המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

בחודשים האחרונים בכירים בתעשיית הפיננסים הופתעו לראות את עצמם ממליצים על מניות - המלצות שלמעשה אינן אמיתיות. מדובר בחשבונות פיקטיביים שבהם מתחזים משתמשים בשמות מוכרים של אנשי עסקים וכלכלנים כדי לפתות אנשים לבצע השקעות שעלולות להובילם להפסדים. בין הבכירים שהתחזו אליהם: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, גילעד אלטשולר הבעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם ואחרים.

● הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה
● ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בסופ"ש האחרון הצטרפו לרשימה זו גם כתבי גלובס, כאשר נפתחו חשבונות פייסבוק מזויפים למגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס גיא ליברמן וגם לכותב שורות אלה (נ"א).

כך, מאות אנשים אישרו כחברים בפייסבוק את אנשי הקשר המזויפים בשבת, חרף סימנים מחשידים כמו שימוש בתמונה ישנה בפרופיל חדש והיעדר פוסטים קודמים. הם קיבלו הודעה מזויפת: "היי, אני פותח קבוצת וואטסאפ, בה אשתף את שנות הניסיון שלי בהשקעות, תובנות ואסטרטגיות במניות, מטבעות קריפטוגרפיים וקרנות הסל. ההרשמה כרגע היא בחינם. האם אתה מעוניין להצטרף?"

במקרה הנוכחי, כשאנשים פנו למטא ודיווחו בתוך הפלטפורמה על ההתחזות לכתבי העיתון, הם הופתעו לגלות כי מטא טענה בתגובה שהיא בדקה את הדיווח וקבעה ש"החשבונות אינם מפרים את כללי הקהילה".

האם ני"ע תוסמך להסיר תכנים כוזבים מהרשת?

גם ברשות ני"ע מודעים לבעיה, אך נכון להיום ידיהם כבולות. אומנם קיים חוק שנועד למנוע עבירות באינטרנט, אולם הוא מאפשר לרשויות לחסום ולמחוק רק תכנים כמו פדופיליה, הימורים או זנות. הונאות פיננסיות, למרות פוטנציאל הנזק הגדול, לא כלולות בחוק. כיום הרשויות יכולות רק לפנות לחברות השונות, ובראשן מטא, ולבקש להסיר תכנים.

ובכל זאת, לגלובס נודע כי ברשות ני"ע מתכוונים לנקוט צעדים. בדוח שיצא לפני שבועות ספורים, נכתבה המלצה לכנסת לקדם חקיקה בנושא מצד צוות בין־משרדי לשימוש בבינה מלאכותית - הכולל את רשות ני"ע, משרד המשפטים, בנק ישראל, רשות שוק ההון ומשרד האוצר. המטרה היא לתקן את החוק הקיים ולאפשר את מתן הסמכות לרשות ני"ע להסיר תכנים כוזבים מהרשתות החברתיות.

לפי גורם בכיר בשוק, "באמצעות ה־AI היום הרבה יותר קל לייצר מידע כוזב שנראה אמין יותר ולהפיצו. אפשר לראות שתופעה זו מתרחבת גם בעולם. המקומות שבהם הציבור 'נופל' יותר הם מקומות שבהם הציבור מקבל החלטות בצורה יחסית מהירה. כיום אפשר לזייף אנשים אפילו בשיחת זום".

תופעה לא חדשה, עדיין לא נכתבה הצעת חוק

בניגוד למהלך קודם שהתבצע מול מטא לבדה, שכוון בעיקר לכך שמטא תתחייב לאמת את זהות המשתמש מראש, כעת מכוונים לחקיקה להסרת תכנים כוזבים שתחול על כל החברות - מהלך הנחשב מרחיק לכת יותר. עם זאת, כאמור, מהלך שכזה מצריך חקיקה. החשש הוא שעם כניסת ישראל לשנת בחירות, החקיקה עלולה להיתקע למשך זמן רב. בפועל היא טרם החלה, ואף הצעת החוק טרם נכתבה.

בנוסף, בעבר כשנמסר ממטא שהיא מסירה פרסום כוזב או חשבון מתחזה, החברה לא מחקה גם את קבוצת הוואטסאפ הבעייתית שדרכה בוצעו ההונאות בפועל, אלא רק את הפרסום או הודעות ההצטרפות לאותן קבוצות, שהמשיכו לפעול באין מפריע.

קמפיין ההונאות הפיננסיות אינו חדש. בחודשים האחרונים נראו יותר הונאות דוגמת OST ו־CCHH. השיטה של המתחזים כבר ברורה: פרסומת בפייסבוק מזמינה לקבוצת וואטסאפ סודית של "מומחי השקעות" שמבטיחה תשואות חלומיות, בלי עמלות וסיכון. בפועל, מדובר בהונאת Pump and Dump, שבה "מנפחים" מניה, ולאחר שאנשים משקיעים, המארגנים מוכרים את החזקותיהם והיא מתרסקת.

תחילה פותו ההמונים בפרסומות ממומנות בפייסבוק המתחזות לאנשי מפתח בשוק ההון כמו איל ולדמן, יסמין לוקץ', דובי פרנסס, גלעד אלטשולר, מאיר שמיר וגלעד אלפר. אך ההונאות השתדרגו פלאים - הן ברמת האמינות, הן בהתרחבות לפלטפורמות נוספות כמו טיקטוק ויוטיוב.

כל ענקיות הטק הצהירו בעבר כי הן מנסות להיאבק בתופעה. עם זאת, נראה שאף אחת מהן לא מצליחה להתמודד עם העומס. מטא בולטת במיוחד, שכן ההונאה מתרחשת מתחילתה ועד סופה בפלטפורמות שלה - מהפרסומות בפייסבוק ובאינסטגרם ועד לוואטסאפ. יתרה מכך, מטא קיבלה דיווחים רבים על ההתחזויות, אך מרביתם נדחו בטענה כי אינם נוגדים את כלליה. נציין כי הונאות פיננסיות והתחזות לאדם אחר אסורות בתנאי השימוש של מטא.

לפי פרסום ברויטרס שהסתמך על מסמכים פנימיים של מטא, 10% מהכנסותיה ב־2024 הן ממודעות קנויות שקידמו הונאות, סכום של כ־16 מיליארד דולר בשנה. בדיווח אחר של רויטרס צוין שמטא ניסחה "playbook" להתמודדות עם רגולטורים שלחצו עליה להסיר פרסומות ומודעות פיננסיות המהוות הונאות.

במטא טוענים שהחברה מספקת את המענה הנדרש ומבטיחים טכנולוגיה חדשה. אולם לפי הפרסום, המסמכים הפניימים מראים כי מטא פועלת להעלמת המודעות ממאגר פנימי, אך לא מסירה אותן בהכרח מהפלטפורמה. המודעות הופכות להיות "בלתי ניתנות למציאה" כשהרשויות מחפשות אותן.

בעבר ניסו להסביר במטא בעמודי השקיפות כיצד הם נלחמים בתופעה: הטכנולוגיה עצמה (כמו AI) בודקת תוכן רב, בונה מודלים ומספקת תחזיות על תכנים בעייתים. החברה מתגאה בכך ש־90% מהתוכן שמוסר מטופל לפני שמדווח עליו. לצד זאת, הבעיה בולטת במיוחד בשפה העברית, שבה המערכת מתקשה לזהות תכנים בעייתיים, ובכלל בישראל כשוק קטן.

בקרוב: טכנולוגיה חדשה נגד הונאות פיננסיות

באחרונה התקיים דיון בוועדת המשנה לענייני AI וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש־הכהן. בדיון חשף בכיר במטא ישראל יהודה בן יעקב כי החברה מפתחת טכנולוגיה נגד הונאות פיננסיות, והשימוש בה עתיד להתחיל בקרוב. זהו כלי שדומה לאימות פרסומות פוליטיות בעת בחירות. המודל שייושם בישראל צפוי להיות דומה לזה שפועל כיום בטייוואן, ובו חלה על מבקש הפרסום החובה לאמת את זהות המוטב והמשלם על המודעה ולבחור את פרטי המידע שיופיעו עליו במודעה.

עם זאת, מומחים ששוחחו עם גלובס סיפרו כי ניתן לרכוש חשבונות מאומתים ברשת האפלה (דארק ווב) ולהפוך חשבון מאומת לזדוני. לפי גורם בשוק הבקיא בפרטים, "עד שאין אכיפה בפועל, גם רגולציה חדשה לא פועלת. רק בשלב שבו נגרם נזק פיננסי אדיר לחברה, היא תעשה שינוי".

מרשות ני"ע נמסר בתגובה: "בדוח הצוות הבין־משרדי בנושא AI בסקטור הפיננסי נדונו סיכוני הונאות פיננסיות באמצעות כלי AI. אחת ההמלצות הייתה לבחון קביעת סמכויות בדין הכללי להסרת תכנים כוזבים ופנייה לגורם המוסמך בהקשרים הללו. בהינתן שהדוח פורסם לאחרונה, בדצמבר 2025, אין עדכון ביחס להמלצה זו".

תגובת מטא

ממטא נמסר בתגובה: "תופעת ההונאות היא תופעה רחבה וחוצת פלטפורמות. אנחנו לא רוצים עברייני הונאה על גבי הפלטפורמות שלנו, ואף אחד אינו רוצה לראות הונאות כאלו: לא אנשים שמשתמשים בפלטפורמה, לא מפרסמים, ובטח שלא מאות מיליוני העסקים שבוחרים לצמוח על גבי הפלטפורמות שלנו. זו הסיבה שאנחנו משקיעים משאבים רבים במאבק בעברייני הונאות, ומטא כבר בוחנת כלי לאימות של מפרסמים פיננסיים המציגים מודעות בישראל, והוא יושק במלואו במהלך החציון הנוכחי".

לדבריה, "מטא דוחה את הטענה כי היא ניסתה לעכב רגולציה בנושא. העבודה של החברה מול הרגולטורים היא חלק ממאמציה הרחבים לצמצום הונאות על גבי הפלטפורמות שלה. מאמצים אלו נוחלים הצלחה בהתחשב בתמרונים הבלתי פוסקים של הנוכלים לעקוף את האמצעים הללו. המאבק בהונאות הוא מאבק מתמשך, והחברה הציבה יעדים אגרסיביים ברחבי העולם לצמצום הונאות, כאשר בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 50% בדיווחי משתמשים על הונאות".