גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase
מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

ברגע אחד, מדינה של כ־90 מיליון בני אדם הוחשכה דיגיטלית. בסוף השבוע האחרון ניתק המשטר האיראני את רוב חיבורי האינטרנט וחסם שיחות והודעות, לאחר שהמחאות על המשבר הכלכלי הסלימו והפכו להתנגדות גלויה למשטר עצמו - כולל קריאות לשינוי שלטוני.

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו
ראיון | החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות
מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול

לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, ובהם ה"וול סטריט ג'ורנל", הרשויות אף החלו לאתר ולהחרים ציוד של מיזם האינטרנט הלווייני Starlink של אילון מאסק, בעיקר במערב טהרן. זאת, בעוד שלמשטר עצמו, לגופי הביטחון ולנאמניו נותרה גישה חופשית לרשימה מצומצמת של אתרים וכתובות אינטרנט מאושרות. בינתיים, המשטר קורא לתושבים להסתמך על סוכנות הידיעות Mehr, המזוהה עם גורמי הביטחון.

אבל דווקא ההאפלה חושפת אמת הפוכה: באיראן, גם כשהרשת נכבית, המידע ממשיך לזרום.

לא ה"בלקאאוט" הראשון

המטרה של המשטר ברורה: לנתק את צינור החמצן של המחאה. האיראנים מבקשים לחשוף ברשתות את היקף ההפגנות, את אלימות כוחות הביטחון ואת המחיר האנושי שהן גובות - והמשטר פועל כדי למנוע מהתמונות ומהסרטונים לצאת אל העולם. בהתאם, שיבושי האינטרנט החריפים ביותר נרשמו בשכונות טהרן שבהן מתקיימות המחאות.

ובכל זאת, תיעודים ממשיכים לדלוף: ערוץ הטלגרם Vahid Online מפרסם תמונות של גופות בפאתי הבירה ואף שיתף סרטון מהלוויה שבה נשמעו הקריאות "מוות לחמינאי".

זו לא הפעם הראשונה שבה המשטר האיראני מנתק את הציבור מהאינטרנט בעיתות מחאה. בנובמבר 2019, בעקבות העלאת מחירי הדלק, נותקה המדינה מהרשת למשך יותר מחמישה ימים. גם בספטמבר 2022, לאחר מותה של מהסא אמיני ופרוץ גל מחאות רחב, נפגעו שירותי האינטרנט באופן משמעותי.

על־פי נתוני NetBlocks, עד 8 בינואר תעבורת האינטרנט באיראן עמדה על קרוב ל־100%, אך מאז נרשמות יותר מ־140 שעות של ניתוק כמעט מוחלט. נתונים אלה מגובים גם בדיווחי חברת Cloudflare, שלפיהם לאחר הקריסה בתעבורה נמדד נפח תעבורה פנימי מאיראן הנמוך מ־0.01%.

למרות זאת, האיראנים ממשיכים למצוא דרכים להתחבר לרשת. אחת המרכזיות שבהן היא שימוש בטרמינלים של סטארלינק, שכבר נמצאים במדינה. גיא אמיר, מנכ"ל Visionheight, חברת סייבר המתמחה בחיזוי איומים, אומר לגלובס כי "יש הרבה טרמינלים של סטארלינק באיראן, ולא מהיום".

החזקת הטרמינלים של סטארלינק אינה חוקית באיראן, ולכן הם הוברחו למדינה - לעתים באמצעות סירות קטנות או דרך מעברי גבול. "אנשים שמגיעים עם יאכטות מחזיקים סטארלינק כחוק, ואם יש להם חבילה גלובלית, הם יכולים להתחבר מכל מקום בעולם. במקביל, הוברחו טרמינלים לתוך איראן. כשניסו לסנן את תעבורת סטארלינק, גילו שכמעט בלתי אפשרי לעשות זאת כשהמקור לווייני. כך נוצרות רשתות Wi-Fi מחתרתיות, ולפי ההערכות, רוב התעבורה שיוצאת כיום מאיראן מבוססת על סטארלינק", הוא מסביר.

לצד זאת, קיימות שתי דרכים נוספות להתחבר לרשת: "הראשונה היא שימוש בפרוקסי וב־VPN כדי לעקוף את הפילטרים של המשטר. חסימה מוחלטת של האינטרנט היא משימה מורכבת, ובפועל נחסמה בעיקר הגישה החוצה, בעוד שהרשת הפנימית עדיין פועלת", מסביר אמיר. "בנוסף, יש באיראן שוק מחתרתי גדול מאוד של שירותי VPN, בעיקר דרך טלגרם. האפשרות השנייה היא חיבור דרך הגבולות. ניתן לרכוש כרטיסי SIM בעיראק או אפגניסטן. המידע מועבר לאזורי הגבול, ומשם מתחברים לרשת ושולחים הכל החוצה בצורה מוצפנת".

"זו לוחמה אלקטרונית"

ברקע, עלו דיווחים שלפיהם ארה"ב בוחנת אפשרות להעביר מסופי סטארלינק נוספים לאיראן. לפי הפרסומים, הנשיא דונלד טראמפ אף שוחח עם מאסק בניסיון לבחון צעדים אפשריים.

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

אמיר ראשידי, מנהל זכויות דיגיטליות ואבטחה בארגון "מייאן" העוסק בהגנה על זכויות אדם, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "מדובר בלוחמה אלקטרונית". תושב טהרן סיפר לעיתון כי השתמש בחיבור סטארלינק כדי להעביר סרטוני מחאה שצולמו בידי בני משפחתו לגורמים מחוץ למדינה לצורך פרסומם ברשתות. בראיון ל"גרדיאן" הוסיף ראשידי כי אזרחים עושים שימוש גם בשירותי הודעות מבוזרים כמו דלתא צ'אט ובדפדפן Ceno.

לפי הערכות, באיראן פועלים כיום יותר מ־50 אלף טרמינלים של סטארלינק. חוק שאושר באיראן בשנת 2025 קובע כי החזקת טרמינל כזה עלולה להתפרש כריגול למען ישראל - עבירה שעונשה עשוי להגיע לעד עשר שנות מאסר.

המשטר מצדו מנסה להיאבק בתופעה. הכלים שבהם משתמשת איראן לשיבוש הטרמינלים דומים לאמצעים צבאיים המשמשים לשיבוש רחפנים בזירת הלחימה באוקראינה, כך אמר ראשידי ל"גארדיאן".

משתלטים על השיח

תום דיבון, חוקר רשתות חברתיות מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, מסביר לגלובס כי "חסימות אינטרנט וניתוקים הם כלי נפוץ במשטרים כאלה, שמטרתו שליטה בנרטיב וחסימת זרימת מידע. ראינו זאת במצרים, בתוניסיה, באביב הערבי ובהונג קונג. שליטה באינטרנט היא שליטה בשיח הציבורי".

לדבריו, לצד ניתוקים מוחלטים מופעלות גם האטות יזומות של הרשת, שמונעות העלאת סרטונים בשל מהירות נמוכה במיוחד. "זה מופעל כמו נשק - בדומה למכת"זית במחאה - במטרה לפזר ולהתיש את המפגינים".

עם זאת, דיבון מדגיש כי לא פעם מתקבל אפקט הפוך. "אמצעי ההפחדה דוחפים את האזרחים דווקא לחפש דרכים להתחבר. נוצרת תרבות התנגדות דיגיטלית: שימוש ב־VPN, בפרוקסי ובערוצים מוצפנים. בשונה מהאביב הערבי, היום יש הבנה עמוקה יותר של כלים מוצפנים ושל תפקידם בהעברת מסרים החוצה".

התוצאה, לדבריו, היא הצפה דווקא בזמן ההחשכה. "לא רק שהתוכן לא נעלם - הוא מתרבה. אותה יחידת תוכן מופיעה שוב ושוב בערוצים שונים. אזרחים פועלים מול שליחים מחוץ למדינה, והם הופכים למגברים של המסר. המשטר יורה לעצמו ברגל, כי יש הצפת תכנים, וכל פיסת מידע שיוצאת מקבלת יותר זמן מסך".

דוגמה בולטת לכך היא טרנד "הנערות המעשנות" שהתפשט ברשתות, גם אם לא ברור אם מקורו באיראן. מדובר בסרטונים של נערות המסירות את החיג'אב, מעשנות סיגריה ומשתמשות בה כדי לשרוף תמונה של המנהיג העליון.

באשר לפלטפורמות הפעילות, דיבון מצביע במיוחד על טיקטוק. "מנגנון ההפצה שלה שונה מזה של פלטפורמות מטא. התוכן מגיע דרך פיד ה־For You ולא על בסיס חברים או עוקבים, מה שמאפשר חשיפה רחבה גם לחשבונות קטנים. בנוסף, תרבות הרמיקסים (האפשרות להצטרף לטרנד ולהגיב לו, נ"ט) והתגובות המהירות הופכת את טיקטוק לרשת רספונסיבית במיוחד. לכן, כשקורה אירוע באיראן - המקום הראשון לחפש בו הוא טיקטוק, ולא גוגל".

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בכיר בצבא ארה"ב: לא פונו חיילים מהבסיסים בקטאר ובבחרין

דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק