הלוויה של איש כוחות ביטחון איראני שנהרג במהלך המהומות בטהראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
במשך יותר משבועיים מתרחשת באיראן מה שניתן לתאר כמחאה הגדולה והאלימה ביותר מאז המהפכה ב-1979. היא התחילה כמחאה כלכלית, אך הפכה במהירות להתקוממות המערערת את יסודות המשטר. לפי ארגוני זכויות אדם, מדובר כבר באלפי הרוגים ועשרות אלפי עצורים ברחבי המדינה, כאשר אנשי המשטר האיראני מנסים לדכא את המפגינים באש חיה ובכוח רב. זאת לצד חסימה של האינטרנט והתקשורת ברחבי המדינה.
● פרשנות | הדרמה באיראן: אפילו בטהרן כבר לא סופרים את מדינות אירופה
● מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול
במקביל לדיכוי האלים בתוך איראן, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נקט גישה פומבית חריפה נגד המשטר, קרא לתומכים ולמפגינים להמשיך במחאות ואמר כי "העזרה בדרך", תוך אזהרה כי אם המשטר יכריז על הוצאות להורג של מפגינים או יגביר את הדיכוי, ארצות הברית תנקוט "פעולה חזקה מאוד". טראמפ גם ביטל שיחות עם נציגים איראניים והטיל מכס של 25% על מדינות הסוחרות עם איראן, כדרך להגביר את הלחץ על המשטר.
דיברנו עם פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב וב-INSS, כדי להבין מה התרחישים האפשריים באיראן, מה העמדה הישראלית וממה חוששות המדינות הערביות.
פרופ' מיכאל, בשלב זה מה התרחישים הסבירים שאנו עלולים להתמודד איתם בקרוב?
"מדובר כרגע על כמה תרחישים. אני לא יודע מה זה 'סביר' מכיוון שאנחנו לא יודעים מה עובר בין שתי האוזניים של הנשיא טראמפ או מה עובר בין שתי האוזניים של המנהיג העליון חמינאי. אבל בהתחשב בכך, התרחיש הראשון, והוא אולי היותר סביר כעת, הוא שהמשטר יצליח לדכא את ההפגנות הללו. זה לא אומר שהוא יצליח לדכא את המוטיבציה או יצליח להעלים את התשתית להתפרצות מחודשת של המחאות מכיוון שהמצב באיראן מאוד קשה ולא נראה שיש אופק חיובי. אבל כמו שנראה כרגע ברמת האלימות והרצחנות, שהם מטפלים במחאה ויש ירידה כנראה בהיקף המחאות שהיו אתמול - לכן זה תרחיש סביר שהם יצליחו לדכא את זה.
"התרחיש השני הוא שהמחאה תמשיך לתדלק את הרחובות באינטנסיביות משתנה במשך הרבה מאוד זמן ותתיש את המשטר ותייצר הזדמנויות גם להתערבות חיצונית שיביאו להתשת המשטר ואולי הפלתו. צריך לזכור בהקשר הזה שנפילתו של השאה ב-1979 הייתה לאחר שנה של הפגנות - אז אנחנו כרגע רק כשלושה שבועות בתוך ההפגנות ואם זה יימשך זה בהחלט יכול לייצר כאן מומנטום שיזמין גם התערבות חיצונית.
"התרחיש השלישי הוא שטראמפ באמת מתכוון למה שהוא אומר והאיומים שלו הם לא רק איומים שנועדו להרתיע את המשטר האיראני, ואנחנו נראה כאן התערבות אמריקאית ואז יש כאן התפצלות לתרחישי משנה שהם נגזרת של מאפייני ההתערבות האמריקאית. האם זו תהיה התערבות ברמה של מבצע סייבר או מבצע השפעה, וכאן אני חושב שהתוצאה תהיה די מוגבלת, היא לא תייצר איזושהי התפתחות דרמטית. אבל אם הוא יחליט לפגוע באופן קינטי, האם היא תהיה סמלית או שתהיה משמעותית, אם קורה דבר כזה, בטמפרטורה שקיימת היום באיראן, עם התשתית הפסיכולוגית שקיימת היום בקרב האיראנים, הפגיעה במשטר יכולה בהחלט לעודד את המחאה או להגשים את יעדי המחאה".
לפחות בשלב זה ארה"ב לא מזיזה כוחות לאזור, למה זה קורה לדעתך?
"אנחנו לא באמת יודעים. יש הרבה מאוד דיווחים על כל מיני תנועות אוויריות. צריך גם לזכור שלאמריקאים יש כבר הרבה מאוד כוחות באזור. אמנם נושאות מטוסים לא נמצאות כאן כרגע ויכול להיות שיש איזושהי נושאת מטוסים שעושה את דרכה, אבל יש לאמריקאים את הבסיס האווירי הענק באל-עודייד שבקטאר ויש להם גם כוחות נוספים. יכול להיות בהחלט שיש כאן איזשהו מהלך שטראמפ מתכנן גם יחד עם ישראל, ובונה על יכולת צבאית ישראלית שסוגרת את חלון הזמן שנדרש לצורך התארגנות להזזת נושאות מטוסים. אבל אני חושב שטראמפ גם מקשיב לאזהרות של בכירי הצבא האמריקאי, והם לא ששים להיכנס למהלך הזה כעת מכיוון שהם מעריכים שתהיה תגובה איראנית באזורים פגיעים מבחינת ארצות הברית כאן. יכול להיות גם שהם צריכים לשפר את ההגנה על הנכסים האמריקאים באזור.
"אני חושב שבסופו של דבר אנחנו כן רואים איזשהי התארגנות. אגב גם הזזת כוחות לא אומר בהכרח שיהיה שימוש בכוחות. זה גם יכול להיות אלמנט שנועד להרתיע את האיראנים".
איך ישראל רואה את מה שקורה ומה היא עושה בפועל?
"ישראל מתייחסת לאירועים האלה בזהירות רבה מאוד. היא מבינה היטב שלא נכון מבחינתה להתערב כרגע או לנצל את המצוקה של המשטר כדי לתקוף באיראן. הסיבות ברורות. לא נכון יהיה שישראל תפעל כרגע באיראן באופן שיתפרש כניסיון שלה להפיל את המשטר באמצעות מתקפת צבאית שאמורה לסייע למחאה או להתחבר למחאה. ארצות הברית עדיין לא עושה את זה, אם היא כן תעשה את זה ותבקש את עזרתה של ישראל זה כבר משהו אחר לגמרי. אנחנו תחת מטריה אמריקאית. אבל ישראל לא תישאר רק במגנה והיא גם תגיב במקרה שצריך, ואני מניח שבמקרה כזה זה יהיה יחד עם האמריקאים ובסבירות די גבוה מתוך כוונה להביא בסופו של דבר גם להפלת המשטר".
איך כל זה משפיע על מדינות ערב?
"מדינות ערב בלחץ מאוד כבד מהעניין הזה. הן חוששות מאוד מתקיפה איראנית. אני מדבר בעיקר על ערב הסעודית, אבל נראה לי שגם איחוד האמירויות שותפה לחשש הזה, ובמידה מסוימת גם קטאר. למרות שקטאר היא מדינה ערבית עם היחסים הכי טובים עם איראן, ואני מניח שאיראן תהיה זהירה בתקיפה של קטאר ותתמקד בבסיס אל עודד האמריקאי. אבל הם עדיין חוששים מהעניין הזה כי הם חוששים שאז תהיה תגובה אמריקאית ואז העסק יכול להידרדר. מצרים וערב הסעודית ומדינות הלא ערביות כמו טורקיה מאוד לא אוהבות את הרעיון הזה. צריך לזכור שלטורקיה יש קשרים כלכליים משמעותיים עם איראן וטורקיה חוששת כלכלית".