בגניבה שיטתית, מפעל עברייני פורע חוק בחסות ממשלת ישראל ושר האוצר", וכינה את המעשה כ"פרקטיקה שיטתית ועבריינית של העברות תקציביות בניגוד לחוק".
אתמול היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפק פנתה ליועמ"ש משרד האוצר ודרשה הבהרות לאחר שלדבריה "למדנו על קיומה של פרקטיקה נפסדת ו"מקובלת" (כלשון התגובה) הנוגעת לביצוע העברות כספיות מראש וביודעין, עוד בטרם שניתן אישור ועדת הכספים לביצוע אותן העברות במסגרת פניות תקציביות, ולעתים אף בטרם הועברה פנייה תקציבית לגביהן", ודרשה את העברת המידע בנושא בחמש השנים האחרונות.
"כמי ששימשה בעבר, במשך כ-15 שנים, כיועצת המשפטית של ועדת הכספים, וכמוני גם עו"ד שלומית ארליך, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, המכהנת בתפקיד זה כבר כ-5 שנים, כי לאורך השנים פרקטיקה נפסדת זו לא שוקפה לכנסת, וכך גם לא נמסר מידע בנוגע להעברות תקציביות שבוצעו מראש, עוד בטרם שניתן אישור ועדת הכספים לכך", כתבה.