מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock
המושג
מדדי איכות חיים: מדדים שנתיים למצב החברה, הכלכלה והסביבה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ההקשר האקטואלי
לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את מדדי איכות החיים של האוכלוסייה בישראל לשנת 2024. ב־46% מהמדדים נרשמה בשנה זו מגמה שלילית בהשוואה ל־2023, ב־39% נצפה שיפור ו־15% מהמדדים נותרו ללא שינוי.
● הממשלה תשנה את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?
● מי הקים את המשרד שבראשו עומד דוד אמסלם?
השינויים הבולטים היו הרעה ב־60% ממדדי הביטחון האישי וב־60% ממדדי איכות תעסוקה. לעומת זאת, ניכר שיפור של 78% ברמת החיים החומרית של הישראלים, ושל 62.5% בתחום החינוך, ההשכלה והכישורים.
איך מודדים איכות חיים?
איכות החיים נמדדת באמצעות 90 מדדים שמשקפים תחומים שונים באיכות החיים של האוכלוסייה. המדדים רוכזו וחושבו על בסיס מידע מינהלי וסקרים שוטפים המבוצעים בלמ"ס, כאשר מחצית מהמדדים אובייקטיביים ומחצית סובייקטיביים.
למה הכוונה? מדדים "אובייקטיביים" מתבססים על נתונים מנהליים. למשל, בתחום הביטחון האישי אחד מהמדדים הוא מספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים, שנקבע בהסתמך על קובץ מנהלי שמתקבל מדי חודש ממשטרת ישראל, ועל קובץ מנהלי מתוך המערכת לרישום טראומה שמתקבלת מדי חודש מבתי החולים.
לעומתם, המדדים ה"סובייקטיביים" מבוססים על תשובות הציבור על שאלות מסקרים הלמ"ס בנושא עמדות ושביעות רצון. לדוגמה, בתחום המעורבות האזרחית והממשל בוחנים בין היתר את אחוז האזרחים בני ה־20 ומעלה שמאמינים ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה. הדבר נמדד על בסיס השאלה "להערכתך, האם אתה יכול להשפיע על מדיניות הממשלה?", שמופיעה בסקר החברתי החל משנת 2016.
למה המדדים חשובים?
החשיבות של המדדים עוגנה בשתי החלטות ממשלה. ההחלטה הראשונה שהתקבלה ב־2012, ומכוחה נקבעו המדדים לאיכות חיים, קיימות וחוסן לאומי. ההחלטה השנייה, שהיא המשך של אותה החלטה, התקבלה ב־2015, ופורטו בה המדדים השונים.
כבר בהחלטה הראשונה נאמר שמטרת המדדים היא לספק למקבלי ההחלטות ולכלל הציבור בסיס נתונים שיציג תמונת מצב חברתית, כלכלית וסביבתית - שתהיה מקיפה, מהימנה ועדכנית. זו תוכל לשמש בסיס לעיצוב מדיניות הממשלה ולבחינת השלכותיה, וגם תאפשר לציבור להעריך את השינוי באיכות חייו.
לקריאה נוספת: