טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci
באפריל האחרון, במסיבת עיתונאים בבית הלבן, ישב ראש הממשלה בנימין נתניהו לצידו של הנשיא דונלד טראמפ וחיכה לשמוע תשובה לשאלה שהסעירה את הכלכלה הישראלית: האם ישראל תזכה להקלות מתוכנית המכסים? תשובתו של טראמפ הייתה קצרה ובלתי מתחייבת. "אנחנו מדברים על הסכם סחר חדש לגמרי", התחיל לומר. ואז קטע את עצמו: "אולי לא. אל תשכחו, אנחנו נותנים לישראל מיליארדי דולרים בשנה", אמר בהתייחסו לכספי הסיוע הביטחוני.
● יו"ר הפד תחת חקירה: המאבק בין טראמפ לפאוול מסלים לקראת בחירות האמצע
● התוכנית האירופית: להציב חיילים בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ
תשעה חודשים עברו מאז וישראל מצויה בשלב האחרון של המשא-ומתן על המכסים. השבוע, בראיון לאקונומיסט, נתניהו הפתיע והודיע כי ישראל שואפת "להיגמל" מהסיוע הביטחוני האמריקאי בתוך עשור. המעגל נסגר: מה שטראמפ רמז עליו באפריל - הקשר בין הסיוע ובין הקלות במכסים - הפך למדיניות מוצהרת של ישראל.
כעת נראה כי המעגל נסגר: מה שטראמפ רמז עליו באפריל - הקשר בין הסיוע הביטחוני לבין יחסי הסחר - הפך עכשיו למדיניות מוצהרת של ישראל עצמה.
"האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים מיליארדים"
גורמים ממשלתיים מודים שיש קשר בין סוגיית הסיוע הביטחוני למכסים. "האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים מיליארדים כל שנה", מתאר אחד מהם. "אם אנחנו מציעים להפחית את התלות בכסף האמריקאי, זה משפר את עמדת המיקוח שלנו".
הרציונל הוא התיישרות עם יעדי טראמפ: הנשיא מקצץ בסיוע החוץ בכל החזיתות, ונתניהו פעל מתוך הבנה שעדיף שישראל תציע זאת בעצמה. מבחינת טראמפ, הכרזה ישראלית על ויתור הדרגתי היא הישג פוליטי - היכולת להציג בת-ברית שמוותרת מרצונה על מיליארדים מחזקת את הנרטיב של "אמריקה קודם".
אלא שההכרזה על צמצום הסיוע באה דווקא בתקופה שבה נתניהו עצמו מדבר על הגדלת תקציב הביטחון. לפי התוכניות שהוצגו, ישראל צפויה להשקיע תוספת של 250 מיליארד שקל בהתעצמות צבאית בעשור הקרוב. איך זה מסתדר עם ויתור על 120 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי באותה תקופה? באוצר אומרים: "בשורה התחתונה, מי שישלם הם אזרחי ישראל".
חבילת הסיוע מגיעה לכ-12 מיליארד דולר בשנה
העיתוי של ההכרזה אינו מקרי. ישראל נמצאת בעיצומו של משא-ומתן מורכב מול ממשל טראמפ בנושא המכסים. ארה"ב הטילה מכס בשיעור 15% על סחורות מישראל, ובירושלים מנסים להשיג הקלות ופטורים לענפים שונים. המגעים כוללים לא רק סוגיות סחר טהורות, אלא גם היבטים גאו-פוליטיים רחבים יותר - מאיראן ועד עזה.
גורמים ממשלתיים המעורבים בתהליך מסבירים כי יש קשר בין הסוגיות, גם אם לא מדובר בעסקת חבילה רשמית. "האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים כל שנה מיליארדים", מתאר אחד הגורמים. "טראמפ עצמו אמר את זה באפריל. ההיגיון הוא פשוט - אם אנחנו מציעים להפחית את התלות שלנו בכסף האמריקאי, זה משפר את עמדת המיקוח שלנו בשולחנות אחרים".
הרציונל הוא התיישרות עם יעדי טראמפ. לאמריקאים יש גירעון עצום, והנשיא מקצץ בסיוע החוץ בכל החזיתות - מאוקראינה ועד סגירת USAID. נתניהו פעל מתוך הבנה שעדיף שישראל תגיד בעצמה שהיא מספיק גדולה ויכולה להסתדר, מאשר שהאמריקאים פשוט יחתכו לנו את הכסף חד צדדית.
מבחינת טראמפ, הכרזה ישראלית על ויתור הדרגתי על הסיוע היא הישג פוליטי פנימי. קיצוץ בסיוע החוץ הוא מטרה מרכזית של ממשלו, והיכולת להציג מדינה בת-ברית שמוותרת מרצונה על מיליארדי דולרים תחזק את הנרטיב של "אמריקה קודם". זאת, במקום שהנשיא ייאלץ להתמודד עם הביקורת שהוא פוגע בבת-ברית אסטרטגית .
הבעיה היא שההכרזה על צמצום הסיוע באה בתקופה שבה נתניהו עצמו מדבר על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון. לפי התוכניות שהוצגו בחודשים האחרונים, ישראל צפויה להשקיע תוספת תקציבית של 250 מיליארד שקל בהתעצמות צבאית במהלך העשור הקרוב. איך זה מסתדר עם ויתור על 120 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי באותה תקופה?
באוצר מסבירים שחלק מהסתירה הוא רק לכאורה. "אפשר לפרש את זה כך שחלק גדול מה-250 מיליארד שנתניהו דיבר עליהם היה אמור להגיע בכל מקרה מהסיוע", אומרים באוצר. "כלומר, שהתוספת התקציבית צריכה להיות 130 מיליארד שקל, אם לא יינתן סיוע מארה"ב. אבל בשורה התחתונה, מי שישלם את מחיר ההחלטה הם אזרחי ישראל. אי-אפשר שמערכת הביטחון תקבל את החלופה לסיוע האמריקאי כולה מהציבור - יש כאן עניין של סדרי עדיפויות".
הפער בין האוצר למשרד ראש הממשלה
במקרה שיופסק הסיוע הביטחוני, עשוי להיפתח מאבק תקציבי חדש בשרשרת מאבקי האוצר במערכת הביטחון. באוצר עושים חישוב פשוט יחסית: "נניח שהיעדר 12 מיליארד שקל בשנה יתחלק חצי-חצי בינינו לצבא", אומר הבכיר באוצר. לדבריו, 6 מיליארד שקל הצבא יצטרך לספוג בתוך התקציב שלו, ועוד 6 מיליארד שקל יתוקצבו מקופת המדינה - "אבל כמובן שזה צריך לבוא על חשבון העלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר". לשם המחשה, 6 מיליארד שקל בשנה שווים כמעט להעלאה של אחוז מע"מ נוסף, מ-18% ל-19%.
בדיונים שהתקיימו בנושא במשרד ראש הממשלה נראו הדברים קצת אחרת. שם יצאו מנקודת הנחה לפיה הכלכלה הישראלית צומחת בקצב מהיר ותוכל לספק בעצמה די כסף ממסים לביטחון המדינה, ולהתמודד בהצלחה עם ניתוק התלות מארה"ב גם ללא העלאת מסים או קיצוצים משמעותיים.
אלא שהפער בין שני הצדדים גדול מהמספרים. באוצר מגלים כי הנושא היה ברמה מאוד ראשונית ובוסרית על שולחנם, ושלא התקיימה עבודת מטה משמעותית במשרד לפני ההכרזה של ראש הממשלה. יתרה מכך, לא ברור אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו היה בסוד העניינים.
המתווה העקרוני המדובר כרגע הוא של צמצום הדרגתי לאורך עשור, עד לביטולו המוחלט.
היסטוריה של תלות
הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל במתכונתו הנוכחית החל ב-1985, בתקופת הנשיא רונלד רייגן, על רקע המשבר האינפלציוני הקשה שפקד את הכלכלה הישראלית. עד אז ישראל קיבלה סכומים קטנים יותר, של מיליארד עד שני מיליארד דולר בשנה. רייגן החליט להפוך את הסיוע למענק קבוע של שלושה מיליארד דולר, וכך נותר הדבר עד היום - עם תוספות מיוחדות בעתות משבר .
בסוף שנות ה-90', בכהונתו הראשונה כראש ממשלה, נתניהו הופיע בפני הקונגרס והפתיע אז כשהודיע שישראל אינה זקוקה עוד לסיוע אזרחי - רק לסיוע ביטחוני. הסיוע האזרחי צומצם בהדרגה ובסופו של דבר בוטל לחלוטין, כאשר הסכומים הוסטו לסיוע הביטחוני. כעת, כמעט 30 שנה אחר כך, נתניהו מדבר על הצעד הבא - ויתור על הסיוע הביטחוני עצמו .
ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016 מול ממשל אובמה, מבטיח לישראל 3.3 מיליארד דולר לרכש צבאי ועוד חצי מיליארד דולר לשיתופי-פעולה בהגנה אווירית. ההסכם יפקע ב-2028, ולכן המשא-ומתן על הסכם חדש כבר החל.