גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו, בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד עלולה לגרור את אפריקה למאבקי המזרח התיכון, ובישראל עוקבים אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני
למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד

1"לא צריכים אותם": טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו

במשך שנים נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ סבל מדמויות ימין קיצוניות בקואליציה שלו שאף הפיצו אמירות אנטישמיות. כעת, לאחר שאמירות המבקרות את התמיכה של ארה"ב בישראל קרעו את הקואליציה של הנשיא, טראמפ החליט - "אין מקום לאנטישמים", כך פורסם בניו יורק טיימס.

הנשיא טראמפ אמר כי "לא למפלגה הרפובליקאית ולא לתנועת MAGA יש מקום לאנשים בעלי עמדות אנטישמיות, האמירה הציבורית הישירה ביותר שלו עד כה בוויכוח שמסעיר את תנועתו סביב הכללת תומכים שמפיצים שנאה".

השבוע נשאל בראיון לניו יורק טיימס האם לאנטישמים יש מקום בקואליציה שלו ואמר "אנחנו לא צריכים אותם, אני חושב שאנחנו לא אוהבים אותם".

"המפלגה הרפובליקאית שקועה בוויכוח על מידת ההתרחבות הרצויה של הקואליציה שלה והאם עליה לכלול דמויות כמו ניק פואנטס, מכחיש שואה ואנטישמי מוצהר", נכתב. כעת עמדתו של טראמפ דוחה בגלוי תומכים אנטישמיים.

"פלגים במפלגה מתווכחים גם על מידת התמיכה שיש להעניק לישראל, מדינה שהשמרנים תמכו בה בעקביות במשך עשורים. קואליציית טראמפ החלה להתפצל סביב השאלה כמה תמיכה צריכה ארצות הברית להעניק לישראל, אך הנשיא התרברב שוב ושוב בתמיכתו בישראל", נכתב.

לאחרונה אמר בראיון לטיימס: "אני כנראה האדם הכי פחות אנטישמי שיש בכל מקום בעולם. הבת שלי במקרה יהודייה, יפה, שלושה נכדים שלי יהודים, אני גאה בהם מאוד".

"ואף על פי כן, טראמפ לא גינה במפורש כמה מן הדמויות הבולטות ביותר שבמרכז הוויכוח. כשנשאל על פואנטס, אמר הנשיא שאינו מכיר אותו", נכתב.

מתוך הניו יורק טיימס, מאת טיילר פייג’ר. לקריאת הכתבה המלאה.

2"ההכרה של ישראל בסומלילנד עשויה להשאיר את סומליה מחוץ למשחק"

לאחר שישראל הכירה בסומלילנד, "סומליה עלולה למצוא את עצמה מודרת מהחלטות שמשפיעות ישירות על קו החוף שלה ועל ביטחונה", פורסם בנשיונל, עיתון יומי באנגלית שיוצא באיחוד האמירויות.

לאחרונה במוגדישו, בירת סומליה "חוזרת ועולה שאלה אחת: מה קורה עכשיו, לאחר שישראל הכירה בסומלילנד, אזור בדלני שנמצא בלימבו דיפלומטי כבר יותר משלושה עשורים?", נכתב.

בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד "עלולה לגרור את אפריקה עמוק יותר למאבקי המזרח התיכון", נכתב. "אם המהלך של ישראל לא ייבלם, הוא עלול לפתוח מחדש שאלה שמוגדישו מנסה להשאיר סגורה כבר שלושה עשורים: קביעות המדינה הסומלית", נכתב.

"מהלך כזה יחליש את עמדת המיקוח של מוגדישו במשברים עתידיים, ואף יעודד אזורים אחרים בתוך המדינה. פונטלנד, ג’ובאלנד ואפילו מנהלות מקומיות עשויות להתחיל לשאול מה סומלילנד הרוויחה, ומדוע שלא ילכו בנתיב דומה", נכתב.

מנקודת המבט של סומליה, ההכרה של ישראל "אינה נוגעת רק לסומלילנד", אלא "קשורה לשאלה: האם סומליה עלולה להתפורר בהדרגה לאזורי השפעה המעוצבים בידי יריבויות חיצוניות", נכתב.

סמירה גייד, אנליסטית ביטחונית אמרה לנשיול כי "ישראל מבקשת עומק אסטרטגי לאורך מפרץ עדן, שם תקפו שוב ושוב מורדים חות’ים מתימן ספנות הקשורה לישראל". והוסיפה "את העיתוי של המהלך הישראלי אפשר להבין בצורה הטובה ביותר דרך עדשה אסטרטגית. בעשור האחרון הים האדום ומצר באב אל־מנדב הפכו למרחבים ממוגנים יותר ויותר. בהקשר הזה ישראל מחפשת עומק אסטרטגי גדול יותר לאורך מסדרון ימי קריטי. סומלילנד מציעה קו חוף יציב יחסית, מול תימן".

האנליסט הסומלי פארח עבדי, מציע כי המהלך "משרת מטרה סמלית בזירה המקומית, שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם כתבי אישום בשחיתות, ביקורת בינלאומית גוברת על עזה וקיטוב פוליטי עמוק" והוסיף, בין אם סמלי ובין אם אסטרטגי, עצם ההכרה של ישראל לבדה אינה צפויה לשנות.

"ואולם סומליה, הרואה בסומלילנד חלק בלתי נפרד משטחה, עשויה להגיב בתקיפות במישור הדיפלומטי. היא עלולה לפעול לבידוד כלכלי נוסף של סומלילנד, להגביל גישה למרחב האווירי, לנתיבי סחר או לפלטפורמות אזוריות, או ללחוץ על בעלות ברית לאשרר מחדש את שלמותה הטריטוריאלית של סומליה", נכתב.

אם ההכרה בסומלילנד תהפוך "לחלק מארכיטקטורת ביטחון רחבה יותר הכוללת את ישראל, מעצמות אזוריות ומערביות, סומליה עלולה למצוא את עצמה מודרת מהחלטות שמשפיעות ישירות על קו החוף שלה ועל ביטחונה", נכתב.

מתוך הנשיונל, מאת חסן קאפי מוחמד. לקריאת הכתבה המלאה.

3"תקיפה איראנית נגד ישראל תהיה מכתב התאבדות למשטר"

בעוד המחאות באיראן מתגברות "ישראל עוקבת מקרוב", פורסם בסוכנות הידיעות האמריקאית AP. בישראל עוקבים "אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן בעוד שאיומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף את איראן עלולים להסלים את המחאות בתוך גבולות הרפובליקה האסלאמית לכדי מלחמה אזורית", נכתב.

השבוע אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, "עם ישראל, העולם כולו, נפעמים מגבורתם העצומה של אזרחי איראן". בצה"ל אמרו כי המחאות באיראן "הן עניין פנימי".

דני ציטרינוביץ’, שבעבר עמד בראש מחקר איראן באחת מזרועות המודיעין של צה"ל וכיום הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר ל-AP "כי ישראל אינה צפויה ליזום מתקפה נגד איראן, אף שעל פניו עשוי להיות לה יעד קל, נוכח הנהגה איראנית מוחלשת ומוסחת בשל המחאות הסוערות במדינה", והוסיף, מנקודת מבט איראנית, הדבר האחרון שאיראן רוצה לראות הוא הסטת הקשב שלה לעבר ישראל, העדיפות שלהם, בראש ובראשונה, היא להשיב את השקט והיציבות לאיראן".

מנחם מרחבי, מומחה לאיראן מהאוניברסיטה העברית אמר ל-AP "מה שבאמת מדאיג את ישראל הם טילים בליסטיים ודברים מהסוג הזה, לא איזה משטר יהיה באיראן, אלא אם כן מתרחש משהו דרמטי באמת בתחום הטילים, אני לא רואה את ישראל נכנסת לזה". מרחבי הוסיף כי מתקפה איראנית נגד ישראל תהיה "מכתב התאבדות למשטר". והבהיר "ישראל לא רוצה להתערב בזה, זה עניין פנימי איראני".

גם באקונומיסט הבריטי בוחנים את התגובה הישראלית למחאות באיראן וכותבים כי "הדאגה העיקרית של ישראל נותרה הטילים הבליסטיים ותוכנית הגרעין של איראן".

באקונומיסט כותבים כי "לאיראן עשויות להיות שלוש סיבות לפתוח במתקפת טילים נגד ישראל. הראשונה: העלבון שטרם עבר מכך שישראל השיגה עליונות אווירית מעל מערב איראן וטהראן בתוך 48 השעות הראשונות של מלחמת 12 הימים ביוני", כך נכתב. "המניע השני, והמיידי יותר, הוא התקווה בקרב חלקים במשטר המותקף כי מלחמה חיצונית עם ישראל תקל על הלחץ הפנימי, באמצעות הסחת האנרגיה ממרד מתהווה".

בנוסף, "הסיבה השלישית נעוצה במה שגורמים ישראלים מכנים 'טעות בחישוב'. איראן חוששת שישראל תנצל את הטלטלה הנוכחית כדי לפתוח בגל תקיפות נוסף, שמטרתו להשמיד את משגרי הטילים שישראל לא הצליחה לפגוע בהם ביוני. אם תפרוץ מלחמה נוספת, האיראנים יהיו נחושים להכות ראשונים. כדי למנוע טעות חישוב כזו, ישראל הבהירה לאיראן - שאין לה כוונה לתקוף", נכתב.

"תהא תוצאת המחאות אשר תהא, הדאגה העיקרית של ישראל היא שנכסיה האסטרטגיים שנותרו בידי איראן, כ־400 ק"ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה ומשגרי טילים ארוכי־טווח יוברחו ממקומם או ייפלו לידי פלגים רדיקליים אם ייראה ששינוי עמוק עומד בפתח. אם תרחיש כזה ייראה סביר, ישראל וארה"ב כמעט בוודאות יתקפו את אתרי הנכסים הללו לפני שייעלמו בערפל המהפכה", נכתב.

מתוך AP מאת מלני לידמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

אפל בחרה בג'מיני, והשווי של גוגל מזנק לראשונה מעל 4 טריליון דולר

אפל הודיעה כי היא צפויה לשתף פעולה עם גוגל ולהישען על מודל ה-AI שלה, ג'מיני, במסגרת פיתוח מוצרי הבינה המלאכותית שלה, ביניהם העוזרת הקולית סירי ● בתחילת נובמבר, דווח בבלומברג כי העסקה תהיה בהיקף של כמיליארד דולר בשנה

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

AI21: "מכחישים משא ומתן על רכישה על ידי אנבידיה"

למרות דבריהם של המייסדים פרופ' אמנון שעשוע והמנכ"ל אורי גושן על "משא ומתן עם אנבידיה", בחברה מכחישים כל דיונים על רכישה אפשרית ● בשבועיים האחרונים שמרו ב-AI21 על שתיקה, אז מה קרה דווקא עכשיו?

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

מאלברטה לת"א: חברת הקידוחים הקנדית של קבוצת דלק מגיעה לבורסה

חצי שנה אחרי שהקבוצה של יצחק תשובה הפכה לבעלת המניות הגדולה בה, מקדמת חברת הנפט והגז אינפליי מהלך לגיוס חוב ורישום מניותיה בבורסה בת"א, במקביל לבורסת בטורונטו ● הערכות: היקף גיוס האג"ח צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק חדשה לביטול העבירה הפלילית בה מואשם ראש הממשלה ● יוזמי הצעת החוק שמחה רוטמן, אופיר כץ ומישל בוסקילה טוענים לפגיעה בעיקרון החוקיות ולאכיפה בררנית: "מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי הציבור"

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

עו''ד עמית בכר וח''כ יריב לוין / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לשכת עוה"ד לבג"ץ: לוין מחרים אותנו במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון

לאחרונה גילו בלשכה עורכי הדין, כי שר המשפטים יריב לוין, פרסם את שמות החברים בוועדות מבלי לכלול בהן את נציגי הלשכה וכי הוועדות אמנם מתכנסות בלעדיהם ● זאת, כך טוענים בלשכה, למרות שראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, העביר ללוין את שמותיהם של שני נציגי הלשכה לוועדות, ובניגוד לחוק

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

טבע חתמה על הסכם להאצת פיתוח תרופה מקורית למחלת עור ומספקת תחזיות לשנים הבאות

החברה חתמה על הסכם של עד 500 מיליון דולר עם רויאלטי פארמה לפיתוח התרופה למחלת ויטיליגו שתיכנס לשלב 2 בניסויים הקליניים ● צופה השנה הכנסות דומות או ירידה קלה לעומת 2025 לצד גידול ברווחיות ובתזרים החופשי, וב-2027 צמיחה בהכנסות, ברווחיות ובתזרים

זוהר לוי וזוהרן ממדאני / צילום: יח''צ, AP/Yuki Iwamura

למרות ממדאני: חברת הנדל"ן הישראלית זכתה במכרז בניו יורק

סאמיט, חברת הנדל"ן של זוהר לוי, זכתה במכרז לרכישת חלק מפורטפוליו הנכסים של חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי שנקלעה למשבר חוב ● ברקע, בעיריית ניו יורק הערימו קשיים על השלמת המהלך, אך בית המשפט סלל את הדרך לרכישת הנכסים

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

תל אביב ננעלה בעליות; מדד המניות הביטחוניות זינק במעל 3%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● חוזה חדש לאלביט במדינה באסיה פאסיפיק ● הפניקס ומדיפאואר יקימו מיזם משותף לרכישת מרכזים מסחריים בארה"ב ● ירידות בחוזים בוול סטריט בצל פתיחת החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, טראמפ: "לא ידעתי על זה" ● מיטב: מעדיפים מניות ואג"ח ממשלתיות על פני אג"ח חברות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

רשות שוק ההון הטילה קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסים, שגרמה לחוסכים למשוך כספים מוקדם מהפנסיה תמורת עמלה גבוהה וללא רישיון פנסיוני ● לטענת הרשות מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בשל סיבה זו ● לאחרונה נחשף בגלובס כי ישראלים מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מחסכונות הפנסיה

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

יו"ר הפד חשף: "נפתחה נגדי חקירה פלילית"; החוזים על וול סטריט יורדים

בסרטון שפרסם ברשת X, חשף ג׳רום פאוול כי משרד המשפטים האמריקאי החל בחקירה פלילית נגדו ● הסיבה הרשמית: העדות שמסר בקונגרס על שיפוץ מטה הפד ● יו"ר הפד האשים כי הסיבה האמיתית היא שלא יישר קו עם הנשיא בנוגע לריבית: "צעד חסר תקדים" ● ואיך הגיבו בשווקים?

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

"ביזוי הכנסת , מחטף", דרמה בוועדת הבריאות: הדיון פוצץ אחרי שמשרד הבריאות הודה שעקף את הוועדה

נציג משרד הבריאות הודה בדיון כי המשרד ושר הבריאות "כבר חתמו" על שינוי התקנות בנושא הוצאת טיפולים בתחום התפתחות הילד וסיוע לנשים יולדות מפוליסת ביטוחי השב"ן, וזאת בניגוד להחלטה קודמת ● בתגובה, זעמו חברי הכנסת וקראו "מחטף" וגם "חוסר שקיפות, ביזוי הכנסת וניצול ציני"

כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים