על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני
● למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד
1"לא צריכים אותם": טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו
במשך שנים נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ סבל מדמויות ימין קיצוניות בקואליציה שלו שאף הפיצו אמירות אנטישמיות. כעת, לאחר שאמירות המבקרות את התמיכה של ארה"ב בישראל קרעו את הקואליציה של הנשיא, טראמפ החליט - "אין מקום לאנטישמים", כך פורסם בניו יורק טיימס.
הנשיא טראמפ אמר כי "לא למפלגה הרפובליקאית ולא לתנועת MAGA יש מקום לאנשים בעלי עמדות אנטישמיות, האמירה הציבורית הישירה ביותר שלו עד כה בוויכוח שמסעיר את תנועתו סביב הכללת תומכים שמפיצים שנאה".
השבוע נשאל בראיון לניו יורק טיימס האם לאנטישמים יש מקום בקואליציה שלו ואמר "אנחנו לא צריכים אותם, אני חושב שאנחנו לא אוהבים אותם".
"המפלגה הרפובליקאית שקועה בוויכוח על מידת ההתרחבות הרצויה של הקואליציה שלה והאם עליה לכלול דמויות כמו ניק פואנטס, מכחיש שואה ואנטישמי מוצהר", נכתב. כעת עמדתו של טראמפ דוחה בגלוי תומכים אנטישמיים.
"פלגים במפלגה מתווכחים גם על מידת התמיכה שיש להעניק לישראל, מדינה שהשמרנים תמכו בה בעקביות במשך עשורים. קואליציית טראמפ החלה להתפצל סביב השאלה כמה תמיכה צריכה ארצות הברית להעניק לישראל, אך הנשיא התרברב שוב ושוב בתמיכתו בישראל", נכתב.
לאחרונה אמר בראיון לטיימס: "אני כנראה האדם הכי פחות אנטישמי שיש בכל מקום בעולם. הבת שלי במקרה יהודייה, יפה, שלושה נכדים שלי יהודים, אני גאה בהם מאוד".
"ואף על פי כן, טראמפ לא גינה במפורש כמה מן הדמויות הבולטות ביותר שבמרכז הוויכוח. כשנשאל על פואנטס, אמר הנשיא שאינו מכיר אותו", נכתב.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת טיילר פייג’ר. לקריאת הכתבה המלאה.
2"ההכרה של ישראל בסומלילנד עשויה להשאיר את סומליה מחוץ למשחק"
לאחר שישראל הכירה בסומלילנד, "סומליה עלולה למצוא את עצמה מודרת מהחלטות שמשפיעות ישירות על קו החוף שלה ועל ביטחונה", פורסם בנשיונל, עיתון יומי באנגלית שיוצא באיחוד האמירויות.
לאחרונה במוגדישו, בירת סומליה "חוזרת ועולה שאלה אחת: מה קורה עכשיו, לאחר שישראל הכירה בסומלילנד, אזור בדלני שנמצא בלימבו דיפלומטי כבר יותר משלושה עשורים?", נכתב.
בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד "עלולה לגרור את אפריקה עמוק יותר למאבקי המזרח התיכון", נכתב. "אם המהלך של ישראל לא ייבלם, הוא עלול לפתוח מחדש שאלה שמוגדישו מנסה להשאיר סגורה כבר שלושה עשורים: קביעות המדינה הסומלית", נכתב.
"מהלך כזה יחליש את עמדת המיקוח של מוגדישו במשברים עתידיים, ואף יעודד אזורים אחרים בתוך המדינה. פונטלנד, ג’ובאלנד ואפילו מנהלות מקומיות עשויות להתחיל לשאול מה סומלילנד הרוויחה, ומדוע שלא ילכו בנתיב דומה", נכתב.
מנקודת המבט של סומליה, ההכרה של ישראל "אינה נוגעת רק לסומלילנד", אלא "קשורה לשאלה: האם סומליה עלולה להתפורר בהדרגה לאזורי השפעה המעוצבים בידי יריבויות חיצוניות", נכתב.
סמירה גייד, אנליסטית ביטחונית אמרה לנשיול כי "ישראל מבקשת עומק אסטרטגי לאורך מפרץ עדן, שם תקפו שוב ושוב מורדים חות’ים מתימן ספנות הקשורה לישראל". והוסיפה "את העיתוי של המהלך הישראלי אפשר להבין בצורה הטובה ביותר דרך עדשה אסטרטגית. בעשור האחרון הים האדום ומצר באב אל־מנדב הפכו למרחבים ממוגנים יותר ויותר. בהקשר הזה ישראל מחפשת עומק אסטרטגי גדול יותר לאורך מסדרון ימי קריטי. סומלילנד מציעה קו חוף יציב יחסית, מול תימן".
האנליסט הסומלי פארח עבדי, מציע כי המהלך "משרת מטרה סמלית בזירה המקומית, שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם כתבי אישום בשחיתות, ביקורת בינלאומית גוברת על עזה וקיטוב פוליטי עמוק" והוסיף, בין אם סמלי ובין אם אסטרטגי, עצם ההכרה של ישראל לבדה אינה צפויה לשנות.
"ואולם סומליה, הרואה בסומלילנד חלק בלתי נפרד משטחה, עשויה להגיב בתקיפות במישור הדיפלומטי. היא עלולה לפעול לבידוד כלכלי נוסף של סומלילנד, להגביל גישה למרחב האווירי, לנתיבי סחר או לפלטפורמות אזוריות, או ללחוץ על בעלות ברית לאשרר מחדש את שלמותה הטריטוריאלית של סומליה", נכתב.
אם ההכרה בסומלילנד תהפוך "לחלק מארכיטקטורת ביטחון רחבה יותר הכוללת את ישראל, מעצמות אזוריות ומערביות, סומליה עלולה למצוא את עצמה מודרת מהחלטות שמשפיעות ישירות על קו החוף שלה ועל ביטחונה", נכתב.
מתוך הנשיונל, מאת חסן קאפי מוחמד. לקריאת הכתבה המלאה.
3"תקיפה איראנית נגד ישראל תהיה מכתב התאבדות למשטר"
בעוד המחאות באיראן מתגברות "ישראל עוקבת מקרוב", פורסם בסוכנות הידיעות האמריקאית AP. בישראל עוקבים "אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן בעוד שאיומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף את איראן עלולים להסלים את המחאות בתוך גבולות הרפובליקה האסלאמית לכדי מלחמה אזורית", נכתב.
השבוע אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, "עם ישראל, העולם כולו, נפעמים מגבורתם העצומה של אזרחי איראן". בצה"ל אמרו כי המחאות באיראן "הן עניין פנימי".
דני ציטרינוביץ’, שבעבר עמד בראש מחקר איראן באחת מזרועות המודיעין של צה"ל וכיום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר ל-AP "כי ישראל אינה צפויה ליזום מתקפה נגד איראן, אף שעל פניו עשוי להיות לה יעד קל, נוכח הנהגה איראנית מוחלשת ומוסחת בשל המחאות הסוערות במדינה", והוסיף, מנקודת מבט איראנית, הדבר האחרון שאיראן רוצה לראות הוא הסטת הקשב שלה לעבר ישראל, העדיפות שלהם, בראש ובראשונה, היא להשיב את השקט והיציבות לאיראן".
מנחם מרחבי, מומחה לאיראן מהאוניברסיטה העברית אמר ל-AP "מה שבאמת מדאיג את ישראל הם טילים בליסטיים ודברים מהסוג הזה, לא איזה משטר יהיה באיראן, אלא אם כן מתרחש משהו דרמטי באמת בתחום הטילים, אני לא רואה את ישראל נכנסת לזה". מרחבי הוסיף כי מתקפה איראנית נגד ישראל תהיה "מכתב התאבדות למשטר". והבהיר "ישראל לא רוצה להתערב בזה, זה עניין פנימי איראני".
גם באקונומיסט הבריטי בוחנים את התגובה הישראלית למחאות באיראן וכותבים כי "הדאגה העיקרית של ישראל נותרה הטילים הבליסטיים ותוכנית הגרעין של איראן".
באקונומיסט כותבים כי "לאיראן עשויות להיות שלוש סיבות לפתוח במתקפת טילים נגד ישראל. הראשונה: העלבון שטרם עבר מכך שישראל השיגה עליונות אווירית מעל מערב איראן וטהראן בתוך 48 השעות הראשונות של מלחמת 12 הימים ביוני", כך נכתב. "המניע השני, והמיידי יותר, הוא התקווה בקרב חלקים במשטר המותקף כי מלחמה חיצונית עם ישראל תקל על הלחץ הפנימי, באמצעות הסחת האנרגיה ממרד מתהווה".
בנוסף, "הסיבה השלישית נעוצה במה שגורמים ישראלים מכנים 'טעות בחישוב'. איראן חוששת שישראל תנצל את הטלטלה הנוכחית כדי לפתוח בגל תקיפות נוסף, שמטרתו להשמיד את משגרי הטילים שישראל לא הצליחה לפגוע בהם ביוני. אם תפרוץ מלחמה נוספת, האיראנים יהיו נחושים להכות ראשונים. כדי למנוע טעות חישוב כזו, ישראל הבהירה לאיראן - שאין לה כוונה לתקוף", נכתב.
"תהא תוצאת המחאות אשר תהא, הדאגה העיקרית של ישראל היא שנכסיה האסטרטגיים שנותרו בידי איראן, כ־400 ק"ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה ומשגרי טילים ארוכי־טווח יוברחו ממקומם או ייפלו לידי פלגים רדיקליים אם ייראה ששינוי עמוק עומד בפתח. אם תרחיש כזה ייראה סביר, ישראל וארה"ב כמעט בוודאות יתקפו את אתרי הנכסים הללו לפני שייעלמו בערפל המהפכה", נכתב.
מתוך AP מאת מלני לידמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.