גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים

נתניהו הפתיע השבוע כשהכריז על שאיפה לוויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי ● באפריל האחרון, טראמפ כבר רמז על קשר בין הסיוע להקלות בהיקף המכסים בין ישראל לארה"ב ● ההכרזה התקבלה ללא עבודת מטה באוצר, ושם מזהירים: "המהלך יוביל להעלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר"

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci
טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

באפריל האחרון, במסיבת עיתונאים בבית הלבן, ישב ראש הממשלה בנימין נתניהו לצידו של הנשיא דונלד טראמפ וחיכה לשמוע תשובה לשאלה שהסעירה את הכלכלה הישראלית: האם ישראל תזכה להקלות מתוכנית המכסים? תשובתו של טראמפ הייתה קצרה ובלתי מתחייבת. "אנחנו מדברים על הסכם סחר חדש לגמרי", התחיל לומר. ואז קטע את עצמו: "אולי לא. אל תשכחו, אנחנו נותנים לישראל מיליארדי דולרים בשנה", אמר בהתייחסו לכספי הסיוע הביטחוני.

יו"ר הפד תחת חקירה: המאבק בין טראמפ לפאוול מסלים לקראת בחירות האמצע
התוכנית האירופית: להציב חיילים בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

תשעה חודשים עברו מאז וישראל מצויה בשלב האחרון של המשא-ומתן על המכסים. השבוע, בראיון לאקונומיסט, נתניהו הפתיע והודיע כי ישראל שואפת "להיגמל" מהסיוע הביטחוני האמריקאי בתוך עשור. המעגל נסגר: מה שטראמפ רמז עליו באפריל - הקשר בין הסיוע ובין הקלות במכסים - הפך למדיניות מוצהרת של ישראל.

כעת נראה כי המעגל נסגר: מה שטראמפ רמז עליו באפריל - הקשר בין הסיוע הביטחוני לבין יחסי הסחר - הפך עכשיו למדיניות מוצהרת של ישראל עצמה.

"האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים מיליארדים"

גורמים ממשלתיים מודים שיש קשר בין סוגיית הסיוע הביטחוני למכסים. "האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים מיליארדים כל שנה", מתאר אחד מהם. "אם אנחנו מציעים להפחית את התלות בכסף האמריקאי, זה משפר את עמדת המיקוח שלנו".

הרציונל הוא התיישרות עם יעדי טראמפ: הנשיא מקצץ בסיוע החוץ בכל החזיתות, ונתניהו פעל מתוך הבנה שעדיף שישראל תציע זאת בעצמה. מבחינת טראמפ, הכרזה ישראלית על ויתור הדרגתי היא הישג פוליטי - היכולת להציג בת-ברית שמוותרת מרצונה על מיליארדים מחזקת את הנרטיב של "אמריקה קודם".

אלא שההכרזה על צמצום הסיוע באה דווקא בתקופה שבה נתניהו עצמו מדבר על הגדלת תקציב הביטחון. לפי התוכניות שהוצגו, ישראל צפויה להשקיע תוספת של 250 מיליארד שקל בהתעצמות צבאית בעשור הקרוב. איך זה מסתדר עם ויתור על 120 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי באותה תקופה? באוצר אומרים: "בשורה התחתונה, מי שישלם הם אזרחי ישראל".

חבילת הסיוע מגיעה לכ-12 מיליארד דולר בשנה

העיתוי של ההכרזה אינו מקרי. ישראל נמצאת בעיצומו של משא-ומתן מורכב מול ממשל טראמפ בנושא המכסים. ארה"ב הטילה מכס בשיעור 15% על סחורות מישראל, ובירושלים מנסים להשיג הקלות ופטורים לענפים שונים. המגעים כוללים לא רק סוגיות סחר טהורות, אלא גם היבטים גאו-פוליטיים רחבים יותר - מאיראן ועד עזה.

גורמים ממשלתיים המעורבים בתהליך מסבירים כי יש קשר בין הסוגיות, גם אם לא מדובר בעסקת חבילה רשמית. "האמריקאים שואלים: מה אתם רוצים? אתם מקבלים כל שנה מיליארדים", מתאר אחד הגורמים. "טראמפ עצמו אמר את זה באפריל. ההיגיון הוא פשוט - אם אנחנו מציעים להפחית את התלות שלנו בכסף האמריקאי, זה משפר את עמדת המיקוח שלנו בשולחנות אחרים".

הרציונל הוא התיישרות עם יעדי טראמפ. לאמריקאים יש גירעון עצום, והנשיא מקצץ בסיוע החוץ בכל החזיתות - מאוקראינה ועד סגירת USAID. נתניהו פעל מתוך הבנה שעדיף שישראל תגיד בעצמה שהיא מספיק גדולה ויכולה להסתדר, מאשר שהאמריקאים פשוט יחתכו לנו את הכסף חד צדדית.

מבחינת טראמפ, הכרזה ישראלית על ויתור הדרגתי על הסיוע היא הישג פוליטי פנימי. קיצוץ בסיוע החוץ הוא מטרה מרכזית של ממשלו, והיכולת להציג מדינה בת-ברית שמוותרת מרצונה על מיליארדי דולרים תחזק את הנרטיב של "אמריקה קודם". זאת, במקום שהנשיא ייאלץ להתמודד עם הביקורת שהוא פוגע בבת-ברית אסטרטגית .

הבעיה היא שההכרזה על צמצום הסיוע באה בתקופה שבה נתניהו עצמו מדבר על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון. לפי התוכניות שהוצגו בחודשים האחרונים, ישראל צפויה להשקיע תוספת תקציבית של 250 מיליארד שקל בהתעצמות צבאית במהלך העשור הקרוב. איך זה מסתדר עם ויתור על 120 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי באותה תקופה?

באוצר מסבירים שחלק מהסתירה הוא רק לכאורה. "אפשר לפרש את זה כך שחלק גדול מה-250 מיליארד שנתניהו דיבר עליהם היה אמור להגיע בכל מקרה מהסיוע", אומרים באוצר. "כלומר, שהתוספת התקציבית צריכה להיות 130 מיליארד שקל, אם לא יינתן סיוע מארה"ב. אבל בשורה התחתונה, מי שישלם את מחיר ההחלטה הם אזרחי ישראל. אי-אפשר שמערכת הביטחון תקבל את החלופה לסיוע האמריקאי כולה מהציבור - יש כאן עניין של סדרי עדיפויות".

הפער בין האוצר למשרד ראש הממשלה

במקרה שיופסק הסיוע הביטחוני, עשוי להיפתח מאבק תקציבי חדש בשרשרת מאבקי האוצר במערכת הביטחון. באוצר עושים חישוב פשוט יחסית: "נניח שהיעדר 12 מיליארד שקל בשנה יתחלק חצי-חצי בינינו לצבא", אומר הבכיר באוצר. לדבריו, 6 מיליארד שקל הצבא יצטרך לספוג בתוך התקציב שלו, ועוד 6 מיליארד שקל יתוקצבו מקופת המדינה - "אבל כמובן שזה צריך לבוא על חשבון העלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר". לשם המחשה, 6 מיליארד שקל בשנה שווים כמעט להעלאה של אחוז מע"מ נוסף, מ-18% ל-19%.

בדיונים שהתקיימו בנושא במשרד ראש הממשלה נראו הדברים קצת אחרת. שם יצאו מנקודת הנחה לפיה הכלכלה הישראלית צומחת בקצב מהיר ותוכל לספק בעצמה די כסף ממסים לביטחון המדינה, ולהתמודד בהצלחה עם ניתוק התלות מארה"ב גם ללא העלאת מסים או קיצוצים משמעותיים.

אלא שהפער בין שני הצדדים גדול מהמספרים. באוצר מגלים כי הנושא היה ברמה מאוד ראשונית ובוסרית על שולחנם, ושלא התקיימה עבודת מטה משמעותית במשרד לפני ההכרזה של ראש הממשלה. יתרה מכך, לא ברור אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו היה בסוד העניינים.

המתווה העקרוני המדובר כרגע הוא של צמצום הדרגתי לאורך עשור, עד לביטולו המוחלט.

היסטוריה של תלות

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל במתכונתו הנוכחית החל ב-1985, בתקופת הנשיא רונלד רייגן, על רקע המשבר האינפלציוני הקשה שפקד את הכלכלה הישראלית. עד אז ישראל קיבלה סכומים קטנים יותר, של מיליארד עד שני מיליארד דולר בשנה. רייגן החליט להפוך את הסיוע למענק קבוע של שלושה מיליארד דולר, וכך נותר הדבר עד היום - עם תוספות מיוחדות בעתות משבר .

בסוף שנות ה-90', בכהונתו הראשונה כראש ממשלה, נתניהו הופיע בפני הקונגרס והפתיע אז כשהודיע שישראל אינה זקוקה עוד לסיוע אזרחי - רק לסיוע ביטחוני. הסיוע האזרחי צומצם בהדרגה ובסופו של דבר בוטל לחלוטין, כאשר הסכומים הוסטו לסיוע הביטחוני. כעת, כמעט 30 שנה אחר כך, נתניהו מדבר על הצעד הבא - ויתור על הסיוע הביטחוני עצמו .

ההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016 מול ממשל אובמה, מבטיח לישראל 3.3 מיליארד דולר לרכש צבאי ועוד חצי מיליארד דולר לשיתופי-פעולה בהגנה אווירית. ההסכם יפקע ב-2028, ולכן המשא-ומתן על הסכם חדש כבר החל.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה