גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang
בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

כאשר הוק טאן, המנכ"ל הפעלתן של חברת השבבים ברודקום , רצה לרכוש את קוואלקום, ענקית אחרת שחולשת על תחום המעבדים הסלולריים, הוא נתקל בסירוב של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקדנציה הראשונה שלו. טראמפ חשש כי החברה, שנוהלה אז מסינגפור, תפגע בביטחון הלאומי האמריקאי, ואמר זאת ללא בושה מול המצלמות. טאן, מלזי במוצאו שקיבל אזרחות אמריקאית ב־1990, העביר את החברה לארה"ב, והחל לרכוש בזו אחר זו ענקיות תוכנה אמריקאיות כמו VMware, CA וסימנטק במיליארדי דולרים.

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק
יצרנית השבבים הענקית עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

לא בדיוק היה ברור לאן טאו מכוון. הרי כיצד יכולה חברת שבבים המתמחה בתקשורת לבלוע בבת אחת כל כך הרבה חברות תוכנה לכאורה ללא סינרגיה ברורה ביניהן? והנה, כיום ברודקום נחשבת לאחת החברות העולות בתחום הבינה המלאכותית, כאשר בשנה האחרונה לבדה המניה שלה זינקה בקרוב ל־50%. גם התחזיות להמשך ורודות, כשהיא שותפה לפיתוח מעבדים גרפיים בחברות כמו OpenAI, מטא וגוגל, ולוקחת חלק בהצלחה המטאורית של מעבדי ה־TPU שמחליפים את מעבדי אנבידיה.

עסקי התוכנה, מתברר, לא נקנו לשווא. זה היה אמנם כורח המציאות, אך אפשר לחברה להחזיק את הראש מעל למים בזמן שהיא מחפשת את דרכה בתחום הבינה המלאכותית. בסופו של דבר הניסוי השתלם וברודקום הפכה למניית AI משתלמת אפילו יותר מאנבידיה, שצמחה רק ב־ 35% באותה התקופה. למדדי הטכנולוגיה, הותירה ברודקום אבק: מי שהשקיע 100 דולר בנובמבר 2020, החזיק כעבור חמש שנים ב־1,182 דולר במניית ברודקום, לעומת 225 דולר ב־ S&P500 ו־243 דולר בנאסד"ק.

"הבינה המלאכותית נפלה על הוק טאן מהשמיים"

"טאן הוא מנהל קשוח שלא רואה בעיניים - הוא אימץ בפועל התנהגות של מנכ"ל קרן פרייבט אקוויטי במשך שנים", אומר שחר כהן, מייסד קרן הגידור לוסיד קפיטל. "כשלא אפשרו לו להתרחב בשוק השבבים הוא ניצל את העובדה שיש לחברה קופת מזומנים גדולה כדי לרכוש מותגי תוכנה שקשה היה להחליף באלטרנטיבות אחרות. כדרך להשיא ערך לבעלי המניות הוא העלה את מחירי התוכנות ופיטר אנשי מכירות רבים, מתוך ההגיון שהתוכנות האלה כבר מושרשות עמוק בארגונים. ואז - נפלה עליו הבינה המלאכותית מהשמיים".

ברודקום נוסדה מלכתחילה כחברת שבבי תקשורת. היא הייתה מפורסמת במעבדים לנתבי אינטרנט ובשבבי תקשורת חזקים במיוחד שהעבירו מידע בתוך מחשבי־על וחוות שרתים מהראשונות בתעשייה. כמה משבבי תקשורת הרדיו שלה משובצים עד היום במכשירי האייפון.

ברודקום נמכרה ב־2015 לידי חברת תקשורת מתחרה בשם אווגו (Avago) - קונגלומרט של חברות שבבים שאוגדו על ידי קרנות פרייבט אקוויטי ממולחות כמו סילברלייק ו־KKR לכדי חברה אחת שמושלת בשבבי תקשורת טלפוניים, תקשורת אופטית, אחסון וגם בתחום התקשורת בין שרתים. מי שעמד בראשה היה טאן עצמו, שרכש את ברודקום כחלק ממסע הרכישות שלו, ואז שינה את שמה של אווגו לשמה של החברה הוותיקה והמוכרת כל כך בשוק האמריקאי.

בשל הבולטות שלה בתקשורת בין מעבדים ובין שרתים, הפכה ברודקום כבר בזמן מהפכת הענן בעשור הקודם - שנים לפני עידן ה־AI - לספקית שבבי התקשורת המרכזית לחוות שרתי ענן. מי שהחלה להתחרות בה עם פרוטוקול תקשורת יעיל במיוחד בשם "אינפיניבנד", הייתה לא אחרת מאשר מלאנוקס, אז חברה ישראלית צעירה מיקנעם. אבל הבולטות של ברודקום בתחום אפשרה לה גם להכניס את הרגל בדלת של ענקיות הענן - גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אורקל - כולן היו לקוחות ברודקום.

השותפות שיחררה את גוגל מהתלות באנבידיה

ההיכרות המוקדמת עם גוגל אפשרה לשתיים לרקום את הצעד הבא שיוביל לעידן חדש בשתי החברות. "גוגל רצתה להשתחרר מהכבלים של אנבידיה", אומר כהן, "וכבר לפני שמונה שנים התקשרה איתה במטרה לפתח יחד מעבד גרפי בעלות נמוכה יותר שיתאים כמו כפפה ליד לצרכים של גוגל". לימים, המעבד קיבל את השם TPU (Tensor Processing Unit).

בעוד אנבידיה מפתחת מעבד גרפי שמסוגל לבצע אינספור משימות וניתן להתאמה לכל חברה, ברודקום וגוגל חילקו ביניהן את העבודה במטרה לייצר שבב בעל יכולות המוגבלות לאלה של גוגל. גוגל תגדיר את הצרכים שלה, וברדוקום תפתח בהתאם את ליבת מאיץ השבב (הרכיב שמכפיל את המטריצות המתמטיות ומשפר אותן), את רכיב התקשורת, האריזה והמעבר לייצור במפעלי TSMC בטייוואן. מאחר שאלה מוגבלים ביכולותיהם, הם מהירים יותר לפיתוח ולייצור.

נוסף על כך, ברודקום מספקת לחוות השרתים של גוגל את מעבדי התקשורת שלה החיוניים מאוד לאימון והפעלת AI, ובראשם "יריחו", "קומראן" ו"רמון", לצד שבבים אחרים כמו הטומהוק והת'ור. השמות העבריים הם זכר לחברה שפיתחה את השבבים במקור, דיון נטוורקס הישראלית, שנרכשה על ידי ברודקום כבר לפני 16 שנה (ראו בהמשך).

כיום בדור השביעי של מעבד ה־TPU, ההצלחה של השתיים כבר מובנת מאליה. בנובמבר התרחשו שני אירועים שהטו את הכף מבחינתן, במה שנראה כמו קרב שהולך ומתחמם מול אנבידיה על נתח השוק של הבינה המלאכותית. זמן קצר לאחר שגוגל זכתה לתשואות על השקת ג'מיני 3 שהשיג ציונים גבוהים במדדי AI רבים, נודע כי מטא הזמינה מגוגל אלפי מעבדים שייכנסו לשימוש החל מ־2027. למרות שאלה פותחו והותאמו עבור גוגל, הסתבר שניתן להתאים אותם גם לחברות אחרות.

בהמשך נודע שברודקום מרחיבה את מחלקת הפיתוח שלה תחת שם הקוד XPU גם עבור לקוחות נוספים - כמו אפל, OpenAI ואנתרופיק שעומדת מאחורי מנוע קלוד, שהזמינה מעבדים גרפיים בעסקת ענק של 21 מיליארד דולר. מאז, טיפסה מניית גוגל ב־19% וחצתה לראשונה את רף שווי השוק של 4 טריליון הדולר - היחידה אחרי אנבידיה שהגיע להישג זה.

מניית ברודקום אמנם עלתה בכ־17% בתגובה לאירועים, אך ירדה בחזרה לרמתה הקודמת בשל הערה של המנכ"ל טאן בשיחת המשקיעים כי "העסקה עם OpenAI לא צפויה לצאת לדרך ב־2026" ובשל צמיחה נמוכה ממוצרים שאינם קשורים ל־AI.

אבל בעיני המשקיעים המוסדיים, ברודקום היא אחת ממניות ה־AI הבולטות והצומחות, כמי שמחזיקה במקל משני קצותיו: מצד אחד המעבדים הגרפיים, ומצד שני מעבדי התקשורת שמעבירים מידע משבב לשבב ומשרת לשרת בחוות השרתים - תפקיד שבאנבידיה ממלאת מלאנוקס.

"ברודקום שווה כ־1.7 טריליון דולר לאחר שמנייתה עלתה במאות אחוזים בשנים האחרונות. היא פחות מוכרת בקרב משקיעי הריטייל (סוחרים עצמאיים, א"ג) אבל בוול סטריט היא מקבלת הרבה תשומת לב ואהדה", אומר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי. "חלק מזה נובע מההנחה שאנבידיה לא תוכל לשמור לאורך זמן על נתח שוק של מעל ל־90% משוק המעבדים הגרפיים, ושהשוק מחפש פתרונות זולים יותר ומותאמים יותר לצרכי החברות השונות".

אחת ההוכחות לכך, אומר אורגד, היא רכישת גרוק בידי אנבידיה - "שמסמנת הליכה לכיוון של שבבים פשוטים וזולים יותר למשימות מדויקות מאוד, כמו הסקה. הנסיקה של גוגל בחודשים האחרונים נובעים מתשתית ה־TPU שלה, שנדחפת בידי ברודקום, כך שככל שהשימוש במודלים של גוגל יגבר, כך נראה יותר ביקוש למעבדי ברודקום. גוגל מהווה הוכחה עבור חברות אחרות שברודקום יכולה להוות אלטנרטיבה זולה וכדאית יותר מאנבידיה".

הוק טאן, מנכ''ל ברודקום / צילום: Reuters, Brittany Hosea-Small

הישראלית שאחראית למוצר הדגל של ברודקום

מאחורי חלק מההצלחה של ברודקום, עסקי השבבים שהכניסו לה 21 מיליארד דולר בשנת הכספים האחרונה, עומדת רכישת יצרנית שבבי התקשורת דיון של אייל דגן ועופר עיני ב־2009 תמורת 200 מיליון דולר. דיון הורישה לברודקום את רב המכר שלה עד היום, שהפך ללהיט בעידן הענן וה־AI שבאו לאחר מכן, שבב ה"יריחו". "זה מוצר הדגל של ברודקום לתקשורת בתוך חוות שרתים בקצבים גבוהים במיוחד, ומשפחת המוצרים שהוא שייך לה היא אחת הסיבות לכך שאנבידיה קנתה את המתחרה, מלאנוקס", אומר כהן.

אייל דגן / איור: גיל ג'יבלי

בועז דינטי, כיום שותף מייסד בקרן קומרה, היה מהמשקיעים בחברה מטעם קרן אוורגרין ומספר על הקושי איתו התמודדה החברה לפני המכירה: "באותן שנים חברות כמו דיון, שכבר היו להן הכנסות של יותר מכמה מיליונים, לא עניינו כל כך את המשקיעים המקומיים שהתמחו בהשקעה בשלב מוקדם. ומצד שני, לא הייתה בישראל סצינה גדולה של קרנות צמיחה כמו היום". דינטי יצר עם החברה קשר דרך יזם לשעבר שעבר לעבוד בה, ובסופו של דבר הוביל סבב גיוס של מיליוני דולרים. המכירה לברודקום, שאירעה כמה חודשים לאחר מכן, הכניסה לאוורגרין פי שלושה על ההשקעה.

"אף אחד לא ידע שזה יגיע כל כך רחוק. כשדיון קמה לא חלמו על עידן מחשוב ענן או על שרתי AI, גם לא כשהיא נמכרה", אומר דינטי, והודף את הטענה שמשמיעים גם כלפי מלאנוקס שנמכרה ב־6.9 מיליארד לאנבידיה, אך מכניסה לה כיום 8 מיליארד דולר ברבעון אחד. "בעשור הראשון של האלף אקזיטים של 200-300 מיליון דולר נחשבו גבוהים מאוד ולא בטוח שלולא החבירה לברודקום הם יכלו להגיע להיקף מכירות דומה. היכולת של רוכש כזה להביא אותך לשוק במספרים גדולים היא משמעותית בגלל המותג, בסיס הלקוחות ומערך אנשי המכירות והשיווק שאין לך כסטארט־אפ".

המורשת של דגן ועיני נותרה עד היום בברודקום, אף כי השניים עזבו לאחר שנתיים כדי להקים חברה דומה - "ליבה", שנמכרה גם היא תוך שנים בודדות לסיסקו ב־219 מיליון דולר. דגן שימש כאחראי פיתוח השבבים בסיסקו ולאחר מכן מנהל כל היבטי החומרה של מוצרי התקשורת של הענקית האמריקאית. כיום הוא משמש כסגן נשיא לפרויקטים אסטרטגיים. סיסקו כשלה בינתיים איפה שברודקום הצליחה, אומר שחר כהן: "ענקיות הענן חיפשו לרכוש מעבדי תקשורת, ואילו סיסקו התעקשה למכור להן פתרונות מורכבים, אז הם הלכו לברודקום. עם רכישת ליבה, מנסה סיסקו לחזר אחר ענקיות הענן עם שבב תקשורת משלה".

קרן פיטנגו זכתה להשקיע בשתי החברות של דגן - דיון וליבה - בהפרש של שנים בודדות זו מזו וגרפה אגב כך עשרות מיליוני דולרים. חמי פרס, ממייסדי הקרן, מעיד על כך ש"זה היה צוות יוצא דופן של יזמים שיודעים מה הם עושים, עם יכולת לבצע את מה שהם אומרים שהם יעשו. ההחלטה להשקיע בדגן הייתה מהירה מאוד. אחרי שהם יצאו מברודקום שמרנו איתם על קשר וידענו שהם מקימים משהו חדש, אבל הרכישה על ידי סיסקו הייתה מהירה במיוחד - כי היה ברור גם לרוכשת הקודמת וגם לזו החדשה שמדובר בצוות מאוד איכותי".

ההשפעה האדירה של דגן על היכולת של ברודקום להתחרות באנבידיה אל מול המוצרים של מלאנוקס, וגם על הניסיונות של סיסקו לחבור לעננים הגדולים, הופכת אותו לאחד מיזמי השבבים המשפיעים ביותר בישראל, על אף שהוא נחבא אל הכלים ומעולם לא העניק ראיון לתקשורת.

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן