דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב
לקראת דיוני התקציב, מסכמת רשות החדשנות את השנה האחרונה שהובילה לטענתה להגדלה משמעותית של השתתפות המוסדיים בהשקעות בקרנות הון סיכון - מכשיר ההשקעה המרכזי בחברות סטארט-אפ שאינן רווחיות, וכן להקמתן של קרנות חדשות המתמחות בדיפ-טק - טכנולוגיה שמייצרת מוצרים מוחשיים.
● בסמוך ליקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה
● AI21: "מכחישים משא ומתן על רכישה על ידי אנבידיה"
במסגרת התוכנית שכונתה "יוזמה 2", על שמה של תוכנית יוזמה המקורית של ממשלת רבין השנייה שהציתה את תעשיית ההון סיכון הישראלית באמצעות מענק ממשלתי של שקל על כל שקל פרטי, יצאה רשות החדשנות לדרך עם תמרוץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות - והשיגה התחייבות להשקעה בהיקף כולל של 365 מיליון דולר, מתוכם 79 מיליון דולר כספי תוכנית יוזמה, ב-11 קרנות ישראליות.
ברשות מסרבים לחשוף את שמות הקרנות ואף טוענים כי ייתכן שקרנות רבות כלל לא יודעות שהמוסדיים הישראלים קיבלו תמריצים על השקעה בהם.
לא רק סייבר
השיעור הגבוה למדי של יזמים ישראלים שבוחרים להקים או לעבוד בחברת סייבר הביא להצלחות כבירות בתחום - רק בשנה החולפת נמכרו חברות כמו וויז, ארמיס וסייברארק בסכום מצרפי של 65 מיליארד דולר - אבל הוא הגיע בהכרח על חשבון הקמה של סטארט-אפים חדשים בתחומי תעשייה אחרים, שהביקוש להם גם לא מבוטל: מוצרים רפואיים וחקלאיים, חומרים מיוחדים, ציוד לתחום החלל והביטחון (כמו רחפנים או חיישנים), או בעצם כל מוצר מוחשי שניתן לראות אותו ואיננו מסתיים בתוכנה בלתי נראית המותקנת על שרת.
על פי הודעתה, בשני מסלולי תמריצים הביאה רשות החדשנות לסך התחייבויות של 450 מיליון דולר מצד גופים מוסדיים וקרנות הון סיכון להשקעות דיפ-טק במהלך השנים 2025 ו-2026, דבר שצפוי לטענתה להביא לגיוס כולל של מעל ל-2 מיליארד דולר סך הכל.
עם זאת, כאשר התברר ברשות כי חלק מהקרנות לא ייוחדו למוצרים גשמיים אלא נשארו בתחום ההשקעה הכללי - פנו בכיריה להשקיע ישירות בקרנות הון סיכון שהתחייבו להשקיע לפחות 50% בדיפ-טק, או בקרנות כלליות ששותפיהן הקימו קרנות ייעודיות לתחום והזרימו את הכסף הממשלתי לתחום הזה.
סך הכל בתחום הזה אושרו השקעות ישירות של 85 מיליון דולר מכספי הרשות ב-9 קרנות שברובן נמצאות בשלבי גיוס כולל של מיליארד דולר סך הכל. חלק ממטרת ההשקעה של הרשות הייתה לא רק להקל על הגיוס אלא להביא את מנהלי הקרנות להכריז על "סגירה ראשונית", מהלך שמאפשר להתחיל להשקיע בחברות סטארט-אפ גם אם יעד הגיוס של הקרן לא הושג.
המענק לכל קרן איננו עולה על 10 מיליון דולר, כאשר בפני מנהליה עומדת האפשרות להחזיר את המענק בתוספת ריבית בתום חיי הקרן, בהנחה והיא צברה תשואה חיובית, או לוותר על החזר במידה והתשואה שלילית או חלשה. ההשקעה במוסדיים מיוחסת לתקציב 2024 ואילו לקרנות מיוחסת לתקציבי השנים 2025-2026. במידה ותקציב 2026 יעבור בכנסת בחודש הקרוב, יוכלו להשקיע ברשות עוד 300-400 מיליון שקל בתוכנית יוזמה 2, כאשר סך תקציב הרשות צפוי לעמוד על מעל ל- 2 מיליארד שקל בשנה הקרובה. אם התקציב לא יעבור - הדבר יפגע לא רק בפעילות יוזמה 2 אלא בכלל תקציב הרשות.