במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock
שוק העבודה בישראל נותר הדוק, עם יחס כמעט זהה בין מספר מבקשי העבודה למספר המשרות הפנויות. אולם מאחורי נתון זה מסתתרת דואליות דרמטית: דווקא במקצועות האקדמיים, הדורשים מיומנויות גבוהות, קיים כיום עודף של עובדים ביחס למספר המשרות הזמינות. מנגד, במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות ובינוניות, ובראשם ענפי התעשייה והבנייה, נרשם מחסור חמור בעובדים.
לכך יש השפעה ישירה על רמות השכר: בענף הבנייה, למשל, נרשמה השנה עלייה של 9.1% בשכר העובדים. במקביל, שדרוג היכולות וההשתלבות של נשים חרדיות וערביות יוצר "חור" דווקא במקצועות שדורשים רמת מיומנות נמוכה יותר.
● השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?
● גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי
נתונים אלו עולים מדוח "דופק שוק העבודה" שפרסם שירות התעסוקה, המספק תמונת מצב מפורטת ומפולחת של שוק העבודה בישראל, בייחוד מנקודת מבטם של מבקשי העבודה (מובטלים) המחפשים להשתלב במקצועם. במשלחי היד האקדמיים מדווח שירות התעסוקה על 0.7 משרות פנויות בלבד לכל מבקש עבודה - כלומר, על כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים עשרה אקדמאים. זאת בניגוד חד למצב בשנת 2022, בתקופת הצמיחה הפוסט־קורונית ו"בועת ההייטק", אז על כל עשרה דורשי עבודה אקדמאים היו יותר מ־13 משרות פנויות.
המגמה מתהפכת לחלוטין במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא בענפי התעשייה והבנייה: בשנת 2022 עמד היחס על 1.91 משרות פנויות לכל דורש עבודה, אך ב־2025 הוא כבר זינק ל־2.91. כלומר, על כל עשרה דורשי עבודה קיימות יותר מ־29 משרות פנויות. מגמה פחות קיצונית אך עדיין משמעותית נרשמה גם בקרב מפעילי מכונות, מרכיבי מוצרים ואפילו בקרב העובדים הבלתי-מקצועיים.
הגידול הכי בולט במחפשי עבודה - בהייטק
בשירות התעסוקה מציינים כי בקרב האקדמאים, הגידול האבסולוטי הבולט ביותר במספר מבקשי העבודה נרשם בהייטק - תחום שבעבר היה צמא לעובדים, וכיום, בעקבות שינויים כלכליים ואולי גם טכנולוגיים, הביקוש בו פחת. עם זאת, מדגישים שם כי "גם כיום לדורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות, ככלל, קל יותר להשתלב מחדש במעגל העבודה מאשר לדורשי עבודה בעלי מיומנויות בינוניות-נמוכות. אולם, הקושי של דורשי העבודה בעלי המיומנויות הגבוהות הולך וגדל בשנים האחרונות". מי שכן מצליח להשתלב מחדש בהייטק, נהנה כמובן משכר מהגבוהים ביותר במשק.
עוד מסבירים בשירות התעסוקה לגלובס כי ניכרת עלייה באיכות התעסוקה של נשים חרדיות וערביות, כתוצאה מהצטרפותן והתקדמותן בשוק העבודה. תהליך זה, לצד מגבלות אחרות, מותיר מחסור במקצועות בעלי רמת מיומנות נמוכה. לכאורה, גברים חרדים יכולים למלא חלק מהמשרות הללו, אך בפועל קיימת אי־התאמה בין סוגי המקצועות הנדרשים לבין אלו שבהם הם מעוניינים להשתלב בהם.
במקרים רבים, הפתרון שמעסיקים רבים מוצאים הוא טכנולוגי, כמו למשל בענף הבנייה שנחסמה לו הגישה לעובדים פלסטינים "זולים". וכמובן, הבינה המלאכותית שהולכת וחודרת לשוק העבודה מאיצה את כל התהליכים הנ"ל.
אילו מיומנויות ההשכלה בישראל מחזקת?
התופעה אינה ייחודית לישראל. מחקרים שנערכו בבנק ישראל ובמרכז טאוב כבר הצביעו בעבר על תופעת השכלת־יתר (Overeducation) ועל חוסר התאמה בין תחום הלימודים במוסדות ההשכלה לבין המקצוע שבו משתלבים בסופו של דבר בשוק העבודה.
על פי דוח של ה-OECD שהתפרסם לפני כחודש, הגורמים שמנבאים באופן המוצלח ביותר את גובה ההשתכרות הם השכלת ההורים, וחשוב מכך - רמת המיומנויות בשוק העבודה (כמותיות, מילוליות ויכולת פתרון בעיות).
בישראל, כך עולה, ההשכלה האקדמית משדרגת מיומנויות כמותיות פחות מהממוצע במדינות הארגון. אולם הבעיה החריפה יותר מצויה דווקא בהשכלה ה"נמוכה" - סיום תיכון או השכלה פוסט-תיכונית מקצועית - שם ישראל מציגה את התשואה הנמוכה ביותר מכל מדינות ה־OECD. במילים אחרות, ההשפעה של תעודת בגרות על שדרוג מיומנויות היא נמוכה במיוחד ביחס למדינות אחרות.
הנתון הזה בעייתי במיוחד לנוכח העובדה שגם במונחים אבסולוטיים, רמת המיומנויות של עובדים ישראלים נחשבת נמוכה יחסית. בהתאם לכך המליץ ה־OECD להתמקד בפיתוח מיומנויות כלליות ורלוונטיות לשוק העבודה, ולחזק את שיתופי הפעולה בין מערכת החינוך, המעסיקים ושירותי התעסוקה.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מסכמת כי "למרות המלחמה, שוק העבודה הישראלי גילה בשנה האחרונה חוסן ועמידות. עם זאת ובמבט מעמיק, ישנם אתגרים תעסוקתיים שמחייבים מענים דינאמיים המתאימים לתנאי שוק העבודה המשתנה. מעבר להשתנות תמהיל דורשי העבודה והמחסור בעובדים בחלק ממקצועות הבנייה והתעשייה, עלינו להביא בחשבון את השפעת השינויים הטכנולוגיים, הגלובליים והדמוגרפיים. מתוך ההבנה הזאת, שירות התעסוקה, מעדכן ומחדש כל הזמן ובזמן אמת את מעטפת הכלים שהוא מספק לדורשי העבודה ולמעסיקים - זהו צורך ממשי ומשימה לאומית".